הסגל המתדלדל של הגליל

בשנים האחרונות הולך ומתגבר הקושי באיתור מרצים איכותיים ללימודי הנדסה במוסדות אקדמאיים בגליל, כדוגמת המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה בכרמיאל. סוגיה זו איננה רק מעניינה של המכללה וראוי שתעניין גם את מקבלי ההחלטות המעורבים בפיתוח הגליל.

מהנדסים איכותיים מהווים משאב הון חיוני לתעשיות מתקדמות בצפון, והמפתח להמשך פיתוח תעשיות אלו טמון בהון אנושי איכותי.

כידוע, מזה שנים לא מעטות מככב הגליל במדדי הנחשלות במדינת ישראל: רמת ההכנסה הפנויה לנפש היא הנמוכה בארץ; שיעור גבוה של ילדים מתחת לקו העוני; הישגים נמוכים של מערכת החינוך; היצע מוגבל בשירותי בריאות ותשתיות תחבורה ועיור נחותות.

בגין נתונים אלה, נקטה ממשלת ישראל צעד חכם בהחלטתה להקים מכללות בפריפריה ובפרט מכללות ללימודי הנדסה, ובכך לסייע לפיתוח הגליל ולמעבר של אוכלוסיות חזקות ומשכילות לאזור. בתוך כך, במטרה לתת הזדמנות שווה לצעירי הגליל לפרוץ את מעגל העוני ולתרום לפיתוח כלכלה מתקדמת בצפון הארץ, הוקמה המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה בכרמיאל. ואכן, המכללה מהווה אבן שואבת לצעירים המעוניינים ללמוד במקצועות ההנדסה. צעירים אלה משתלבים בתום הלימודים בתעשיות באזור, נהנים מרמת השתכרות גבוהה יחסית ומרביתם בוחרים לבנות את ביתם בגליל.

אולם ריבוי מכללות להנדסה במרכז הארץ, כגון בתל אביב ובירושלים, מקשה גם על גיוס חברי סגל ראויים במכללות שבפריפריה. מכללות אלו מהוות עבור מרצים אלטרנטיבה נוחה יותר ורק חברי סגל איכותיים מעטים מוכנים להעתיק את מגוריהם לצפון ולטעום את טעמם של החיים בגליל. כך לדוגמא, קיים קושי רב בגליל בגיוס חברי סגל ראויים בתחום כמו הנדסת אלקטרוניקה.

במטרה למשוך מרצים איכותיים לגליל, אני סבור כי הות"ת, שהינו הגוף האחראי על נושא תקצוב המוסדות להשכלה גבוהה, צריך "להפלות" לטובה חברי סגל של מכללות הפריפריה על פני עמיתיהם שבמרכז הארץ. אחת הדרכים לעודד חברי סגל לעבור לגליל, הינה לתקצב במכללות הפריפריה הפחתה בעומס ההוראה לחברי סגל המצטיינים במחקר.

אני סמוך ובטוח כי תמריצים בסיוע שכר דירה לחברי סגל והטבות נוספות כדוגמת אלו הניתנות למדענים החוזרים ארצה, יכולה לתרום לפיזור נכון יותר של החוקרים והמרצים בישראל. ללא נקיטת אמצעים אלה להכשרת מהנדסים בפריפריה ולעידוד סגל אקדמי איכותי ללמד באזורים הללו, לא נוכל לפרוץ ולקדם את כלכלת הצפון.

אלא שנכון לפברואר 2009 תקציב הות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה) למכסת מימון סטודנטים, הגביל בצורה משמעותית את יכולתה של המכללה לגדול ולצמוח ועל כך זעקתנו. נכון להיום לומדים במכללה 2,630 סטודנטים ורק 2,481 מהם מתוקצבים על-ידי המדינה. המכללה מסבסדת 149 סטודנטים בעלות כוללת של כ-2.5 מיליון שקלים.

הואיל ואין ביכולתנו להמשיך להקצות מתקציב המכללה לסבסוד לימודיהם של סטודנטים, נאלץ לסגור את שערינו מעבר למכסה המוקצבת למכללה, ולצערי ברור כי אותם מועמדים יעברו ללמוד במכללות אחרות להנדסה שמרביתן מרוכזות במרכז הארץ.

אני סבור כי על מקבלי ההחלטות לנהוג באופן שונה ולחלק את עוגת המכסות למוסדות, תוך יצירת אפליה מתקנת למוסדות להנדסה הממוקמים בפריפריה – בגליל ובנגב. הגדלת המכסות בפריפריה על חשבון המכסות הניתנות למכללות במרכז הארץ תגרום הן למניעת בריחה של צעירים מהפריפריה והן לערך מוסף חשוב; עקב חוסר מכסות במרכז, סטודנטים מהמרכז יגיעו באופן טבעי ללמוד בפריפריה – ובתום לימודיהם ייתכן כי אף יעתיקו את מגוריהם ממרכז הארץ הצפוף לפריפריה הדלילה.