נשיא בית המשפט העליון בדימוס,
אשר גרוניס, יעמוד בראש בית הדין המשמעתי שידון בעניינה של שופטת בית משפט השלום בתל אביב, רונית פוזננסקי-כץ, בפרשת המסרונים - הודיעה (יום ד', 7.3.18) נשיאת בית המשפט העליון,
אסתר חיות.
החוק קובע, כי תלונות משמעתיות נגד שופטים יידונו בפני שלושה או חמישה שופטים, ששניים או שלושה מהם (בהתאמה) יהיו שופטים מכהנים של בית המשפט העליון או שופטי עליון בדימוס. לצידו של גרוניס יישבו שופט בית המשפט העליון,
ניל הנדל (השלישי בוותק אחרי חיות והמשנה לנשיא
חנן מלצר) וסגנית נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת,
אסתר הלמן. בית הדין המשמעתי לשופטים אינו פועל דרך קבע, אלא מורכב אד-הוק בידי נשיא בית המשפט העליון.
את התלונה נגד פוזננסקי-כץ הגישה שרת המשפטים,
איילת שקד, לאחר שנציב תלונות הציבור על שופטים,
אליעזר ריבלין, מצא שמעשיה של פוזננסקי-כץ היוו הפרה של כמה מכללי האתיקה. מדובר בכללים העוסקים בחובתו של השופט לשמור על אוביקטיביות ולהימנע מקשר בלתי ראוי עם אחד הצדדים. לדעת ריבלין ולטענת שקד, המסרונים שהחליפה פוזננסקי-כץ בנוגע לפרשות בזק ו-4000 עם היועץ המשפטי של מחלקת החקירות ברשות ניירות ערך, עו"ד ערן שחם-שביט, היו בניגוד לכללים אלו.
פוזננסקי-כץ סירבה להתפטר ובתגובתה לריבלין טענה שמדובר לכל היותר בטעויות בשיקול דעת. נציבות שירות המדינה צפויה במקביל להעמיד לדין משמעתי את שחם-שביט, שגם הוא טוען שאין המדובר בעבירת משמעת. הענישה המירבית האפשרית בשני ההליכים היא פיטורים.
