בית משפט השלום בתל אביב האריך (יום א', 18.2.18) בחמישה ימים את מעצרם של כמה מהחשודים בתיק 4000: בכיר בחברת בזק, מנכ"ל משרד ממשלתי, ויועץ תקשורת המקורב לראש הממשלה, בנימין נתניהו. בכירה נוספת בחברת בזק נעצרה לארבעה ימים.

הבכיר בחברת בזק חשוד בשורה של עבירות חמורות: מתן שוחד, הלבנת הון, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירות על חוק ניירות ערך ועבירות מנהלים ועובדים בתאגיד. הבכירה חשודה בעבירות ניירות ערך, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, עבירות מנהלים ובמתן טובות הנאה שלא כדין.

שני מקורביו של ראש הממשלה חשודים בעבירות חמורות: האחד חשוד בקבלת שוחד ושיבוש הליכי חקירה; השני חשוד בעבירות שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים, עבירות על חוק ניירות ערך ושיבושי הליכי חקירה.

קודם לכן נמסר כי העידו בפרשה, ללא כל חשד נגדם: מנכ"ל וואלה אילן ישועה, והעורך הראשי לשעבר ינון מגל, אשר נשאלו על הסיקור של משפחת נתניהו באתר וואלה הנמצא בשליטת בזק.

רשות ניירות ערך והמשטרה מסרו הבוקר: "נוכח ראיות שמצאה רשות ניירות ערך במסגרת פרשת בזק, אשר העלו חשדות לביצוע עבירות נוספות, נפתחה הבוקר חקירה משותפת חדשה של חוקרי רשות ניירות ערך והיחידה למאבק בפשיעה הכלכלית בלהב 433 במסגרתה נעצרו מספר חשודים בהן נושאי משרה בכירים בקבוצת בזק. על כל פרט נוסף מפרטי החקירה הוטל צו איסור פרסום".

בעקבות המעצרים, מסרה לשכתו של נתניהו: "מדובר בעוד טענה שקרית. ראש הממשלה לא פעל לטובת אלוביץ ובזק, לא עבור סיקור חיובי [באתר וואלה השייך לבזק] ולא עבור שום דבר אחר". מאוחר אמר נתניהו: "עוד חקירת סרק בלחץ התקשורת. מסע הציד התקשורתי נמשך במלא עוזו. אחרי שיצא האוויר מתיק 1000 ומתיק 2000 ואחרי שמתברר שאין בכלל אוויר בתיק 3000, התקשורת יצרה לחץ כביר לייצר בלון חדש - תיק 4000. גם ממנו ייצא כל האוויר".

נתניהו ויו"ר בזק לשעבר ובעל השליטה בה, שאול אלוביץ, מיודדים שנים רבות, ולפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה אמור היה נתניהו שלא לעסוק בענייני בזק בתפקידו כראש הממשלה. מבקר המדינה, יוסף שפירא, טען בשנה שעברה, כי נתניהו לא עמד בהוראות אלו - אם כי בגוף הדוח שלו (להבדיל מדברי ההקדמה) לא היו ראיות לכך.

ראיות לעבירות בתיק המקורי

בתיק המקורי מסרה רשות ניירות ערך בנובמבר 2017, כי נמצאו ראיות להעמיד לדין את אלוביץ, את מנכ"ל בזק, סטלה הנדלר, וכן את מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, המקורב לנתניהו. הרשות מייחסת לחשודים אלו עבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד, קבלת דבר במרמה, עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך ועבירות שיבוש מהלכי משפט.

הרשות מסרה, כי מצאה תשתית ראייתית לכאורה לביצוע עבירות של נושאי משרה בחברות yes ובזק, אשר היו אמורים לזכות שלא כדין את אלוביץ ב-170 מיליון שקל. זכאותו לסכומים אלה נגזרה מהוראות הסכם עסקת בזק-yes, במסגרתו רכשה בזק את מלוא מניות yes מחברת יורוקום שבבעלות אלוביץ. ההסכם התנה תשלומים אלה בעמידתה של yes ביעדים פיננסיים שנקבעו. דיווחי החברה בדבר העמידה ביעדים אלה הושגו לאחר שורה ארוכה ושיטתית של פעולות מלאכותיות במערך התשלומים, הרכישות וההשקעות של yes אשר כל תכליתן, על-פי החשד, הייתה להעשיר את אלוביץ.

הרשות גם מצאה ראיות להדלפה שיטתית לאלוביץ של דיוני הוועדות הבלתי-תלויות של דירקטוריון בזק, אשר בדקו את העסקות בינה לבין yes ולבין חברת חלל. גם האחרונה נמצאת בשליטתו של אלוביץ, ובזק רכשה ממנה מקטעי לווין. מאחר שמדובר בעסקות בעלי עניין, הן נבדקו בידי ועדות בלתי תלויות שאמורות היו להיות מנותקות מאלוביץ. במסגרת עסקות אלו התחייבה בזק לשלם לאלוביץ 2 מיליארד שקל, וקיימות ראיות לכך שהוא קיבל מידע מהותי וחסוי מתוך הדיונים, כך שידע בזמן אמת מהן עמדות הוועדות ביחס לשלבי המו"מ השונים. עוד עולה מהחקירה, כי לעיתים הנחו אלוביץ ומקורביו את הגורמים המדליפים לפעול בקרב חברי הוועדה על-מנת לקדם או לסכל עניינים בהתאם לאינטרסים שלהם בעסקה.

עוד נמצאה תשתית ראייתית לכאורה לכך שפילבר ונושאי משרה בבזק פעלו בצורה מרמתית, מתמשכת ומכוונת לקידום האינטרסים של בזק במשרד התקשורת. פעילות זו התבצעה פעם תוך הסתרתה מהגורמים המקצועיים והגורמים המשפטיים במשרד התקשורת ומגורמים רלוונטיים במשרדי ממשלה אחרים. פעילות זו כללה, בין היתר, העברה שיטתית של מסמכים מסווגים, ניירות עמדה פנימיים, תכתובת ומסמכים מדיונים בין-משרדיים, לרבות כאלה אשר טרם נדונו בפורומים המוסמכים. במסגרת זו נהגו גורמים בחברת בזק לעבור על המסמכים המודלפים, לתת את הערותיהם עליהם, לנסחם ולעיתים אף לכתוב אותם בכללותם והכל בהתאם לצרכיהם האסטרטגיים, הטקטיים והעסקיים.