שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, חנה פלינר, דחתה (יום ג', 30.1.18) את בקשתו של ארקדי גאידמק לכנס את נכסיו של שותפו לשעבר, נחום גלמור. היא קבעה, כי גאידמק ניסה להשתמש בהליכי פשיטת הרגל כדרך קיצור לאכוף פסק בוררות שניתן בשווייץ.

גאידמק טען, כי בשנת 2005 העביר נכסים רבים לשליטתו הפורמלית של גלמור, וזאת בשל חקירות פליליות שהתנהלו נגדו. השניים הסתכסכו ובשנת 2011 חתמו על הסכם פשרה, לפיו גלמור ישלם לגאידמק 205 מיליון דולר. בפועל הוא שילם 65 מיליון דולר, ועל היתרה ניהלו השניים בוררות בפני מוסד ה-ICC בשווייץ. אולם גם על פסק הבוררות התגלעה מחלוקת: גאידמק טען שגלמור חויב בו לשלם את היתרה בסך 140 מיליון דולר, בעוד גלמור טען שלא הייתה החלטה כזאת.

בשנת 2015 הגיש גאידמק את בקשת הכינוס נגד גלמור, אשר עברה שורה של הליכים והתפתחויות, וכעת הכריעה בה פלינר. היא קובעת, שלבית המשפט בישראל אין כלל סמכות לדון בה, שכן גאידמק וגלמור הסכימו במפורש שעל ההליכים ביניהם יחול הדין השווייצרי. עוד היא מציינת, כי כעת מודה גאידמק שבפסק הבוררות אין הוראה אופרטיבית המחייבת את גלמור לשלם לו את אותם 140 מיליון דולר. בשל סיבה זו גם לא ניסה גאידמק לפתוח בהליכי הוצאה לפועל בשווייץ נגד גלמור.

לדברי פלינר, גאידמק מבסס את בקשתו על הסכם הפשרה משנת 2011 - אך בכך הוא מנסה לאחוז במקל בשני קצותיו, שכן שם נקבעה חובת בוררות בין השניים בפני ה-ICC. גאידמק "מנסה לעשות מעקף של תניית הבוררות על-מנת לחסוך בעלויות", התרשמה פלינר. עוד היא אומרת, למעלה מן הצורך, כי לגלמור אין חוב ודאי כלפי גאידמק, הוא אינו מתגורר בישראל ואין לו עסקים בישראל - וגם בשל סיבות אלו יש לדחות את הבקשה.

לבסוף מעירה פלינר, כי גאידמק נקט בדרך דומה בהליך אחר, בו קבע בית המשפט המחוזי שמדובר ב-forum shopping. הגם שאותו פסק דין תלוי ועומד בפני בית המשפט העליון, הרי שגם הפעם התרשמה פלינר שגאידמק "בוחר לו את הפורום וההליך המתאים לו, וזאת על-מנת לנסות ולהתגבר על משוכת הבוררות, תניית דין זר והעדרו של פסק בוררות או פסק דין הכולל הוראה אופרטיבית לביצוע התשלום".

גאידמק חויב בתשלום הוצאות בסכום יוצא דופן של 250,000 שקל. את גאידמק ייצג עו"ד יחזקאל רישרד; את גלמור ייצגו עוה"ד נבות תל-צור, טל שפירא, שחר מילצ'ן ונטע לוין; ואת הכנ"ר - עו"ד דורון מזרחי.