אהוד ברק, הדיקטטור הבלתי נלאה של המפלגה האבודה, לא יכול היה לזכות השבוע לאישור גורף של ועידת מפלגתו הקיקיונית לשינוי החוקה האומללה, אלמלא תמיכתה הקולנית והמאסיבית של להקת שרים לקקנים שישבניהם צמודים לכיסאות לא מוסיקליים. להקה זו הוקמה לפני שלוש שנים אחרי שיו"ר המפלגה לשעבר, חבר הכנסת עמיר פרץ, הודח בבושת פנים לפי נוהל היסטורי של מפלגה אוכלת יושבי ראשיה, עפ"י תקנון ארכאי שנקבע ע"י ותיקי מפא"י וזקני ארץ ישראל האובדת. מטרתה העיקרית של להקה זו היא להנציח את שלטונו של ברק לדורות עם אופציה לדורות הבאים ואלה שיבואו אחריהם.
לאף אחד מחברי הלהקה אין מח אנליטי מסוג זה שיש למנהיגם הנצחי אהוד ברק. למסקנה בלתי נמנעת זו ניתן היה להגיע כאשר חברי הלהקה שתקו מול תביעה מגוחכת שהעלה בשעתו ברק, בעת שניהל עם מנהיגת קדימה, ציפי לבני, מו"מ להקמת ממשלה חליפית אחרי התפטרותו של ראש הממשלה המגה-מושחת אהוד אולמרט. ברק תבע אז לא פחות ולא יותר מפחות, ולא פחות מיותר ולא פחות מפחות, להתמנות לשר הבכיר ביותר בין השרים הבכירים בממשלה שהיא תרכיב, אם בכלל, ושהבכירות העודפת שלו על הבכירים הלא בכירים ביותר תעוגן במסמך מיוחד. חברי להקת לקקני האבודה התפעלו כל כך מתביעתו האולטימטיבית של ברק, ולא העלו על דעתם השבויה כי הם הפכו חלק בלתי נפרד ממו"מ קואליציוני הזוי ומגוחך. שתיקת הכבשים שלהם איפשרה לתיש ברק להמשיך ולהשתולל.
יושרו של ברק שנוי במחלוקת מאז שנחשפה בשעתו פרשת העברת שדות הגז הרוויים שהחזיקה ישראל מול חופי עזה לרשות הפלשתינית ללא תמורה. ברק קיבל את ההחלטה על דעת עצמו בנסיבות תמוהות ומחשידות בשעה שכיהן כראש הממשלה, מבלי שטרח לבקש את אישורם של חברי הממשלה. גם פרשת העמותות שפעלו בעבר למען בחירתו כראש הממשלה וגייסו כספים ממקורות עלומים, וכנראה גם מפוקפקים, לא תרמה לשמו הלא טוב.
בחודשים האחרונים העבירה תנועת אומ"ץ למבקר המדינה ממצאים חדשים לגבי עסקת הגז שמהם צפו חשדות לביצוע מעשים פליליים, אחרי שהתברר שבחברה של הרשות המפיקה את הגז, שחלקו נמכר לישראל, שותפים בריטיש גז ואיש העסקים היהודי אוסטרי מרטין שלאף, שהשחית בשנים האחרונות כמה אישים מרכזיים במדינה. במקביל חשפנו בפני מבקר המדינה את שמו של אחד התורמים הכבדים לעמותות ברק - מר ריץ, איש עסקים יהודי אמריקני שנמלט לשוויץ לאחר שהוחשד בביצוע עבירות מס בארה"ב. שני אישים ישראלים פעלו אז אצל הנשיא האמריקני ביל קלינטון ערב סיום כהונתו, למען הענקת חנינה לריץ: אהוד ברק ואהוד אולמרט. מסיבות בלתי ברורות מעדיף משרד מבקר המדינה שלא לחקור מחדש את הפרשות הללו, והנהנה העיקרי מכך הוא ברק שמסתובב עם תעודת יושר חסרת תוקף.
ליקוי מאורות מרבית חברי להקת השרים המעודדים של ברק נגועים בטוהר המידות האישי שלהם ובהם אני מתמקד ברשימה זו. המנצח על המקהלה הוא שר החקלאות,
שלום שמחון, חקלאי בעברו שהחליף את חרישת התלמים במושב אבן מנחם בחרישת מזימות יחד עם ברק, המנהיג שהוא סוגד לו ללע גבול ומאמין שהוא המנהיג הגדול ביותר שקם לעם ישראל מקדמת דנן.
שמחון הוא פוליטיקאי אופורטוניסט בעל רמה מוסרית ירודה, שמצטיין בנפוטיזם במשרד החקלאות ושלוחותיו ונהנה מסיועם של משת"פים בתנועת המושבים שקשורים לפעולות עלומות, המסייעים לו בגיוס מצביעים במוסדות המפלגה ומתמחים בטשטוש עקבות. שמחון נחלץ בקושי בעור שיניו הנוקשות מהגשת כתב אישום נגדו בעקבות חקירת משטרה בפרשת חשד לקבלת טובות הונאה באמצעות טיסות חינם ואירוח לו ולבני משפחתו במטוסי חברת הטסת המטענים החקלאים " ק.א.ל". חקירת המשטרה נפתחה על יסוד המלצת מבקר המדינה שקיבל תלונה מאומ"ץ בצירוף מסמכים ואישורי טיסה ואירוח בחו"ל של שמחון ואחרים.
בפני אנשי משרד מבקר המדינה שביקשו לאסוף מסמכים נוספים במשרד החקלאות ובחברת הטסת המטענים, נערמו קשיים והוצבו מכשולים מכוונים. אף על-פי כן נמשכה הבדיקה ואחרי שהמבקר בחן את הראיות והממצאים שהיו בידו, קבע בדוח שהגיש ליועץ המשפטי לממשלה שיש חשד לביצוע מעשים פליליים ע"י שר החקלאות וזה הורה על חקירת המשטרה.
נגד שמחון ובני משפחתו נערמו בשנים האחרונות תלונות על פגיעה בכללי המינהל התקין, חשד להשתלטות על קרקע של המדינה ועוד. משום כך צרם לי השבוע להאזין כיצד שמחון מטיף מוסר בראיון רדיופוני לחבר הכנסת איתן כבל, מזכ"ל האבודה לשעבר, הנמנה עם קבוצת המורדים שהתנגדה להצטרפות לממשלת נתניהו. שמחון הזכיר בראיון לכבל כי בעבר שימש כעוזרו של שר הבינוי והשיכון בנימין בן-אליעזר ואחרי שפרש משירות המדינה הקים חברת נדל"ן. הרמז היה ברור אבל שמחון הוא האחרון שהיה צריך להשמיע אותו. על כגון זה צריך לומר לשמחון "טול פרויקטים גדולים מבין עיניך לפני שאתה נוטל דונמים בודדים מבין שיניהם של אחרים".
הסולן של הלהקה שמרבה לזמר בפומבי דברי שבח על ברק ולהצדיק אוטומטית את כל גחמותיו הוא שר התמ"ת פואד בן-אליעזר, שמשמש דוגמה שלילית לשר שהתעשר והסתאב במהלך שירותו הציבורי ועשה היטב לביתו ולחבריו הקרובים. עד היום לא ברור לי מדוע קיים ליקוי מאורות ביחידות המודיעין של גופי אכיפת החוק בשעה שמקישים את המילה "פואד". כנראה שהמחשבים זקוקים לסנכרון דחוף או שמא הפכה המקצוענות של אנשי המודיעין לחובבנית.
פואד מתעקש בימים אלה למנות כמנכ"ל משרדו את עוזרו לשעבר, שרון קדמי, למרות שהוא נעדר כישורי ניהול נדרשים לתפקיד זה. קדמי היה בעבר עיתונאי לענייני אנרגיה ב'דה מרקר' בתקופה שבה כיהן בן-אליעזר כשר התשתיות. פואד חסר העכבות המוסריות מבקש, כנראה, לגמול לו על שירותי כתיבה. אומ"ץ הצליחה בשלב זה לטרפד את המינוי בעקבות פנייתה אל היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, שהייתה מלווה בעידודו על עמדתו הנחושה נגד מינוי מנכ"לים לא ראויים למשרדי הממשלה והוא הודה לנו על כך.
לפואד יש גייסות במפלגה; חלקם הגדול במגזר הערבי, שבו נעשו מעשי קסמים בקלפיות בעת ספירת קולות במערכות הבחירות הפנימיות. בהתמודדות האחרונה על ראשות המפלגה שנערכה בין ברק לבין ראש השב"כ לשעבר עמי איילון (שפרש בינתיים מהחיים הפוליטיים), פעל פואד בשירותו של ברק וכל האמצעים הלא כשרים הוכשרו כנראה בידיעת ברק כדי לקדש את המטרה הפסולה. בין השאר התעורר חשד לזיופים סיטוניים בשורה של ישובים ערביים, ולשוחד בחירות בישובים אחרים שפואד הזרים אליהם כספי מדינה במצח נחושה בתפקידיו המיניסטריאליים. תנועת אומ"ץ פנתה ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה שיורה על חקירת משטרה וכך עשה מאוחר יותר איילון. כעבור כמה חודשים קיבלנו הודעה שלא נמצאו ראיות מחשידות נגד פואד.
באומ"ץ יש רשימה ארוכה מדי של תיקי חקירה נגד אישי ציבור שנסגרו במרוצת השנים בגלל היעדר ראיות. בראש הרשימה מופיע אהוד אולמרט. משום מה אני משוכנע שאם היה בוחן את התיקים הללו צוות משפטי מקצועי מיומן, ללא לחץ של זמן, המסקנות היו שונות גם לגבי פואד. על כך הנביא הפסיק לבכות והחל לחייך.
לקקנים מלוקקים בשופר של הלהקה הפועל כצפצפן הוא שר הרווחה
יצחק הרצוג המכונה בוז'י, שיש לו חלום להיות מנהיגה של המפלגה האבודה ובקול הסופראן שלו מעניק ללהקה תרומה מוסיקאלית בלתי נדלית. הרצוג כיהן כמזכיר הממשלה בתקופת כהונתו של ברק כראש הממשלה, כפרס על כך שהיה נושא כליו במערכת הבחירות והיה מעורב אישית בגיוס תרומות לא חוקיות. במהלך חקירתו הממושכת במשטרה שמר על זכות השתיקה - התנהגות שאינה מכובדת למשפטן שהוא גם בנו של נשיא המדינה לשעבר, חיים הרצוג.
בוז'י נחלץ יחד עם ברק מהפרשה המבישה הזו והחל לצמוח בדרכו לצמרת המפלגה. בפריימריז להרכבת הרשימה לכנסת הנוכחית זכה במקום הראשון, הרבה בזכות מניפולציות ותרגילים מסריחים, וגם בזכות הופעותיו התכופות מדי בכלי התקשורת כשר הממונה על רשות השידור. הרצוג היה בעבר שר התיירות וסירב בשעתו לוותר על משרד נסיעות ולהחליפו במשרד לענייני רווחה. מה לאדם אמיד מאוד מסוגו שמתגורר בהרצליה עם עוולות חברתיות, בעיות של אוכלוסיות פגועות וחלשות ומפגעים של נכים ופגועים למיניהם. אבל בהדרגה הוא הפך את המשרד לקרש קפיצה פוליטי, הרבה בסכות המוסד לביטוח לאומי בעל המשאבים האדירים שכפוף לו. בתנועת אומ"ץ הצטברו באחרונה כמה עובדות לא מחמיאות על פעולתו של הרצוג בתחום זה וניתן לכך ביטוי פומבי בקרוב.
בלהקת לקקני האבודה חבר גם השר לענייני מיעוטים, פרופ'
אבישי ברוורמן, שיש לו כוונה מוצהרת להתמודד מול ברק בהתמודדות המוסכמת בחוקה ב-2012 אך סיכוייו קלושים. אולי יאיר לו המזל בהתמודדות בשנת 2024 אחרי שברק יחצה את גיל ה-80.
ברוורמן נחשב כאדם הגון אף שלא עמד בפיתוי של כסא בממשלה, ולמטרה זו הוציא לחופשה עם תשלום כמה מעקרונותיו. קול הטנור שלו מוסיף הרבה ללהקה.
עוד חברה הגונה בלהקה היא השרה ללא תיק
אורית נוקד, ששכחה מזמן למה שלחו אותה לכנסת, וספק אם תביא קבלות מישיבתה בממשלה. בכניסתה לממשלה איבדה את האינטגריטי שלה והוכיחה רמה סבירה של צביעות תנועתית, ובגיוס קולות בוועידת המפלגה האבודה למען שינוי התקנון הפגינה אטימות. קולה הנשי של נוקד במקהלה תורם לשרים הלקקנים המלוקקים בשעה שהם שרים: "ברק מלך ישראל חי חי וקיים עוד עשרים שנה".
המשכיל בעת ההיא לא ידום ויפזם ישיר לא ידוע: "ירושלים של סרחון".
