נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, עומד להוציא צו לפירוקה של חברת יורוקום תקשורת – התברר בדיון בפניו (יום א', 24.4.18). זאת, לאחר שלא התקבלו הצעות כלשהן לרכישת החברה העיקרית שבבעלות שאול אלוביץ, יורוקום עצמה אינה מתנגדת לבקשה, הכנ"ר תומך בה ואין נושים המתנגדים לה. המשמעות היא שנכסיה של יורוקום תקשורת יימכרו בנפרד והבנקים ימחקו מאות מיליוני שקלים מחוב הקבוצה.

יורוקום תקשורת מחזיקה ב-56% ממניות אינטרנט זהב, המחזיקה ב-65% ממניות בי קומיוניקיישנס שבידיה 26% ממניות בזק. בשרשור היא מחזיקה אפוא ב-9.5% ממניות בזק. יורוקום תקשורת היא גם בעלת 38% ממניות חברת חלל לתקשורת לווינית, כאשר חברת-האם שלה עצמה - יורוקום אחזקות - מחזיקה ב-16% נוספים. עוד מחזיקה יורוקום תקשורת ב-60% ממניות חברת סאטקום העוסקת בתקשורת לווינית ובתקשורת קרקעית, וב-96% ממניות יורוקום תקשורת סלולרית המשווקת מכשירים סלולריים של נוקיה, ZTE ומוטורולה.

עו"ד אמנון לורך דיווח בשם הבנקים הנושים, כי הם קיבלו (יום ו', 20.4.18) שתי הצעות לרכישת אינטרנט זהב, אך הן "לא עולות בקנה אחד עם הדין הישראלי והן אינן מעשיות" – האחת של נתי סיידוף והאחרת של האחים צחי נוימן וחן נוימן. נציגו של סיידוף, עו"ד אמיר ברטוב, טען בתגובה, כי התיאור אינו משקף את המציאות. לדבריו, מדובר כעת כאמור בהצעה לרכוש רק את אינטרנט זהב – החברה באמצעותה שולט כיום שאול אלוביץ בבזק (חברת-האם של בי קומיוניקיישנס, שהיא חברת-האם של בזק).

נוימן כבר הציעו בחודש ינואר 770 מיליון שקל תמורת יורוקום, אך הצעתם כלל לא עלתה לדיון באסיפות הנושים. השניים הם בעלי חברת אלון מוטורוס, יבואנית מכוניות פיאג'ו. בא-כוחם, עו"ד ארז חבר, אמר, כי גם הם מתעניינים רק באינטרנט זהב ומוכנים להיכנס למו"מ מיידי על ההצעה הכוללת תשלום מיידי ותשלום עתידי המותנה בעליית ערך החברה.

אורנשטיין השיב באומרו, כי לשם מכירת אינטרנט זהב – אין צורך בהליך פירוק. הוא אמר, כי הגיעה העת לקבל החלטה, אחרת הדברים יימשכו עד אין סוף. "אני כבר זקן, זה צריך להיגמר. השהיתי כל מיני הליכים, עשיתי מעל ומעבר כדי להגיע להסדר נושים. לא הסתייע. לא צריך להיבהל מאיומים שמחזיקי האג"ח של אינטרנט זהב יעמידו לפרעון. התפקיד שלי הוא להכריע", הוסיף. אורנשטיין גם דחה את טענת בא-כוח בנק הפועלים, עו"ד ירון אלכאוי, לפיה יש לכפות על סיידוף לרכוש את יורוקום לפי ההצעה ממנה נסוג. "הוא אומר שהיו שינויים דרמטיים בבזק, ואלו טענות שאינן מצוצות מן האצבע".

בבקשתם לפירוק, שהוגשה בינואר השנה, אמרו הבנקים, כי יורוקום תקשורת חייבת להם 961 מיליון שקל, לפי הפירוט הבא:

• בנק הפועלים - 227 מיליון שקל בגין אשראי, 123 מיליון שקל בגין ערבויות שנדרשו, ובסך-הכל 350 מיליון שקל. לדברי הבנק, יתרת החובה בחשבונה של יורוקום עומדת על 49 מיליון שקל, החובות שבפיגור מסתכמים ב-117.3 מיליון שקל, והחובות שבפיגור של חברות-בנות להם ערבה חברת-האם - ב-45 מיליון שקל.

• בנק דיסקונט - 395 מיליון באשראי, 85 מיליון שקל בערבויות, ובסך-הכל 480 מיליון שקל. יתרת החובה היא מיליון שקל, החובות בפיגור הם 27.2 מיליון שקל, וחובות חברות-הבנות שבפיגור - 81.6 מיליון שקל.

• הבנק הבינלאומי - 31 מיליון שקל באשראי, 110 מיליון שקל בערבויות, ובסך-הכל 141 מיליון שקל. יתרת החובה היא מיליון שקל, החובות שבפיגור הם 24.9 מיליון שקל, וחובות חברות-הבנות שבפיגור - 106.9 מיליון שקל (ועוד 17 מיליון שקל ביתרות חובה בחשבונותיהן).

עוד דן אורנשטיין בבקשה בנק מזרחי-טפחות לממש את השעבוד לטובתו על חלקה של חברת יורוקום נדל"ן (37.5%) בפרויקט מידטאון בתל אביב. יורוקום הודיעה, כי לנוכח העדרו של הסדר נושים - היא אינה מתנגדת לבקשה. נציגי הבנקים המשמשים כמשקיפים בדירקטוריון אירוקום מסרו, כי שווי החלק במידטאון הוא 207 מיליון שקל, ואילו מניות חלל תקשורת המשועבות כבטוחה לחוב שוות 160 מיליון שקל - 110 מיליון שקל יותר מהחוב לבנק. לכן, מבקשים המשקיפים להיות מעורבים במימוש השעבודים.

נציג בנק מזרחי, עו"ד חנן אולמן, טען שעמדת המשקיפים אינה נכונה, שכן שווי מניות חלל עומד לרדת ל-146 מיליון שקל (בשל דילול מתוכנן), ואילו השווי הנכון של מידטאון הוא לכל היותר 170 מיליון שקל. הוא התנגד לבקשתו של גאון. לורך הגיב בשם המשקיפים, כי גם לפי דבריו של אולמן – יש פער חיובי של 80 מיליון שקל.

בדיון התברר, כי זמן קצר לפני הדיון הגישו חלק מנושיה הלא-מובטחים של יורוקום נדל"ן שתי בקשות לפירוקה. בקשה אחת הוגשה בידי חברת רובינשטיין נכסי דיור מוגן, הטוענת לחוב של 17.8 מיליון שקל, בטענה שיורוקום נדל"ן לא שילמה לרשות מקרקעי ישראל את דמי החכירה על מגרש בגבעתיים שמכרה לרובינשטיין. בשל כך נאלצה רובינשטיין לשלם לרמ"י, כך שתוכל לקדם בניית בית דיור מוגן בן 35 קומות על אותו מגרש. את הבקשה השנייה הגישו חברות צ.מ.ח המרמן ונווה צדק על הים, בטענה שיורוקום נדל"ן חייבת להן 11.1 מיליון שקל בגין הלוואות שהעניקו לה במגדל המגורים White City שהן מקימות יחדיו בשכונת נווה צדק בתל אביב.