שרת המשפטים, איילת שקד, לא תבקש להדיח את שופטת בית משפט השלום בתל אביב, רונית פוזננסקי-כץ, בשל פרשת המסרונים - מעריכים גורמים משפטיים. שקד צפויה להסתפק בבקשה להשעות את פוזננסקי-כץ, ומאחר שהיא אשר הגישה את הקובלנה המשמעתית נגדה - זה יהיה העונש המירבי שייגזר עליה.

פוזננסקי-כץ החליפה מסרונים עם היועץ המשפטי של מחלקת החקירות ברשות ניירות ערך, עו"ד ערן שחם-שביט, בנוגע למעצרים בפרשה 4000 (נתניהו-בזק). חשיפתם בערוץ 10 עוררה סערה ונציב תלונות הציבור על השופטים, אליעזר ריבלין, התבקש בידי שקד והנשיאה אסתר חיות לבדוק את הפרשה. ריבלין מצא, כי הקשר בין פוזננסקי-כץ לשחם-שביט נמשך חודשים רבים וקבע שהוא היה פסול וגרם לביזוי בית המשפט.

על-פי המלצתו של ריבלין, הגישה שקד קובלנה משמעתית נגד פוזננסקי-כץ. ריבלין מצא שהשופטת הפרה לכאורה שלושה כללי אתיקה החלים על שופטים: כלל 3 (החובה להתנהג בצורה שתקיים ותגביר את האמון במעשה השפיטה), כלל 7 (האיסור על התנהגות שאינה הולמת את מעמדו של שופט או עלולים לפגוע במערכת) וכלל 12(א) (איסור על מעשה העלול לפגוע בחזות האוביקטיבית של השופט).

בעקבות הקובלנה שהגישה שקד, הקימה חיות בית דין משמעתי בראשותו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אשר גרוניס, ולצידו שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל, וסגנית נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, אסתר הלמן. פוזננסקי-כץ סירבה להתפטר, והיא טוענת שמעשיה היו לכל היותר טעות בשיקול הדעת.

בית הדין המשמעתי מוסמך להטיל חמישה עונשים: הערה, התראה, נזיפה, העברה למקום כהונה אחר או העברה מן הכהונה "כולה או מקצתה". ניסוח זה מלמד, כי קיימת גם אפשרות של השעיה - וההערכה היא שזה העונש שתבקש שקד, ככל הנראה לשישה חודשים. מאחר שכאמור שקד היא הקובלת/התובעת, הרי שאם תורשע פוזננסקי-כץ - לא יוכל בית הדין להטיל עליה עונש חמור יותר. בית הדין כבר התכנס, ולפי החוק דיוניו מתקיימים בדלתיים סגורות.

לשכתה של שקד מסרה בתגובה: "השרה שקד הגישה קובלנה ובימים אלה ההליך המשמעתי מתברר".