ועדת הכלכלה, בראשות ח"כ איתן כבל, החלה היום להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק האזורים הימיים. מדובר בהצעת חוק ממשלתית, שמטרתה להגדיר את האזורים הימיים שבקרבת חופי מדינת ישראל הכוללים את מימי החופים, המים הפנימיים, האזור הסמוך והאזור הכלכלי הבלעדי. ההצעה גם נועדה לעגן את הזכויות והסמכויות של המדינה באזורים אלה.

המשנה ליועמ"ש לממשלה, עו"ד מאיר לויו, הציג את ההצעה ואמר כי היא נועדה להסדיר את תחולת הדין הישראלי באזורים הימיים של המדינה - איזה סמכות רשאית המדינה להפעיל באזורים השונים של הים. הוא הסביר כי ההצעה רלוונטית מאוד לעולם הקידוחים, ואמר כי ההצעה חשובה על-מנת לייצר ודאות משפטית, במיוחד בימים שהמדינה רוצה להרחיב את פעילות קידוחי הגז. עוד ציין עו"ד לוין כי המשרד מנסה לקדם את החקיקה כבר יותר מעשור. הוא הוסיף כי בשנתיים האחרונות המחלוקת העיקרית הייתה עם המשרד להגנת הסביבה, באשר למנגנון שיאפשר פיתוח שדות הגז לצד הגנת האינטרס הסביבתי והבריאותי. הוא הסביר כי לבסוף המחלוקת הוכרעה כך שיהיה הסדר מעין תכנוני, שיאשר פעילות בדומה לאישור תוכנית מתאר ארצית, ופעולה של קידוח תלווה במסמך סביבתי, כאשר משרד האנרגיה יוכל לסטות מעמדת המשרד להגנת הסביבה רק מנימוקים מיוחדים שיירשמו.

ח"כ יעל גרמן אמרה כי אם לא תהייה ביקורת מספקת על אישורי קידוחים או מיקום אסדות תהייה בכך סכנה מאוד גדולה. לדבריה, מנהל התכנון צריך להקים ועדה לנושא הים, שתשקול בצורה רצינית את האינטרסים הציבוריים, האקולוגיים והסביבתיים.

ח"כ דב חנין טען כי עדיף שההצעה לא תחוקק, מאחר שהיא עושה שגיאות קשות שיכולות להסב נזקים סביבתיים וכלכליים עצומים. "זה אינטרס של בעלי הון רבי כוח והשפעה נגד החברה הישראלית, ואעשה כל מאמץ שהוא לא יעבור בצורה הזו", אמר.

ח"כ יעל כהן פארן הוסיפה: "החוק חייב לעבור שינוי מהותי, והשמירה על הים לא יכולה להישאר באחריותו של משרד האנרגיה בלבד. האינטרסים של המשרד רחוקים הרבה פעמים מהאינטרס של הציבורי, וראינו זאת במתווה הגז, בהחלטות יצוא הגז ואני חוששת שנראה את זה גם בניהול הים".

סמנכ"לית התכנון של המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן, אמרה כי חשוב לקדם את החוק כמה שיותר מהר, אך הוסיפה כי לפי ההצעה עמדת המשרד להגנת הסביבה היא רק ברמה של מייעצת למשרד האנרגיה, וצריך למצוא משהו יותר מאוזן.

מנכ"ל רשות הטבע והגנים, שאול גולדשטיין, אמר כי במים העמוקים, בשטח המים הכלכליים, יש ערכי טבע רבים שעדיין לא מוכרים. לדבריו, זה שהם אינם מוכרים לא אומר שהם לא קיימים. הוא הזכיר כיצד המדינה השקיעה בתיקון נזקים שנעשו בעבר הן במכתש רמון, באגם החולה ובמקומות אחרים שנגרמו להם נזקים בגלל שלא ידעו אז שמדובר בערכי טבע. גולדשטיין הזהיר כי החלטה של גורם אחד, משרד האוצר, תוביל לכך שהאינטרס הכלכלי המובהק ינצח, וקרא גם הוא להכניס איזונים בהצעה.

נציג החברה להגנת הטבע, אלון רוטשילד, הציג סרטון של ערכי טבע שנמצאו במרחק של 40 קילומטר מול חופי תל אביב ובעומק של 600 מטר, והזהיר ממצב שבו הממונה על הנפט במשרד האנרגיה מקבל החלטה לבדו ומבלי שהציבור ידע על כך. דברים דומים השמיעו נציגי ארגוני סביבה נוספים, בהם תמר גרנות מאדם, טבע ודין שאמרה: "אם ההצעה תתקבל בנוסח הנוכחי יכבלו את ידי הציבור ויסתמו את פיו". היועצת המשפטית של עמותת צלול, עו"ד חיה ארז, הוסיפה: "ההצעה מתייחסת למים הכלכליים כמקום שמיועד רק לקידוחי נפט, ומתעלמת ממכלול הפעילויות האחרות".

הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה, יוסי וירצבורגר, הגיב לכל הטענות ואמר כי האמירה כאילו פקיד אחד לבד יקבע את גורל הים היא רחוקה מאוד מהמציאות. "היום נכתבות הנחיות בתיאום עם המשרד להגנת הסביבה, ואי-אפשר להגיד שהוא רק יועץ שאפשר לנפנף את מה שהוא אומר. ההחלטות שמתקבלות מנומקות ומפורסמות לביקורת ציבורית", אמר. הוא הוסיף כי סקר סביבתי שנעשה לפני הנחת קו הגז מלוויתן לחוף שונה התוואי, בשל ערכי טבע שהתגלו.

היו"ר כבל סיכם ואמר כי הפערים בין הצדדים הרבה יותר מצומצמים ממה שנראה. הוא ביקש לקבל לידיו הסבר פשוט כיצד התנהלו ההליכים לאחר אישור ההצעה, וקרא לנציגי משרד המשפטים לבדוק את כל ההערות שנשמעו בדיון ולתת להן התייחסות. עוד הוא הבהיר כי בסופו של דבר הוועדה תדע למצוא את נקודת האיזון שתאפשר את הפיתוח הכלכלי בים, לצד השמירה על ערכי הטבע שבו.