דוח של ארגון בצלם טוען כי בחודש ינואר "חיילי צה"ל ירו למוות בחמישה פלשתינים ללא כל הצדקה - שלושה נורו בראשם".

"הירי בפלג הגוף העליון של ששת הפלשתינים, במהלך עימותים והפגנות שכללו יידוי אבנים, נעשה מבלי שהם סיכנו את חייהם של החיילים או של אדם כלשהו. על-פי הוראות הפתיחה באש, ירי על-מנת להרוג מותר רק במקרים שבהם נשקפת סכנת חיים לאנשי כוחות הביטחון או לאנשים אחרים. גם אז, ירי כזה יהיה מותר רק כאשר אין דרך אחרת להתגונן מפני הסכנה. אירועי ירי אלו רחוקים מלענות על תנאים אלה. התנהלות זו מרוקנת מתוכן את הוראות הפתיחה באש שנועדו להגביל את השימוש באש חיה וקטלנית והיא מבטאת את עומק הזלזול של ישראל בחייהם של הפלשתינים ובגופם. מערכת הביטחון, ובכלל זה מערכת אכיפת החוק הצבאית, בוחרת ככלל לגבות מקרים אלו או לטייחם. העובדה שרשויות האכיפה מתירות לחיילים לפעול בניגוד בוטה להוראות הפתיחה באש מבלי לשלם על כך מחיר מאפשרת את המשך השימוש בכוח קטלני - נדבך קריטי ביכולתה של ישראל להוסיף ולתחזק את שליטתה האלימה במיליוני פלשתינים".

3.1.18-4.1.18: הריגתו של מוסעב א-סופי, בן 16, תושב דיר ניזאם, ופציעתו של מוחמד עווד, בן 19

לאחר "הצהרת ירושלים" של נשיא ארה"ב טראמפ, ב-6.12.17, התנהלו בכפר דיר ניזאם שמצפון-מערב לרמאללה עימותים יומיים כמעט בין צעירים תושבי הכפר לבין כוחות הביטחון. ב-3.1.18, בסביבות השעה 10:00 בבוקר, יידו כמה ילדים אבנים לעבר כביש 465. חיילים שהגיעו למקום ירו לעברם רימוני גז מדמיע וכדורי מתכת מצופי גומי, והילדים ברחו למטעים שמדרום לכביש. בסביבות השעה 13:00, התמקמו ארבעה חיילים בסמוך לעץ תאנה ליד אחד הבתים, במרחק של כ-250 מטרים מכביש 465 וכשישים מטרים מקבוצה של כעשרה-עשרים ילדים ונערים. הילדים והנערים, שעמדו על הכביש ובתוך מטע זיתים סמוך, יידו אבנים לעבר החיילים, שירו לעברם אש חיה. מעליהם חג אמצעי תצפית של הצבא.

בעדות שמסר ב-4.1.18 לתחקירן בצלם איאד חדאד תיאר נ.ס., בן 17, מה אירע: בסביבות השעה 13:00 שמעתי קריאות אזהרה מהמרפסת של אום ח'לדון: "שימו לב, החייל מכוון אליכם". בכל פעם שראיתי שהחייל כיוון אלינו את הנשק הסתתרנו מאחורי קיר או עץ או סלע. באותו רגע מוסעב ישב בצד הדרך, מימיני. הוא אמר לי: "אני רוצה להתקדם, תחפה עלי". אני לא יודע אם הוא התכוון לזרוק אבן או פשוט להסתתר במקום אחר. הוא קם והתקדם כמה מטרים. הוא לא החזיק שום דבר באותו רגע, גם לא אבנים. אחד החיילים, אני לא זוכר מי מהם, כיוון אל מוסעב את הנשק. גם אני וגם אחיו הזהרנו אותו: "תסתתר, תסתתר, הוא מכוון אליך", אבל הוא לא הקשיב. מוסעב המשיך להתקדם ואז אחד החיילים ירה בו כדור חי ופגע בצוואר שלו. מוסעב נפל מיד על הקרקע ונאנק. התקרבתי אליו וראיתי שיש לו דימום חזק מצד שמאל של הצוואר. פחדתי והרגליים שלי התחילו לרעוד. כל-כך פחדתי שלא העזתי להישאר אתו, אז ברחתי והתחלתי לקרוא לתושבים: "נפגע, נפגע". כמה ילדים התקדמו אליו, ואבא שלו, ששמע שהוא נפגע, הגיע ולקח אותו במכונית לכיוון בית חולים ברמאללה.

א-סופי הגיע לבית החולים בשעה 13:30, ללא דופק. אחרי כשעה של ניסיונות החייאה נקבע מותו.

למחרת, ב-4.1.18, במהלך הלוויתו של א-סופי התפתחו שוב עימותים בסמוך לכביש 465. בסביבות השעה 13:30 ירו חיילים בראשו של מוחמד עווד, תושב עאבוד בן 19, ממרחק של כעשרים מטרים. הוא פונה לבית החולים אל-איסתישארי ברמאללה, שם התגלה כי הוא סובל משבר בגולגולת ומרסיסי מתכת בראשו. עווד נותח בראשו ועודנו מאושפז בבית החולים.

11.1.18: הריגתו של עלי קינו, בן 17, תושב עירק בורין

בבוקר ה-11.1.18, במסגרת הגבלות התנועה שהטיל הצבא במהלך חיפושיו אחר החשוד בהריגת הרב רזיאל שבח יומיים קודם לכן, חיילים הקימו מחסום על הכביש המחבר בין הכפר עירק בורין לעיר שכם ולכפר תל. במקום התפתחו עימותים שבהם יידו צעירים אבנים לעבר חיילים, שירו לעברם רימוני גז מדמיע והשליכו רימוני הלם. העימותים נמשכו עד לסביבות השעה 17:00. בסביבות השעה 16:30 נסעו שני ג'יפים צבאיים מכיוון בורין לעירק בורין וצעירים מהכפר, שטיפסו על גבעה סמוכה, יידו עליהם אבנים ממרחק של כשלושים מטרים. הג'יפ הראשון המשיך בנסיעה לכפר והשני נעצר במרחק של כשלושים מטרים מהצעירים. בעדות שמסר ב-21.1.18 לתחקירנית בצלם סלמא א-דיבעי סיפר ע.ק., בן 20, מה קרה אז: חייל שישב בג'יפ ירה לכיוון שלנו שתיים או שלוש יריות. אחר כך הוא ירה יותר מ-20 יריות רצופות. כולנו ברחנו מהירי ואז הג'יפ התחיל שוב לנסוע לכיוון הכפר. אחרי שהג'יפים התרחקו בדקנו שכולם בסדר. לא ראינו את עלי. קראנו לו וחיפשנו אותו. חזרנו למקום שבו היינו קודם ומצאנו אותו שוכב עם הפנים לקרקע. הראש שלו היה פתוח והוא דימם. אני ועוד צעיר הפכנו אותו. הפנים שלו היו חיוורים ולא היו שום סימני חיים. הוא לא נשם. שמתי את היד שלי על הצוואר שלו ולא היה דופק. אחד הצעירים ירד לכביש ועצר מכונית שעברה במקום. כמה מהצעירים הרימו את קינו הפצוע והכניסו אותו למכונית, שפינתה אותו לבית חולים בשכם, שם נקבע מותו.

11.1.18: הריגתו של אמיר אבו מסאעד, בן 15, תושב דיר אל-בלח

ב-11.1.18 התקיימה הפגנה ליד גדר המערכת ברצועת עזה, מזרחית למחנה הפליטים אל-בוריג'. צעירים בהפגנה יידו אבנים לעבר חיילים שניצבו מעברה השני של הגדר. אבו מסעד נורה למוות בבית השחי בידי חיילים, כשעמד במרחק של 70-50 מטרים מהגדר. בעדות שמסר ב-15.1.18 לתחקירן בצלם ח'אלד אל-עזאייזה, סיפר א.נ., תושב מחנה הפליטים אל-בוריג', בן 17, על מה שאירע:

בסביבות השעה 16:20 אני והצעירים שהיו איתי עלינו למקום הכי גבוה באזור שהיינו בו, כדי לראות את החיילים. אחרי חמש דקות בערך, רוב הצעירים ירדו למטה כי פחדו. אני ועוד נער שלא הכרתי נשארנו למעלה. פתאום ירו עלינו. נפגעתי מכדור בירך שמאל, הרגשתי רפיון ברגל, ונפלתי על האדמה. ראיתי דם יוצא מהפצע. ראיתי כמה בחורים מרימים את הנער השני, שגם נפצע, במרחק של ארבעה מטרים ממני. אחר-כך התברר לי ששמו אמיר אבו מסאעד.

אבו מסאעד פונה לבית חולים בדיר אל-בלח ללא רוח חיים.

15.1.18: הריגתו של אחמד סלים, בן 28, תושב ג'יוס

ב-15.1.18, בסביבות השעה 13:00, כעשרה צעירים מהכפר ג'יוס שממזרח לקלקיליה התפרסו לאורך הגדר ההפרדה ויידו אבנים לעבר שני ג'יפים של כוחות הביטחון שעברו בדרך הצמודה לגדר, בסמוך לכפר. חיילים ושוטרי מג"ב ירו על הצעירים גז מדמיע ואש חיה מתוך הג'יפים. בסביבות 16:00 עזב אחד הג'יפים את המקום והגיע ג'יפ אחר ממנו ירדו ארבעה חיילים רעולי פנים. כחצי שעה לאחר מכן התקדם אחמד סלים לחלקה הצפוני של גבעה עליה עמד עם א.נ., בן 20, שסיפר בעדות שמסר ב-22.1.18 לתחקירן בצלם עבד אל-כרים סעדי: זרקנו אבנים לכיוון החיילים רעולי הפנים והם התחילו להתקדם לאורך הכביש. אחמד התקדם מולם על הגבעה, מעל תוואי הגדר. אני נשארתי במקומי, במרחק של כ-30-20 מטרים ממנו. ראיתי את אחמד מתכופף ומרים אבן קטנה כדי לזרוק על החיילים ואז אחד מהם כיוון את הרובה שלו לאחמד. ראיתי את החייל יורה עליו ושמעתי שלוש יריות. כנראה שאחת מהן פגעה בו והוא נפל על האדמה, על צדו השמאלי. זחלתי והתקרבתי אליו. הוא חייך אליי וביקש שארים אותו. לא יכולתי לעשות את זה כי החיילים היו שם עדיין ופחדתי שיירו עליי. גררתי אותו למרחק של עשרה מטרים בערך כדי להרחיק אותו קצת מטווח הראיה של החיילים.

שניים מתושבי הכפר ששמעו את הירי הגיעו למקום בריצה ואחד מהם הרים את סלים ולקח אותו לאמבולנס שהזעיקו תושבים שהמתין במרחק של כ-400 מטרים מהמקום. סלים פונה לבית החולים בקלקיליה, שם נקבע מותו לאחר ניסיונות החייאה.

30.1.18: הריגתו של ליית' אבו נעים, בן 16, תושב אל-מור'ייר

ב-30.1.18, בסביבות השעה 15:00, יצאה קבוצת נערים תושבי הכפר אל-מור'ייר, ליידות אבנים אל כביש אלון. ג'יפים צבאיים שהגיעו למקום השליכו לעברם רימוני הלם וירו רימוני גז מדמיע וכדורי מתכת מצופי גומי. בסביבות השעה 16:00 נמלטו הנערים לתוך הכפר ושני ג'יפים צבאיים רדפו אחריהם. כל הנערים התפזרו בכפר, פרט לליית' אבו נעים, בן 16, שהסתתר בין עמודים המוצבים סביב חצר במרכז הכפר. בסמוך לשם עצרו הג'יפים הצבאיים. בעדות שמסר ב-31.1.18 לתחקירן בצלם איאד חדאד סיפר ע.מ., בן 69, נשוי ואב לשישה, בעל חנות סמוכה, מה אירע אז: הנער, שלא ידעתי מה שמו, ניסה להסתתר או לזרוק אבן, אבל לא ראיתי את האבן נזרקת. במרחק של עשרים מטרים ממנו בערך עמד ג'יפ. שמעתי ירייה וראיתי את הנער נופל ישר על הקרקע ולא זז. חייל ירד מיד מהג'יפ, ואז ירדו עוד כמה חיילים כדי לבדוק את המצב בסביבה. הם הסתכלו מסביב ועל הגגות, עם רובים שלופים. החייל שירד ראשון התקרב אליי עם עוד חייל, כיוון אליי את הנשק והורה לי להיכנס לחנות. הם ניגשו לנער שנורה, הסתכלו עליו מקרוב ואז עזבו אותו שם, חזרו מהר לג'יפים והסתלקו. לאחר שהחיילים עזבו את המקום מבלי להגיש לאבו נעים כל טיפול רפואי, צעירים מהכפר הכניסו אותו למכונית פרטית והוא נלקח למרכז רפואי בכפר הסמוך תורמוסעיא, משם הועבר לבית חולים ברמאללה, אליו הגיע במצב של מוות קליני. הרופאים בבית החולים קבעו את מותו ואמרו שנהרג מפגיעת כדור גומי שחדר דרך פניו לתוך הגולגולת. ירי של כדורי גומי מטווח של כעשרים מטרים לפלג הגוף העליון, הוא בניגוד להוראות הפתיחה באש בדיוק בגלל הסכנה שתוצאותיו יהיו קטלניות - כפי שהיה במקרה הזה".