תפנית בישראל ביתנו: נגד בוררות דתית

אחרי שהתנגדה לחוק המרכולים, מבקשת סיעת ישראל ביתנו לפתוח חזית חדשה בנושאי דת ומדינה. רק לפני שנה תמכה ישראל ביתנו בהצעת חוק שהגישו חברי הכנסת משה גפני ואורי מקלב (יהדות התורה), לפיה בתי הדין הרבניים יורשו לעסוק בדיני ממונות, בתור בוררים. השרה סופה לנדבר שנכחה בדיון כנראה אף תמכה בהצבעה בוועדת השרים לחקיקה (לדברי הדוברת שלה היא כנראה נמנעה), אך לבסוף לא הגישה ערר על ההחלטה, שקיבלה אישור של הממשלה.

כעת, ככל הנראה על-רקע המאבק מול יש עתיד עת קולות החילוניים, משנה הסיעה את עמדתה. יו״ר סיעת ישראל ביתנו, ח״כ רוברט אילטוב, שלח (יום ג', 14.2.18) מכתב לשר יריב לוין, האחראי מטעם ראש הממשלה ליישוב סכסוכים קואליציוניים בנושאי דת ומדינה, ובו טען לאי-עמידה כביכול בהסכמים הקואליציוניים. לטענתו, לא הועלתה לדיון בפורום שאמור לדון בחקיקה בנושאי דת ומדינה. כידוע, דיון בוועדה האמורה נערך לפני שהיא עולה לדיון בוועדת השרים לחקיקה, ולא ברור מדוע נזכרו בכך רק כעת.

יתרה מכך, מי שהביא לקידום הצעת החוק היו לא אחרים מחברי הכנסת של ישראל ביתנו - רוברט אילטוב, סופה לנדבר, יוליה מלינובסקי ועודד פורר, שב-8.2.17 הצביעו בעד הצעת החוק.

אילטוב איים כי אם הצעת חוק זו תקודם שלא בהתאם להסכם, סיעתו רואה עצמה חופשייה מהתחייבות קואליציונית בנוגע לחוק. הוא הביע את דאגתו מעסקה מפוקפקת, כלשונו, שנרקמה בין גורמים בקואליציה לבין הרשימה המשותפת, שתכליתה לסייע בקידום החוק. אם תצביע ישראל ביתנו נגד הצעת החוק עשויה הקואליציה לראות בכך הפרה של ההסכמים הקואליציוניים.

מישראל ביתנו נמסר כי "הצעת החוק פותחת מערכת משפט מקבילה וגורמת לפגיעה בערכי היסוד של המדינה. בשום מקרה לא נתמוך בהצעת החוק כפי שהובאה לוועדה ונתנגד בכל תוקף. לאחר שסעיפי החוק ומשמעתו נלמדו לעומקם, הודענו כי נדרוש שנושא זה יעלה לדיון בוועדה המיוחדת בנושאי דת ומדינה. סיעת ישראל ביתנו היא חלק מהקואליציה ומכבדת את המשמעת הקואליציונית. הגשת ערר על הצעת החוק של הסיעות החרדיות אינה בהכרח אפקטיבית, לדוגמה בחוק המרכולים מצאו את הדרך לעקוף את ועדת השרים, והעלו את החוק ישירות לישיבת הממשלה. לכן, הגשת ערר אינה רלוונטית במקרים מאין אלו".

ועדת השרים לחקיקה התנתה את קידום הצעת החוק בכך שתוחזר לדיון בוועדת השרים לפני הקריאה הראשונה. עם זאת סוכם כי היא תקודם ללא המתנה להצעת חוק ממשלתית בנושא, כי תוחל על בתי דין רבניים בלבד ולא על בתי דין דתיים, כי בתי הדין הרבניים יקבלו סמכות בוררות ולא סמכות שיפוט וכי המשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמת משרד האוצר ומשרד המשפטים, ובעניין קטינים וחסויים - בתיאום עם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

ח"כ פורר, שהצביע בעד הצעת החוק בקריאה הטרומית, אמר ל-News1 כי תמך על-מנת לפתוח את הסעיפים ולקיים דיון בוועדה על-סמך הסיכום כי הצעת החוק לא תקודם מבלי שתעלה לוועדת השרים פעם נוספת ולא יעלה לקריאה ראשונה במליאה.

ועדת החוקה חוק ומשפט המשיכה להכין לקריאה ראשונה את הצעת החוק. הדיון היום התמקד בהצעה לאפשר לבתי הדין הרבניים לדון כבוררים בדיני עבודה למעט בעניינים הנמצאים בסמכות בתי הדין לעבודה, שאינם יכולים לשמש נושא הסכם בוררות לפי כל דין. יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי הבהיר כי בהסכמת המציעים יוחרגו דיני העבודה מהחוק בקריאה הראשונה. בנוסף, החליטה הוועדה למחוק את הסעיף שאיפשר את פניית בית הדין לצד שלא חתם על טופס הסכמה וכן קבעה כי טופס ההסכמה עליו יידרשו לחתום הצדדים יאושר על-ידי ועדת החוקה.

סלומינסקי: "סעיף דיני העבודה יוצא מהחוק בהסכמת המציעים. הנוסח הנוכחי מאוזן לאחר שהמציעים נסוגו מדרישות רבות ויש לאשרו. נכון שבהלכה יש מגוון דעות, אבל ראיתי גם שמרגע שחוק מגיע לבית משפט הוא נתון לפרשנותו ויש פסיקות שונות בין הערכאות השונות. הרבה פעמים טוענים שזהו דווקא מקור כוחו של בית משפט שהוא יכול לנתח ואף להגיע למסקנה אחרת ממה שחוקקנו".

גפני: "כשהגעתי לכנסת לפני שנים הסבירו לי שאני צריך להיות ממלכתי ולא לכפות דעות. אמרו לי שהציבור החילוני ליברלי ואני מתקנא בו ורוצה ששני אנשים בגירים שרוצים לדון בדיני ממונות על-פי דין תורה, יוכלו לעשות זאת ושזה יהיה קבוע לפי החוק. הייתי בטוח שיישאו אותי פה על כפיים, כי אני רוצה שהמדינה תאפשר לשני אנשים לעשות כן. אני מוותר על הכל ורוצה רק את העיקרון - שאם שני בגירים רוצים לדון בדיני ממונות על-פי דין תורה בבי"ד רבני של המדינה, נאפשר זאת. אם מישהו מתנגד לעניין הזה אני צריך ללמוד מחדש את הליברליות של החילונים. אנחנו מסכימים ללכת על גחוננו כדי שלא יהיה כתם על הח"כים החילוניים כלא-ליברליים". הוא מחה כנגד אמירות על הרצון במימון תקנים ואמר ש"אם החרדים מציעים משהו ישר טוענים שכסף מסתתר".

מקלב: "על אף שאמרנו והסכמנו שכל הדיון יהיה בהסכמה בכפוף לדיני העבודה הקיימים, הסכמנו שנצביע בקריאה ראשונה ללא הסעיף הזה של דיני עבודה. דעתי הייתה שונה אבל אלך עם ההסכמה. בוררות כזו היא אצל מישהו שמוסכם על שני הצדדים ולא כל דבר הוא מלחמה. יש אנשים שמישהו רוצה לתת להם כסף והם רוצים לברר את הנתינה הזו לפי ההלכה. אני בטוח שכשאביא את הדוגמאות זה יסיר את ההתנגדות לחוק".

מי פוגע בממלכתיות?

פורר: "חקיקה זו היא הפניית גב לכל המפעל הציוני. תארו לכם ארגון עסקי שיוסיף סעיף בהסכמיו שבכל בירור ילכו לבית דין רבני לבוררות. כולם יחתמו כי הם זקוקים להכנסה. האם מישהו באמת יוכל לסרב לבית דין רבני? הרי יהלכו עליו אימים. אתם יוצרים שתי מערכות דינים ובתי משפט והופכים את ביה"ד לא לאבן שואבת והשראה במשפט הישראלי אלא לאבן מחייבת. מחר בבוקר יבוא ביה"ד השרעי ויבקש לעצמו את הסמכות וגם הרפורמים יבואו. זו פריצה ושבירה של כל הממלכתיות".

ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי): "יש המון צביעות בהתנגדות לחוק, שלא רק שאינו מפורר את הממלכתיות אלא בונה אותה. אני לא מבין את הכפייה החילונית שלא מאפשרת לאנשים להתדיין לפי אמונתם. אולי הפחד האמיתי הוא מכך שיבינו שבמערכת דיני התורה יש יותר צדק והוגנות, ויראו את כישלון מערכת המשפט שמתעסקת בקומבינות בין עורכי הדין. ח"כים שמתייחסים לאזרחי ישראל בפטרנליזם קיצוני כמטומטמים שכופים אותם צריכים להתבייש. אם אתם טוענים לפגיעה בממלכתיות יכול להיות שהאפשרות האחרת היא לחוקק יותר ויותר את הדין הדתי לתוך החקיקה הישראלית במקום". בהתייחסו לדיני עבודה אמר כי הוא "יכול לקבל את הבעייתיות ביסוד ההסכמה ביחסי עובד מעביד אך רק עד שמסתיימת מערכת היחסים. לכן אני בעד להחריג את דיני העבודה למעט מרגע סיום יחסי העבודה כשיש סכסוך הנוגע לתקופת העבודה. אין בינינו כבר יחסי עובד מעביד ויסוד ההסכמה אמיתי לחלוטין בתנאי שלא הוחתמתי על הסכמה כזו במהלך יחסי העבודה".

ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני): "השקר הכי גדול שעומד מאחורי החוק והמציעים שלו הוא שהם טוענים שהליברלים באים למנוע את הזכות להתדיין לפי אמונתם ודרכם. לא זו בלבד שלא נמנע מאף אחד ללכת להתדיין לפי דין תורה, אלא שלציבור שלא מעוניינת ללכת לבוררות רגילה אין מסגרות שהמדינה ממנת. אין היום אי-שוויון ולפי הצעת החוק מי שירצה בוררות לפי דין תורה ימומן ומי שלא לא. כך יוצרים אי-שוויון. זה עוד פריבילגיות שהם (מי שרוצה דין תורה) מקבלים ואנחנו לא. הם משקרים כשהם טוענים שמונעים מהם משהו שיש לאחרים. לכולנו יש אותה אפשרות ללכת לבוררות פרטית לפי איזה דין שנרצה, מה שהם רוצים זה בוררות חינם לפי השקפתם. העובדה שח"כ גפני מוכן לוותר על הכל רק שנעביר את החוק הזה היא צלצול של מאות פעמוני אזהרה מטורפים וזה מחשיד את החוק הזה אף יותר מקודם".

ח"כ בני בגין (הליכוד): "למה אנחנו מניחים שאדם מן היישוב יבין את ההבדל בין הליך כזה של בוררות להליך בית המשפט. אני אדם בגיר, שנים רבות בארץ ודובר עברית סבירה ולא יודע את ההבדל. היות שהנחתי היא שרוב הציבור הרגיל לא יבין גם כשיסבירו, חשוב להבין מה חשיבות ההבדל בין הליך בוררות להליך משפטי רגיל".

ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס): "אם היינו שומעים טענות ענייניות על בתי הדין, גם אנחנו היינו מבקשים מהם תשובות ענייניות, אבל כל הזמן מדברים על הלחץ הפנים חרדי ועל כפייה. אדם לא רוצה ללכת לבית המשפט וזה נעשה לפי כפייה כי זה החוק. איך יכול להיות שאדם לא דתי יכתיב לנו מה לעשות. זה שיח שלא מכבד את החברה הדתית שרבים בה מחכים לאישור החוק כי לא מגיע לנו ללכת כל הזמן לבתי"ד פרטיים".

ח"כ רחל עזריה (כולנו): "הצעת החוק מפוררת המרקם הישראלי ומחזירה לאחור. יש פה הרבה בעיות בהגדרת ההסכמה ויש חשש שגם מה שהסכמנו לגביו שיצא מהצעת החוק יתקיים חלקית ותהיה זחילה. הבעיה הגדולה בפסיקה בביה"ד הרבני היא שההלכה היא מאגר אינסופי ואדם לא יודע איך יתייחסו לנשים, ליוצאי ברית המועצות וזה תלוי יותר בדיין ובתפישת עולמו. כשמדינת ישראל תגדיר שזו השיטה הנהוגה ושאנחנו מוותרים על סמכויות רבות, יהיו עוד קבוצות שידרשו אותן. אפשר להודות שזה מורכב מדי ולא בשלה העת, או לשים בלמים ואיזונים כדי לרסן את החוק".

ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד): "רוב הנשים לא יהיו מספיק אמיצות בתוך הקהילה שלהן לדחות בוררות כזו. למרות שעל פניו זה מותנה ברצונן החופשי אנחנו מבינים שזה לא יהיה בדיוק ברצון חופשי".

ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני): "יש פה מדינת חוק דמוקרטית ויהודית עם חוק אחד, ואתם כל הזמן מנסים להזיז את הגדר ולהרחיב את השפעת דין התורה על האזרחים. אני מוכנה לפשרה - אם תפסיקו את הכפייה בדיני אישות תמורת הבוררות זו פשרה הגונה. תאפשרו נישואים לא ברבנות וגירושים לא בבתיה"ד הרבניים ותכניסו בוררות שאתם רוצים רק בתנאי הזה, אחרת יש כאן חד-צדדיות".

ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני): "אף אחד בשולחן הזה לא רוצה שאדם יעמוד בפני דיין שלא בהסכמה מדעת והחשש הגדול מאוד הוא שזה יקרה כתוצאה מאונס, חוסר הבנה, חולשה, חוסר ברירה ועוד. מי שרוצה להתדיין על-פי דין תורה יכול לעשות זאת בבי"ד פרטי לממונות. אי-אפשר לגרור אנשים במודע או שלא, להתדיין בבי"ד רבני בהליך בוררות שהוא לא בית המשפט בהליך וולונטרי. אתם רוצים להרחיב את סמכויות ביה"ד הרבני על חשבון אוכלוסייה מוחלשת".

היועץ המשפטי לוועדה עו"ד גור בליי: "הרגישות המיוחדת נובעת מהמצב החריג בו דיינים במוסד ממלכתי תחת דגל המדינה נמצאים בכובע אחר שמגיעים אליו מתוך הסכמה וכאן יש שאלה, איך המתדיינים תופשים את הערכאה וגם איך הדיינים תופשים את הסיטואציה". בהתייחסו לאפשרות כי ביה"ד יוכל לפנות לצד שלא חתם על טופס ההסכמה ולהודיע לו על הגשת הבקשה ועל אפשרותו לחתום על הטופס, אמר כי "הסעיף עלול לפגוע ביסוד ההסכמה שכן אדם המקבל מכתב מגורם רשמי עם סמל המדינה המזמין אותו להסכים לבוררות עלול לחוש מחויב להסכים".