יו״ר ועדת הכספים ח״כ
משה גפני השיב (יום ב', 12.2.18) לדברים שהשביע פרופ׳ אהרן בקונגרס ליהדות ולדמוקרטיה של אוניברסיטת בר-אילן ואמר: "האיש מבקש שתהיה סינתזה של יהדות ודמוקרטיה. אני אומר לכם שאין חוק אחד ש[בו] לא נפסק נגדנו החרדים. בית המשפט העליון נוקט בעמדה אחת - היא ההפך מהעמדה של ציבור גדול בארץ ובעולם״.
״האמת היא צריכה להיאמר - בשום נושא אידאולוגי לא נפסק לטובתנו החרדים. בנושאים כמו כניסה לעם היהודי, וחוק העבודה בשבת אין מקרה אחד שבו נפסק לטובתנו. לצערי, בתי המשפט שוגים בעניין היהדות, והעליון משליט את הכוח שלו בכך שאי-אפשר לבקרו, שלא בדומה לח״כים; אם לא נבקר אותו ולא נפעל מי יעצור את בית המשפט העליון?״
על נושא השבת אמר: "זהו דור חדש, ציבור שלם הולך לקניות בשבת. דבר שלא נראה קודם. מנגד, יותר ויותר ציבורים מתקרבים ליהדות. חוק המרכולים שעבר הוא טוב, אני אומר לכם שאם לא נתעשת אנו הולכים להתנגשות בציבור המסורתי. לא רק בין דתיים לחילוניים. רבים מאזרחי ישראל לא רוצים לעבוד בשבת.
"אם ישראל הייתה מדינת הלכה, אום אל-פחם לא הייתה נראית כמו שהיא נראית. אני לא מבקש להיות במדינת הלכה, אך אין שוויון בעולם ואנו לא מאמינים בשוויון. יש מצוות וחוקים שמובנים לאדם המתורבת שחלקם שייכים גם לעולם המודרני. לאורך ההיסטוריה מדינות חוק הפכו להיות ג'ונגל, ראו ערך גרמניה. כאדם דתי, ישנו ציבור לא קטן, שייפגעו אורחות חייו -מאופקים דרך ת"א ועד נהריה, שפתיחת המרכולים צובטת את ליבם.
״נולדנו כאן, אנחנו רוצים שהמדינה תתפתח, הכלכלה תהיה חזקה וצומחת. כולנו בעד שהמדינה תהיה דמוקרטית וגם יהודית, אך לא כמו המדינה שנראית על-ידי בית המשפט העליון. ל
אהרן ברק אומר - אני רוצה להיות חבר שלך".
בתגובה לדבריו של גפני אמרה ח״כ
יעל גרמן (יש עתיד): "כל מי שחושב שבית המשפט העליון אחראי, זהו עיוות המציאות מאחר שהממשלה היא האחראית לכל חוסר פעולה ופסיביות בקבלת החלטות. בית המשפט מחליט בהתאם לחוק ולא קובע אותו.
היא באה בטענות לשר
אריה דרעי: ״מדוע שר הפנים לא קיבל החלטה כבר שנתיים על אותו חוק עזר עירוני? הכל התחיל מחוסר האונים של הממשלה ואחר כך כאשר בית המשפט עושה את תפקידו הם באים אליו בטענות.
״חוק המרכולים הוא שינוי דרמטי. במקום האפשרות שהרשות העירונית תחליט בהתאם לתושביה, בא חוק המרכולים ואומר שהשר לא ייתן הסכמתו לחוק עזר. סליחה, השר מנהל את העירייה ויודע מה קורה בעיר? כראש עירייה לשעבר, אני אומרת לכם - החוק כובל את ידיהם של ראשי הרשויות. הופעל כאן לחץ בלתי סביר ובלתי מתון על הממשלה. זה חוק שלא מכבד באמת השבת, חוק שמוציא אנשים לרחבות המפגינים על כך שפוגעים באורחות חייהם".
לגבי משבר ההתפטרות של השר ליצמן ועבודת הרכבת בשבת אמרה ח״כ גרמן: "האם היום לא עובדים בשבת? האם
כבודה של השבת נפגע פחות כאשר הוא סגן שר ולא שר? איזו ציניות. ישנה אחריות קולקטיבית לכל חברי הממשלה וליצמן נושא גם כיום באחריות הזו".
"על-פי הסטטוס-קוו שקיים מראשית ימי הקמת המדינה ברור שיום המנוחה יהיה יום השבת. החוק אינו מדבר על תחבורה ציבורית ולא על מה יהיה פתוח או סגור. החוקים עיגנו את יום שבת כיום המנוחה החוקי וזה בלבד", אמרה גרמן. "אם נרצה להתווכח על הפרת הסטטוס-קוו, ישנו פער גדול - אני טוענת שהסטטוס-קוו לא אוסר בעצם שום דבר. יתרה מכך ישנה הסכמה ללימודי ליבה - האם בכל המוסדות האחרים לומדים לימודי ליבה?
״הוויכוח הוא בעל אופי פוליטי חברתי ולאו-דווקא דתי. אני רוצה הבוקר לצאת מהדיון הפוליטי. לכולם ברור שאדם דתי רוצה לשמור על קדושת השבת. זהו באמת ערך עליון שמקודש עבורו. אך מנגד ישנם אנשים שגם להם יש ערכים - אנשים שחרדים לערכי החרות וחופש האדם, שרוצים לקבוע לעצמם מה יעשו בשבת ולא רוצים שימנעו מהם דבר. אנשים רוצים לקנות משהו ליד הבית בשבת. הערך של האנשים לבחור לעצמם במה להאמין לא פחות חשוב מהערך של חופש מדת עצמה, מבלי שהאחר יאלץ אותי לחיות כדרכו. לכן, הפתרון שאני מציעה הוא - בית המשפט העליון בפסיקות המרכולים קבע שמי שימצא את האיזון יהיו הרשויות המקומיות ברוח הדברים שאמרה בפסה״ד השופטת נאור: 'חיים משותפים מבוססים על כבוד וויתור הדדי, האדם הוא יצור חופשי המעצב את חייו. ההבנה שכל אחד מאיתנו נושא באחריות לחברה כולה. ישנה הכרה בחיוניותה של התפישה 'חיה ותן לחיות'".