הסדר החוב השני של חברת אפריקה ישראל נמצא על סף פיצוץ, והחברה מתקרבת לפירוק. זאת עקב מחלוקת עמוקה בין המשקיע מוטי בן-משה לבין נאמני איגרות החוב של החברה, סביב נטל תשלום החוב האפשרי למס הכנסה.

בתום דיון שהתקיים (יום ד', 9.5.18)) בנושא באולמו של נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט איתן אורנשטיין, קיבלו הצדדים זמן נוסף לנהל משא-ומתן על הסוגיה מי יישא בנטל תשלום החוב למס הכנסה, במקרה שיוכרע בעתיד שהחוב חוקי וקיים.

בפתח הדיון הבהיר נציגו של בן-משה, עו"ד רענן קליר, כי בן-משה אינו מקבל את הצעת הפשרה של בית המשפט במתכונתה הנוכחית, וזאת בהמשך לדברים שאמר בעבר נציגו השני של בן-משה, עו"ד גיורא ארדינסט, שלפיהם במקרה שהחוב יושת על אפריקה ישראל, הרי שאין הסדר.

בתגובה, ביקשו נציגיהם של נאמני האג"ח, עו"ד גיא גיסין ועו"ד אופיר נאור, לחייב את בן-משה בקיום ההסדר, אולם הנשיא אורנשטיין דחה את בקשתם ואף הדגיש בפניהם כי התמורה שיקבלו הנושים במקרה של פירוק אפריקה ישראל עשויה להיות גבוהה יותר.

"אני לא הולך לכפות הסדר של 2.3 מיליארד שקל. אפשר ללכת לפירוק, ולא בטוח שהתמורה תהיה פחות גבוהה. ותוכלו לתבוע נזקים מהרוכשת (חברת אקסטרה שבבעלות בן-משה, ע' כ')", אמר הנשיא אורנשטיין.

בטענה לדברים שאמר עו"ד נאור, שלפיהם ידע לכאורה בן-משה מראש על החוב האפשרי, אמר הנשיא אורנשטיין כי "אני לא אכריח אותם. יש מחלוקת אם הם ידעו או לא ידעו, ואני לא אכריע בכך. לא יעלה על הדעת שאני אאכוף על בן-משה הסדר נושים של 2.3 מיליארד שקל, כשיש טענות לכל צד שמגובות בעובדות.

"פירוק זו לא מילה רעה"

בהמשך הדיון פנה הנשיא אורנשטיין פעם נוספת לנאמנים והדגיש כי מדובר בהסדר נושים מורכב מאוד, וכי "פירוק זו לא מילה רעה". הוא הוסיף כי בידי אפריקה ישראל יש חברות-בנות טובות ושלד בורסאי עם הפסדים צבורים, וכי בדרך של פירוק ייפתרו אף הסוגיות הנוספות שבמחלוקת, סביב הפטור מתביעות לבעל השליטה, הפטור לחברה ובכיריה ואף המחלוקת סביב מכירת ההחזקה בחברה שמפעילה את כביש 6.

אפריקה ישראל, שבבעלות לב לבייב (48%) והציבור (52%), חייבת כ-3 מיליארד שקל למחזיקי האג"ח שלה מסדרות כ"ו, כ"ז ו-כ"ח. במסגרת הסדר החוב השני, הסכימו המחזיקים שהחברה תעבור לבעלות מלאה של בן-משה, בתמורה למזומנים וניירות ערך בהיקף של כ-2.4 מיליארד שקל, שיקבלו המחזיקים מחברות בשליטתו של בן-משה. בעלי המניות הקיימים יישארו ללא פיצוי, לאחר שהמניות שבידיהם יאוינו (יתבטלו ויימחקו).

עם זאת, לקראת אישורו של ההסדר באסיפות הנושים, הוציאה רשות המיסים לאפריקה ישראל צו שומה בסך 245 מיליון שקל, שכלל גם ביטול הפסדים צבורים בסך 600 מיליון שקל. צו שומה זה, שניתן עבור פעולותיה של אפריקה ישראל ליישום הסדר החוב הראשון ב-2010, איים למוטט את ההסדר, ובחברה ביקשו את התערבותו של בית המשפט בעניין.

במארס האחרון התקיים דיון ראשון בעניין בפני השופט אורנשטיין, ובסיומו הוצעה לצדדים פשרה, שבמסגרתה ייקבע כי סכום החוב המקסימלי לרשות המיסים יופחת ל-120 מיליון שקל בלבד. עוד קבעה הפשרה כי מתוך התמורות המוקנות בהסדר החוב לנושים הבלתי מובטחים, יופקד סכום של 120 מיליון שקל בנאמנות עבור רשות המיסים, עד לבירור העניין בהליך משפטי.

אלא שהפשרה הותירה בידי מחזיקי האג"ח את האפשרות לתבוע מבן-משה את חבות המס, אם יוכרע שהחבות קיימת. בשל כך הודיעו היום נציגיו של בן-משה כי אינם מקבלים את הפשרה במתכונתה הנוכחית.

בסיום הדיון קיבלו כאמור שלושת הצדדים (הנאמנים, בן-משה, ורשות המיסים), זמן נוסף למציאת פתרון מוסכם, לפני שבית המשפט יידרש להכריע בסוגיה, אז הוא עשוי כנראה לפסוק על פירוקה של אפריקה ישראל.