ועדת הכספים אישרה (יום ב', 26.2.18) את חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית לשנת התקציב 2019. מדובר בחוק נלווה לחוק תקציב המדינה שמטרתו היא לעגן בחקיקה את המגבלות על ההוצאה הממשלתית ושליטה בגירעונות התקציביים. זאת בין השאר, על-מנת למנוע גידול ביחס החוב-תוצר של המדינה ואף לשמר את מגמת הירידה המתמשכת ביחס זה. הגירעון הינו ההפרש בין סך ההוצאה הציבורית לבין סך ההכנסות ממיסים, סכום המחולק בתוצר המקומי הגולמי.
ההוצאה התקציבית לחישוב שיעור הגירעון בשנת 2019 היא 396.2 מיליארד שקלים כשתחזית ההכנסות נטו עומדת על 355.1 מיליארד שקלים והתוצר המקומי הגולמי החזוי ב-2019 עומד על 1.37 טריליון שקלים ושיעור הגירעון החזוי עומד על 2.9%. מעבר לנושא הגירעון, אישרה הוועדה את הפרק המילולי בחוק התקציב כחלק מהכנתו לקראת אישור הסופי בקריאה שנייה ושלישית. על-פי חוק התקציב הממשלה תהא רשאית להוציא ב-2019 סך כולל של 479.6 מיליארד שקלים.
הצעת החוק קובעת גם את מתווה יעדי הגירעון החל מהשנה הנוכחית, 2018 ועד שנת 2024 ואילך. ב-2018 שיעור הגירעון המותר עומד על 2.9% וב-2019 יגדל מ-2.5% כפי שנקבע במסגרת התקציב הקודם לשנים 2017-2018 ל-2.9%. ב-2020; 2.5% (לעומת 2.25% על-פי המתווה הקודם), ב-2021; 2.25% (לעומת 2%), ב-2022; 2% (לעומת 1.75%), ב-2023; 1.75% (לעומת 1.5%), ב-2024 ואילך התכנסות ליעד המתוכנן עוד במתווה הקודם; 1.5%. עוד אישרה הוועדה כאמור, את הסך הכולל של ההוצאה שתהא הממשלה רשאית להוציא ב-2019, כאמור 479.6 מיליארד שקלים.
במסגרת אישור סך ההוצאה הכוללת המותרת ב-2019, הכניסה הוועדה תוספת לנוסח החוק ביוזמת ח"כ
דוד ביטן (הליכוד) ולפיה, אם יהיו עודפי גבייה משמעותיים, כפי שהיו בשנים האחרונות, ניתן יהיה להגדיל את ההוצאה הציבורית ב-50% מהעודף בהכנסות. החלוקה לשימושים תוחלט ע"י הממשלה באישור ועדת הכספים.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ
משה גפני, קיבל את הצעתו של ח"כ ביטן והודיע לאנשי האוצר, כי בכוונת הוועדה להכניס את התוספת הזו לגוף החוק. המשמעות של התוספת הינה לאפשר לממשלה ולכנסת 'להתגבר' על הוראות חוק 'הנומרטור' (חוק הקובע מגבלה על הגדלת הוצאה לא-מתכוננת במהלך שנת תקציב, כך שהדבר ניתן יהיה לביצוע רק אם יימצא לכך מקור תקציבי ע"י יוזמי ההוצאה. בכך בעצם יתאפשר לחברי הכנסת לקדם הצעות חוק שיש להן עלויות תקציביות ושלא פעם נחסמות בגלל הנומרטור.
בדיון הציג ראש אגף התקציבים במשרד האוצר,
שאול מרידור, את השיטה לפיה חושב יעד הגירעון: "ההוצאה הממשלתית לחישוב מגבלת ההוצאה לשנת 2018 עומדת על 376.7 מיליארד שקלים ולכך מוסיפים תוספת ריאלית בגין כלל פיסקאלי ועידכון מסגרת ההוצאה בעקבות גידול טבעי בסך של 21.9 מיליארד שקלים ועידכון מחירים; 1.2 מיליארד שקלים. בסה"כ ההוצאה המותרת ל-2019 לצורך חישוב יעד הגירעון עומדת על 397.4 מיליארד שקלים. הגדלת יעד הגירעון ב-2019 ובשנים שלאחר מכן עד 2024, אז יתכנס מחדש יעד הגירעון לרמה של 1.5%, כפי המתווה שנקבע ב-2017, מעלה את שיעורו ב-2019 ב-0.4% מ-2.5% ל-2.9% ובכל אחת מהשנים הבאות עד 2023 ב-0.25% מעל למתווה שתוכנן כאמור ב-2017. עוד אמר: "הגירעון ב-2017 היה יותר נמוך וזה איפשר את הורדת יחס החוב-תוצר של המדינה".
מרידור הסביר: "לאור שיעורי הצמיחה של השנים האחרונות אנחנו חושבים שזה סביר להגדיל מעט את יעד הגירעון, אך מעבר לזה, זה כבר יהיה לא אחראי. אנחנו רואים התכנסות תקציבית, בעקבות חקיקת הנומרטור, כיוון שמי שמביא הוצאה צריך להביא מקור ואז יש התכנסות וזה מגדיל את יכולת הממשלה לנהל סדריי עדיפויות בתקציב. אין התחייבות חלוטה של הממשלה שהיא לא בנומרטור, גם הגדלת הקצבאות לנכים וגם התוספות לביטחון, הכל נכלל במסגרת הנומרטור". מרידור ציין, כי "התוספת של 2.2 מיליארד שקלים לקצבאות הנכים היא ל-2019. לגבי השנים הבאות אין התחייבות של הממשלה, אלא תוקם ועדה ואם ב-2020 הממשלה תחליט להגדיל שוב את הקצבאות, היא תצטרך שוב להחליט מאיפה מביאה את הכספים".
חברי הכנסת טענו ש"הממשלה והאוצר במיוחד, עושים שימוש ציני בנומרטור, כך שחוקים שיוזמים חברי כנסת ושיש להם עלות תקציבית נדחים בגלל הנומרטור והצורך להמציא מקור תקציבי למימון ההוצאה החדשה ולעומת זאת, הוצאות עליהן מחליטה הממשלה אינן מוגבלות ע"י הנומרטור.
גפני אמר לאנשי האוצר: "הנומרטור הוא תירוץ. כשבא משהו ציבורי שאתם לא אוהבים, אתם לא נותנים כסף אך כשיש משהו שאין לכם ברירה כמו הנכים, אתם נותנים. הנומרטור אין לו שום ערך, זו מגבלה שהממשלה לוקחת על עצמה, יכולה להתחשב בה ויכולה להחליט שלא. כשיש יוזמה של חברי כנסת, על-פי רוב מחליטים שלא".
