ועדת הכספים של הכנסת דנה (יום ד', 7.2.18) בדרישת המאפיות הגדולות, אנג'ל, ברמן, ענבר ואחרות, לאפשר להן להעלות את מחיר הלחם האחיד שנמצא בפיקוח.

לטענת נציגי המאפיות, המאפיות צברו הפסדים במשך כשבע שנים בעקבות השחיקה ביחס מחיר הלחם האחיד לצרכן לעומת ההוצאות שלהן. נציגי המאפיות אמרו, כי "על-מנת להשאיר את הראש מעל למים" הם "נאלצו למכור ולממש נכסים, לא חידשו ציוד ומכונות וכעת נמצאים על סף קריסה". עוד לדברי נציגי המאפיות: "בעוד שהמאפיות הקטנות, מאפיות שכונתיות - לא מוכרות מוצרים שבפיקוח כגון הלחם האחיד, מכיוון שאינו רווחי - אצלנו מדובר במוצר מרכזי וההפסדים בגינו לא יאפשרו להם להמשיך לפעול עוד הרבה זמן".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר לאנשי האוצר ומשרד הכלכלה: "הגענו לדקה התשעים. אם לא יהיה שינוי במדיניות הממשלה בנושא, במוקדם או במאוחר, המאפיות יקרסו ואז נמצא עצמנו בפני שוקת שבורה, כשאוכלוסיות חלשות יצטרכו לקנות לחמים יקרים. את זה חייבים למנוע. התרשמתי שאנחנו על הקו האדום, שבמוקדם או במאוחר המאפיות יקרסו. אם המאפיות הגדולות יקרסו יצטרכו לייצר או לייבא לחם הרבה יותר יקר. אין ויכוח, יש שחיקה לכל הדעות. צריך לאפשר העלאת המחירים במוצרים שבפיקוח למרות שאיש לא מעוניין בעליית מחירים. מצד שני, אם המאפיות יקרסו, לא תהיינה מאפיות בסדר גודל הזה שתוכלנה לספק את המוצר הבסיסי בהיקפים הנדרשים ואז נהיה במציאות שאין לחם לאוכלוסיות חלשות ויצטרכו לקנות לחמים יקרים. אנחנו לא בעד העלאת מחירי הלחם, אבל אתם, כנציגי ועדת המחירים, צריכים להגיד לשר האוצר מה האלטרנטיבה. אולי המאפיות יסחבו עוד שנה ואז יקרסו. אבל בסוף זה מה שיקרה ונהיה בפני שוקת שבורה. לשם איש לא רוצה להגיע. אלפי עובדים שייפוטרו ומוצר בסיסי שלא ניתן יהיה לספק לאוכלוסייה עקב קריסת המאפיות, זה מצב שאנחנו לא רוצים להגיע אליו".

ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני), נציג המגזר הקיבוצי: "לחם אחיד הוא אכן מוצר בסיסי, מצרך יסוד. אז אם כך הדבר והאחריות של הממשלה שיהיה כאן לחם ובמחיר מפוקח עבור האזרחים, אז עלינו לאפשר למאפיות להתקיים ולצורך כך, לאפשר להן גם להרוויח ולפחות לכסות את הוצאותיהן. אחרת לא יהיו מאפיות ולא יהיה לחם אחיד בפיקוח. אם אכן יש לכם אחריות בנושא ואתם לא מעוניינים שהלחם האחיד יתייקר אפילו בשיעור זניח, אז בואו נקל על המאפיות במקומות אחרים. למשל, להוריד להן את הארנונה ומיסים אחרים".

יו"ר ועדת המחירים, נציג האוצר, שלמה פשקוס, אמר בדיון: "בקשת המאפיות היא להעלות את מחירי הלחם המפוקחים בארבעה אחוזים. מדובר במוצר שצורכת האוכלוסייה הכי נמוכה במדינת ישראל. החמישונים התחתונים צורכים מהלחמים האלה מול החמישונים העליונים שצורכים את הלחם היותר איכותי, זה שמחוץ לפיקוח. עלייה של ארבעה אחוזים במחיר מוצר יסוד לא מאשרים בקלות דעת וזה דורש לקחת בחשבון את המשמעויות של המהלך, כי מדובר באוכלוסיות חלשות. העלייה בארבעה אחוזים נשענת על מחירי המזוט. מהבדיקה האחרונה שערכנו הבנו שמחירי המזוט כבר לא משקפים את מחיר האנרגיה וחלק מהמאפיות משתמשות בגז טבעי וחלק בחשמל. ההצדקה להעלאת המחיר היא בספק נוכח הממצאים. בנוסף, יש סבסוד צולב בין הלחם האחיד הפרוס ללחם האחיד, אז אולי להעלות את מחירי הלחם האחיד ולהוריד מחירי הלחם הפרוס. גם זה בעייתי כי מי שצורך את האחיד הלא-פרוס אלה הן האוכלוסיות הכי חלשות. בעניין השחיקה במחיר יש מקום לבדוק את טענת המאפיות. בהינתן כל הממצאים, נוציא המלצות כפי הנראה בשבוע הבא, שבגדול אחרי ניתוח מעמיק, נשמור על אותם מחירים ולא תהיה פגיעה במאפיות אך גם לא בציבור".

המפקח על המחירים במשרד הכלכלה, דוד שטיינמץ: "בתור רגולטור צריך לדאוג גם לצרכנים וגם ליצרנים. הבעיה שהמאפיות הגדולות מוכרות לרמי לוי את הלחם האחיד בשקל אחד פחות ואת זה אמורים לסבסד לקוחות שקונים את אותו הלחם במכולות, כלומר אלו שלא מקבלים את ההנחה מסבסדים את ההנחה לרשתות כמו רמי לוי".

הבעלים של מאפיית ברמן, יצחק ברמן: "ההתייקרות האחרונה עליה מדברים אנשי האוצר ומשרד הכלכלה הייתה במחירים לקמעונאים. לגבי המזוט כבר שמענו את אותה טענה, וכשירדו מחירי המזוט אמרו לנו שנוריד מחירים. זו בהחלט הטעיה של הוועדה. מזה שבע שנים, העידכונים במחיר הלחם היו רק כלפי מטה, רק הורדת המחיר. בשנתיים האחרונות הורידו ב-15 אחוזים. עכשיו היה צורך להעלות בארבעה אחוזים אבל מצאו תירוצים למה לא להעלות. לא עושים דבר חוץ מלרדת לחיינו. יש מרכיב שחיקה, אחוז לשנה שהצטבר לשבעה אחוזים ועוד אי-מתן ההנחות 11 אחוזים ועוד התייקרויות, ובסך-הכל אנחנו בחסר של 22 אחוזים ביחס בין ההוצאות למחיר לצרכן. אנחנו סוחבים את העול הזה משך שנים ומוכרים רכוש למימון הפסדים ואז אנחנו נשאלים בציניות: למה אתם ממשיכים לעסוק במה שאתם עוסקים? אנחנו אזרחי המדינה ומשרתים את הציבור, מוכרים לחם במחיר מפוקח לכלל האוכלוסייה, לרבות לצה"ל, למערכת החינוך וכד'. מפעל מאפיות ברמן הוקם לפני 143 שנים בעיר העתיקה, אך לצערי העסק עומד לפני קריסה וזה אחרי שעשינו את כל ההתייעלות הנדרשת. בסוף, נאלץ לפטר עובדים, כאלף עובדים".

מנכ"ל מאפיות אנג'ל, ירון אנג'ל: "הרבה פעמים תעשיות נקלעות לקשיים, למשל בעקבות הורדת מכסים, שער הדולר שיורד. לנו יש עסקים טובים ואנחנו לא מבקשים דבר, רק רוצים למכור במחיר הוגן. יש במדינת ישראל מאות רבות של בתי מאפה ומאפיות קטנות, שכולם מוכרים חלות ופיתות, כל מה שלא בפיקוח. אף אחד מהם לא מוכר לחם שחור פרוס, לחם אחיד, כי זה לא כלכלי. כל מה שרווחי הם מייצרים ומה שלא, לא מייצרים. מפעל מאפיות אנג'ל מעסיק 1,800 עובדים. לגבי מקורות האנרגיה; מחיר המזוט היה מדד לצורך העידכון של המחיר בלבד, כבר מזמן הוא לא חלק מהתשומות. זו הטעיה של הוועדה. לגבי האוכלוסיות, על-פי הלמ"ס, ההוצאה המשפחתית ללחם אחיד בישראל עומדת על כ-באזור 20 שקלים לחודש למשפחה בחמישונים התחתונים והעליונים".

מנהלת מרחב ירושלים בהתאחדות התעשיינים, גלית לוי: "מדובר על אלפי עובדים פה בירושלים וברמה הארצית עוד כמה אלפים. אנחנו מתקרבים לשעת הש' ואני ממש לא רוצה להגיע לכאן, לוועדת הכספים, לדיון מסוג אחר".

חשב מאפיות ברמן, רו"ח אליהו צרפתי: "אנחנו מוכרים חלק גדול מהמוצרים לא בפיקוח גם בעלות נמוכה ועוד אחוז מאוד זעום. הדוחות הכספיים של המאפיות מראים הפסדים כל השנים, מימשנו נכסים ואין לנו עוד מאיפה לממן את ההפסדים".

איתי אהרונסון, נציג מאפיית ענבר ואיגוד האופים: "אנחנו מעסיקים מאות עובדים. המצב אכן קשה אין השקעות לא במכונות לא בציוד, מדובר בשחיקה של ממש".