בכירים בשלושה מוסדות אקדמיים קיבלו מיליוני שקלים תמורת עבודות נוספות שביצעו בניגוד לנהלים המסדירים עבודות אלו - מגלה (יום ג', 8.5.18)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא.
פעולות הסוואה בבר-אילן
עו"ד
דרור פרנקל משמש מאז מארס 1988 כיועץ המשפטי של בר-אילן, לצד עבודה בגופים נוספים - שלא ביקש היתר לבצע ולא נבדק האם אינן גורמות ל
ניגוד עניינים. בשל חריגות בשכרו קבע ב-2016 הממונה על השכר, כי עליו להחזיר סכומים עודפים שקיבל ולהפסיק בתוך חודשיים את עבודותיו הנוספות. בעבודתו הנוספת של פרנקל עבור חברת-בת בבעלות מלאה של בר-אילן ובעבור מכללה שהייתה לה זיקה לבר-אילן עלו חריגות מהותיות. הגורמים הבכירים בבר-אילן ידעו עליהן ולא מנעו אותן. בכך הם חטאו לחובת נאמנותם למוסד שבו הם מועסקים, לסטודנטים הלומדים בו ולציבור כולו המשתתף בתקציב האוניברסיטה.
עבודתו הנוספת של פרנקל בוצעה במהלך שעות העבודה בבר-אילן, ללא דיווח שעות נפרד ואגב שימוש במתקניה. לפיכך, התשלומים הנוספים שקיבל פרנקל מהחברה ומהמכללה היו בעבור שעות עבודה, שבר-אילן כבר שילמה לו עבורן, ונעשו מתוך הפרה של הוראות הנוהל והפרת הוראות הממונה על השכר. מנהלי בר-אילן לא דרשו ממנו עמוד בהוראות אלו. עולה חשש שמדובר בדרך שאיפשרה למנהלי האוניברסיטה להגדיל את השתכרותו של פרנקל, תוך חריגה מגבולות השכר ומתנאי ההעסקה שקבע הממונה על השכר, במסווה של עבודה נוספת, שלא ניתן לה ביטוי בנתוני השכר של האוניברסיטה.
משנת 1990 סיפקו פרנקל ועובדי לשכתו שירותי ייעוץ משפטי גם לחברת-הבת. עד סוף שנת 1996 שילמה החברה לבר-אילן בעבור הייעוץ, אבל מאז שילמה החברה רק 30% ובר-אילן שילמה את היתרה ישירות לפרנקל כנגד חשבונית. בהחלטתה זו ויתרה בר-אילן על זכותה לקבל 70% מדמי הייעוץ, אף שבפועל היא זו שמימנה את משאבי עבודת הייעוץ - היא שנשאה בשכרם של פרנקל ועובדי לשכתו, והשירותים שהעניקו לחברה ניתנו במהלך עבודתם באוניברסיטה ותוך שימוש במתקניה. הסכום שעליו ויתרה בר-אילן לטובת חשבונו הפרטי של פרנקל היה 1.5 מיליון שקל.
פרנקל סייע בייסוד המכללה והעניק לה, בסיוע צוות לשכתו, שירותים משפטיים במשך 22 שנה, מתחילת פעילותה ועד לסוף מרס 2016. הדבר נעשה בניגוד להחלטת המועצה להשכלה גבוהה מ-1999, ולפיה לא יעניק יועץ משפטי של מוסד אקדמי שירותים למוסד שהוקם מהמוסד האחר. פרנקל קיבל בתקופה זו 1.4 מיליון שקל.
על אף קביעותיהם של מבקר המדינה ושל הממונה על השכר, ולפיהן הפרשת כספים לקרן השתלמות ייחודית מהווה חריגת שכר, המשיכה בר-אילן להעמיד את הקרן לזכות פרנקל, שניצל מתוכה 100,000 דולר ולא נדרש להחזירם. בינואר 2016 קבע הממונה, בהסכמה כי על בר-אילן למחוק את הסכומים אשר נצברו בקרן ולבטלה, ובר-אילן הודיעה למשרד מבקר המדינה שעשתה כן. ואולם בפועל לא נמחקו הסכומים במועד זה, אלא רק בנובמבר 2016 - לאחר בקשתו של משרד מבקר המדינה לקבל את פירוט הקרן.
התעלול של שומר הסף
אבינועם לזרוב הועסק כעובד שכיר באוניברסיטה הפתוחה במשך 19 שנה, עד לסוף אוגוסט 2016, והתקדם בתפקידיו עד לתפקיד סמנכ"ל כספים ומשנה למנכ"ל. נוסף על תפקידו המינהלי, הוא שימש גם בתפקיד אקדמי. עד מארס 2006 שולמה לו משכורת בעבור ביצוע שני התפקידים. במועד זה פיצלה האוניברסיטה הפתוחה את התשלומים שקיבל והחלה לשלם לו, נוסף על משכורתו, גם תשלום חודשי שלא נכלל במערכת השכר - כנגד חשבוניות שהגיש כנותן שירותים בעבור תפקידו האקדמי.
פיצול התשלום איפשר לאוניברסיטה הפתוחה שלא לדווח לוות"ת ולממונה על השכר על תשלומיה ללזרוב, שלא היו כלולים במערכת השכר שלה, ולהסתפק בדיווח על שכר עבודתו המינהלית בלבד. האוניברסיטה הפתוחה אף לא המציאה מסמכים המתעדים את ההחלטה לבצע את הפיצול, ולפיכך אין לדעת מיהו הגורם שאישר זאת. מדובר בתשלומים של מיליון שקל שניתנו בניגוד לכללי מינהל תקין; לזרוב החזיר 130,000 שקל בלבד בהתאם להסדר עם הממונה על השכר. זהו מצב חמור במיוחד, מעיר שפירא, שכן סמנכ"ל הכספים הוא אחד משומרי הסף.
מנכ"ל אוניברסיטת ת"א,
מוטי כהן, וסמנכ"ל משאבי אנוש שלה אישרו ושבו ואישרו לסמנכ"ל המחשוב דאז של האוניברסיטה,
אשר רוטקופ, לעבוד עבודה נוספת כמנכ"ל של עמותה המשותפת לאוניברסיטאות, בניגוד להוראות הממונה. רוטקופ עשה את עבודתו הנוספת במקביל לעבודתו כסמנכ"ל באוניברסיטה, בלא שהאוניברסיטה קבעה הפרדה כלשהי בין שתי משרותיו. מאחר שרוטקופ קיבל גמול כספי המפצה על "זמינות 24/7", הרי לכאורה הוא מחויב להיות זמין בכל שעות היממה לטובת תפקידו באוניברסיטה, ולכן לא נותר לו כלל זמן עבור עבודה נוספת. לפיכך, לא זו בלבד שבעבודתו הנוספת הייתה פגיעה בזמינותו לעבודתו באוניברסיטת ת"א, אלא שהוא קיבל כפל שכר בגין אותן שעות עבודה משני גופים שונים.
עבודות נוספות ללא דיווח
עוד עוסק שפירא בעבודות נוספות של חברי הסגל האקדמי הבכיר. הוא מצא, כי לאוניברסיטאות שנבדקו - העברית, תל אביב ובר-אילן (שהן הגדולות בארץ) אין מידע מלא על מספר חברי הסגל הבכיר העוסקים בעבודה נוספת ועל הזמן שהם מקדישים לה. משרד מבקר המדינה סבור, כי מדובר ב-40% מכלל חברי הסגל וכי 52% מתוכם לא מדווחים על עבודות אלו.
בשלוש האוניברסיטאות נמצא שבכל אחת מהשנים תשע"ג-תשע"ה, כ-300 חברי סגל לא ביקשו אישור לעבודה נוספת, אך גם לא ביקשו לקבל מענק זמן מלא - הניתן לחבר סגל שהקדיש את מלוא זמנו למוסד. מכך עולה חשש, כי חברי סגל אלו ויתרו על המענק משום שעסקו בעבודה נוספת בלא אישור. בדיקה אקראית בנוגע למקצתם העלתה, כי אכן כך הדבר. כמה מחברי הסגל הללו הם חברי סגל בכירים וידועים באקדמיה ובמשק. הנהלות האוניברסיטאות לא פעלו לאתר את מי שעובדים בעבודה נוספת בלא אישור וממילא לא טיפלו בהם באמצעים משמעתיים.
הנהלותיהם של הטכניון ושל אוניברסיטת ת"א קבעו כללים למתן מענק זמן מלא. כללים אלו חורגים מהנחיות ות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב), והם נקבעו בלא ידיעתה ובלא אישורה. במשך שנים רבות הנחו אוניברסיטאות אלו את הסגל האקדמי שלהן לנהוג לפיהם. תשלום המענק לחברי הסגל העלה את הוצאות השכר שלהן, הממומנות מכספי הציבור, וכן גרם אי-שוויון בין חברי הסגל באוניברסיטאות. בתוך אוניברסיטת ת"א נוצר אי-שוויון חמור עוד יותר, מפני שהיא קבעה תקרת הכנסה גבוהה ומיוחדת לחברי סגל מהפקולטה להנדסה.
האוניברסיטאות מסתפקות בהצהרת חבר הסגל שהוא זכאי למענק ואינן דורשות פירוט בנוגע לעומס ההוראה שלו ובנוגע לכל עיסוקיו באוניברסיטה ומחוצה לה. בבדיקה נמצא, שכמה חברי סגל הצהירו על זכאות למענק אף שהשתכרו סכומים גבוהים מהתקרה המזכה במענק. חברי סגל אחרים לא ביקשו אישור על מלוא עיסוקיהם הנוספים.
כמה מחברי הסגל, ובכלל זה בכירים, לא עמדו בעומס ההוראה וניתנו להם הקלות, בין השאר משום שהחזיקו בתפקידים באוניברסיטאות, ואף על-פי כן הם קיבלו אישור לעבודה נוספת, לרבות מחוץ לאוניברסיטה. אישור זה מנוגד למטרת ההקלה בהוראה - לאפשר לבעל התפקיד להקדיש את הזמן הדרוש לתפקיד שהוא מונה לו, ולא לפנות לו זמן לביצוע עבודה נוספת. יש בכך פגם עקרוני.