|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מעריב שולח רמז לטהרן ● ידיעות אחרונות יוצא לקמפיין (מוגבל) למען המים ● ומי מתעניין בפת"ח?
|
|
התצלום הוא העיקר [צילום: אריאל חרמוני]
|
|
|
|
|
|
|
פוטו-אופ "התקשורת הוזמנה בשביל התמונה", כותב הבוקר עמוס הראל בהארץ, ברשימה הנראית כידיעה חדשותית, אבל נקראת כטור פרשני. לצד הרשימה, התצלום המדובר: ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, בתא טייס של מטוס קרב [אדי ישראל]. "לשכת ראש הממשלה חברה למערכת הביטחון כדי להפיק את התצלום הנדרש", מסביר הראל לקוראי הארץ. "האורח הנכבד הפטיר משהו על 'מחויבותו העמוקה של חיל האוויר להגנה על בטחון המדינה', אבל התצלום היה העיקר - והוא שיופיע כנראה היום בלא מעט עמודים ראשונים בעיתונים בעולם. לא רק יועצי התקשורת הבינו זאת היטב, גם הקצינים. 'לא ברור לך מה הולך כאן?', לחש רל"ש אחד לעמיתו. 'בערב יראו אותם לעשרים שניות בטלוויזיה ויגידו מסר לטהרן'". הרל"ש צדק, לא רק באשר לטלוויזיה, גם באשר לעיתונות. הסטמפה "רמז לטהרן?" מוטבעת הבוקר על שער מעריב. בראש השער: תצלום [דובר צה"ל] של נתניהו בתא הטייס. הכיתוב: "ראש הממשלה נתניהו ביקר אתמול בחצרים וקפץ לקוקפיט של מטוס אף-15". מתחת לתצלום מתפרסמת כותרת ראשית שמביא בן כספית מפי "גורם ביטחוני בכיר": "למדינת ישראל אופציה צבאית ממשית נגד הגרעין האירני". התצלום והכותרת תופסים את מרבית שער העיתון. ההבלטה שהעניק מעריב לתצלום נתניהו מובנת: כתב העיתון קיבל את הציטוט הבלעדי, ציטוט שמחלץ מהתצלום את הסאב-טקסט שלו. העיתונים האחרים, שלא צוידו בציטוט, נותרו עם הפוטו-אופ הרומזני בלבד. מיחסם לאירוע ניתן ללמוד על עמדתם המסורתית. ב"ישראל היום", העיתון שממומן על-ידי ידידו של נתניהו ואחד ממוזמניו לטקס ההשבעה שלו כראש ממשלה, המיליארדר שלדון אדלסון, מודפס תצלומו של נתניהו בתא הטייס על שער העיתון, אף שאינו מלווה בכל ציטוט מרעיש. התצלום אומנם תופס שטח קטן יחסית, אך בכפולה הפותחת של העיתון יש התייחסות נוספת לביקור ראש הממשלה בבסיס חיל האוויר, ותצלום נוסף של נתניהו ומטוס. ממש כך, פוטו-אופ אחד הוביל לשתי ידיעות תצלום. הידיעה השנייה מופיעה תחת הכותרת "כשראש הממשלה מחה דמעה", ובה נראה נתניהו לצד ההרקולס שבו טס אחיו, יוני נתניהו ז"ל, למבצע חילוץ השבויים באנטבה. הידיעה מספרת על ביקורו של נתניהו בחצרים ועל ההתרגשות שאחזה בו למראה המטוס שבו נשלח אחיו למבצע הנועז (וחתום עליה, באופן יוצא מגדר הרגיל, לא רק שלמה צזנה, כתב "ישראל היום", אלא גם עמוס הראל, כתב עיתון הארץ). הראל, כאמור, נוקט לשון שונה מאוד בהארץ. שם הוחלט כי לא משתפים פעולה עם הפוטו-אופ. או ביתר דיוק, מנצלים את הזדמנות הצילום כדי לשתף פעולה, אבל בתנאים שלהם. התצלום של נתניהו בתא טייס מופיע בכפולה הפותחת של העיתון, אבל הרשימה של הראל מתבוננת מעבר לתצלום עצמו ועוסקת במשמעותו המדינית ואחורי הקלעים של הפקתו. כתב הארץ אף מוסיף פרטים שמגחיכים את האירוע, כמו העובדה ש"עוזרי ראש הממשלה נאלצו לרדוף אחריו עם ממחטות כדי למחות את הזיעה הניגרת מפניו ולא להפחית מעוצמתו של המסר הנחוש". בידיעות אחרונות לא קיבלו ציטוט כמו זה שהשיג כספית למעריב, וגם לא מימון ישיר מהמיליארדר שפרש על ראש הממשלה את חסותו. בכל זאת התצלום מופיע בעיתון. אומנם בשחור-לבן, אומנם רק בעמ' 6, אך בלא כל הסתייגות, ההפך: איתמר אייכנר, שמגלה נטיות התרפסות לראש ממשלת ישראל, כותב בפשטות כי "נתניהו טיפס אל תא הטייס של מטוס האף-15 איי ('רעם') ואף חבש לראשו את קסדת הטייס". יש טעם להתעכב על היחס המלוקק של ידיעות אחרונות בכלל ואייכנר בפרט לראש הממשלה. בשבוע שעבר דיווח אייכנר כי נתניהו ירד באופן בלתי צפוי לוואדי באזור שבו התקיים טקס סיום הטירונות של בנו, ו"לאחר כרבע שעה הוא טיפס במעלה ההר התלול והרשים את המאבטחים בכושרו הטוב". אתמול דיווח אייכנר, בכפולת האמצע של העיתון, כיצד נתניהו שוב הפתיע את המאבטחים, הפעם כשעצר את שגרת יומו כדי להעניק הרצאה בלתי מתוכננת על תל לכיש לקבוצת מדריכי תיירים מקורס של משרד התיירות שראה במקום (המורה של המורים!), ואף תיקן את המדריך של הקבוצה כשזה מסר להם פרטים שגויים על האזור (המורה של המורה של המורים!). "עד היום הייתי פה רק בלילה, בניווטים בסיירת", צוטט ראש הממשלה בידיעה. הנה ציטוט נוסף על ראש ממשלת ישראל: "לפני זמן מה נזדמן לנו לראותו כשהוא מקפץ קדימה בזריזות של נער, על-גבי כבש המעלות של אחת המשחתות הישראליות [...] כיצד הוא עושה זאת? מנין יש לו הכוח לכך? [...] גדולתו נעוצה ביכולתו להתבונן לאחור ולפנים באותו מבט, במבט אחד, בבת אחת". הציטוט שלעיל פורסם לפני למעלה מחמישים שנה בשבועון "רימון", והתייחס לראש ממשלת ישראל באותה תקופה, דוד בן-גוריון. היה זה בשיא כוחה של מפא"י, בעיתון עצמאי כביכול ששימש למעשה שופר של השלטון ויצא לאור ביוזמת שירות הביטחון הכללי. היום, תודה לאל, העיתונות המסחרית חופשייה דיה כך שאינה חוששת לבקר את מנהיגיה. חופשייה עד כדי כך שהיא גם אינה חוששת להתחנף אליהם בעת הצורך, בלי טיפת בושה.
|
|
ידיעה בת שלוש פסקאות בלבד [רוני שקד], בעמוד 16 של עיתון ידיעות אחרונות, מוקדשת לדיווח על ההנהגה החדשה שנבחרה לארגון הפת"ח. במעריב המצב טוב יותר, אך לא בהרבה - ידיעה בת חמש פסקאות בתחתית עמוד 6, אחת מהן מוקדשת לתגובות במערכת הפוליטית הישראלית [עמית כהן ואריק בנדר]. קוראי שני העיתונים הללו לא מתעניינים בפוליטיקה הפנימית של הרשות הפלשתינית לא משום שלזו לא עשויות להיות השלכות על חייהם, אלא כיוון שמדריכים אותם כי הנושא הזה לא מעניין אותם, על-ידי דיווח מצומצם ביותר של ההתפתחויות שם, כמו זה המופיע הבוקר. מי שמתעניין בנעשה בתוך ארגון הפת"ח הם דווקא שני העיתונים המציגים עמדות קצה, הפטריוט והשמאלני. ב"ישראל היום" מרבית עמוד 5 מוקדשת לוועידה ותוצאותיה. ידיעה נרחבת יחסית מאת דניאל סיריוטי מתארת את תוצאות הבחירות והשלכותיהן, מסגרת נוספת מוקדשת לתגובות בישראל, וטור פרשנות מתון מאת פרופסור אייל זיסר מעניק מבט מעמיק להתפתחויות. בהארץ הדיווח על הוועידה מתחיל בעמוד השער, בטור פרשנות מאת אבי יששכרוף, ותופס את כל השטח המערכתי בעמוד 3 של העיתון. יששכרוף מציין בטורו את האנקדוטי - "הוועידה הסתיימה כמעט ללא תקריות חריגות (מלבד ירי של אנשי משמר הנשיאות על עמיתיהם מהמודיעין הכללי בגלל ריב על מקום חנייה)" - אך מספק, כמובן, גם פרשנות מעמיקה יותר לפוליטיקה הפנימית של הרשות הפלשתינית, בעמוד 3 מלווה את הטור ידיעה מפורטת ואיור המסביר בפשטות על האירוע והאישים שבמרכזו.
|
|
הכותרת הראשית בידיעות אחרונות מכריזה: "אפליית המים" [עמיר בן-דוד]. הנדון: שינוי שאישרה בשבוע שעבר מועצת המים ולפיו תעריף החיוב ישתנה בהתאם ליישוב שבו מתגורר הצרכן, כך שהמחיר "ישקף את העלות האמיתית של המים". במלים אחרות, מי שמתגורר ביישוב הררי, או ביישוב שבו תשתית המים רעועה, ישלם יותר ממי שחי במישור החוף, ביישוב שבו תשתית המים תקינה. העיתון מעניק לנושא טיפול מקיף: בכפולה הפותחת ידיעה מרכזית מאת בן דוד; שני תצלומים, של משפחה מנצרת-עילית ומשפחה אחרת מנצרת, המייצרים פרסוניפיקציה של פער המחירים הצפוי; איור המדגים את הפערים בין יישובים שונים; טור פרשנות מאת גדעון עשת, היוצא נגד התוכנית; ומשבצת לתגובות פקידים ופוליטיקאים, שרובם מתנגדים אף הם לתוכנית. מה אין בכפולה על "אפליית המים"? מה אין למצוא בכל עמודי החדשות של העיתון, ולמעשה בכל העיתונים הבוקר? ידיעה על כך שחברת מקורות החליטה להפסיק החל מהיום את הזרמת המים השוטפת ליישוב רהט, בשל חובות העירייה, ולאלץ את תושבי היישוב המדברי, בשיא החום של אוגוסט, לחיות בלא מים בברזים לכמה שעות בכל יום.
|
|
שי ניב מדווח ב"גלובס" על הגעתם של 2,000 עובדים תאלינדים לישראל, וזאת בשעה שהמדינה משקיעה כסף ומאמצים בגירוש מהגרי עבודה שפג תוקף היתר עבודתם.
|
|
גילי איזיקוביץ מדווחת בהארץ כי משרד התקשורת הגיש לוועדה לאישור מנויים בשירות הציבורי את טפסי המועמדים לתפקיד חברי מועצת הרשות השנייה. לי-אור אברבך מדווח במעריב כי אחת המברקניות בחברת החדשות של ערוץ 2 חלתה בשפעת החזירים וכי "שלושה עובדים נוספים, ובהם כתבים, מראים סימנים של המחלה, אולם עדיין לא אובחנו חד-משמעית כלוקים בה". ג'קי חוגי מביא במוסף "המגזין" של מעריב את סיפורה של לובנא אחמד חוסיין, עובדת או"ם סודנית, ובעלת טור קבוע בעיתון מקומי, אשר נידונה ל-40 מלקות משום שלבשה מכנסיים בפומבי ומאז יצאה למאבק לשינוי חוקי הצניעות במדינה. במדור חדשות החוץ של "ישראל היום" ידיעה קצרצרה [ליאור יעקובי וסוכנויות הידיעות] על מנחה תוכנית טלוויזיה ברזילאית, העוסקת בפתרון פשעים, אשר הזמין רציחות על-מנת לשפר את אחוזי הצפייה בתוכניתו. קלמן ליבסקינד מוחה בעמוד מאמרי הדעות של מעריב על יחס התקשורת לימין, ומספק מספר דוגמאות לאפליה השיטתית לדעתו, למי שעמדתו הפוליטית אינו תואמת את זו של אנשי התקשורת. הדוגמה הראשונה שמציין ליבסקינד היא של הדיווחים על עמוס קינן. לדבריו, לו היה קינן איש ימין ולא איש שמאל, היו מתארים אותו כטרוריסט יהודי קודם כל (בשל מעורבותו בהנחת פצצה בביתו של שר התחבורה) ורק אחר כך כיוצר פורה ובעל השפעה.
עוד בנושא:
|
|
| תאריך:
|
12/08/2009
|
|
|
עודכן:
|
12/08/2009
|
|
אורן פרסיקו
|
|
התרעומת שמושמעת בתקשורת כלפי מנהלי תדיראן כמוה כפופוליזם זול ולא יותר מכך. ההחלטה להעביר את הייצור של מפעל 'תדיראן' לסין מנעה צפי עתידי ברור לפשיטת רגל. המעבר לייצור בסין וסגירת המפעל בעפולה הוא הכרח המציאות וכל טענה אחרת למנהליה אינה יותר מאי קריאת המפה הכלכלית הגלובלית ואת השינויים שחלים בשוק המזגנים בארץ.
|
|
|
|
|
את פרס האימרה הכי מקוממת, (על-פי המצוטט באתר NRG) ניתן להעניק, עם לא מעט תחרות, למנכ"ל סיעת ש"ס בכנסת, אשר פורסמה בשבועון החרדי "בקהילה”. לטענתו התורנית, יש לבכות על הר ציון שלעיתים מחולל על-ידי טקסי ההשבעה צבאיים המתבצעים ברחבת הכותל וגורמים לאווירה שהיא הפך מהות המקום, לא רק זו אלא עוד שבשל אותם טקסים צבאיים, הרי נסגרת בפני באי הכותל האמיתיים, ואנשים חסרי כל רגישות מגיעים אל רחבת הכותל שלבושם הדל והתנהלותם הקולנית זרה לרוח המקום.
|
|
|
|
|
אף שהם נולדו בארץ, גדלו בה וינקו ממנה את שורשיה, הם לא מהססים היום להפנות לה עורף. קבוצה קטנה אך מסוכנת של שמאלנים-רדיקלים, שחבריה נמנו בעבר עם ארגונים שהוצאו מחוץ לחוק ושלוחמים כיום, בריש גלי, נגד אושיותיה של מה שהייתה פעם מדינתם לתפארת.
|
|
|
|
|
הצעת חוק של חברי הכנסת דוד אזולאי, דוד רותם, וכן הח"כים דב חנין וזבולון אורלב כמצטרפים (29.07.09) מציעה לאפשר חידוש הליכים פליליים של אנשים אשר אושפזו בצו בית המשפט מכוח סעיף 15(א) לחוק טיפול בחולי נפש, גם בעודם תחת צו אשפוז/טיפול מרפאתי כפוי (הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון - חידוש הליכים), התשס"ט-2009), וזאת להבדיל מן המצב הנוכחי בחוק ולפיו, מקום בו בית המשפט מורה על הפסקת הליכים כנגד נאשם, שכן הוא נמצא בלתי כשיר לעמוד לדין, הוא יכול להורות על אשפוזו הכפוי, וניתן לחדש את ההליכים כנגד הנאשם בתום ההעמדה לדין. מדברי ההסבר להצעת החוק:
|
|
|
|
|
את הכתבה הזו אפתח בנימה אישית. בילדותי גדלתי בדרום פתח תקוה, וביתי גבל בפרדסי העד שגבלו בדרומה של עיר זו. בשעות אחר-הצהריים נהגתי לשבת על אדן החלון, ולהביט אל האופק המדהים - פרדסי עד, מקושטים באי אלו וילות אדומי גגות, ומגדל מים אחד. כל מי שגדל באזור הרחובות דגל ראובן/היבנר/העצמאות בפ"ת, יודע על מה אני מדברת. על ירוק העד הזה. לא הייתה לי סיבה להניח שהדבר אי פעם ישתנה. מן התיכון שבו למדתי בנעורי, תיכון בן-גוריון בפ"ת, נשקפו פרדסי העד, וזאת מבעד לקשתות הקיטשיות משהו, שהקיפו את התיכון היומרני-אדריכלית. בין שיעור יבש אחד למשנהו, מראה הפרדסים היה משהו מרענן. כשהיינו ילדים הפעילות בצופים רוכזה סביב הפרדסים. עוד לא שמעו אז על פיגועים, חטיפות או אנסים, וכל ילדי הצופים קשרו חבלים, הדליקו אש, והתחרו בתחרויות שונות ומשונות בפרדסי העד של דרום פתח תקוה, שהשתרעו מדרומה של פתח תקוה לצפונה של קריית אונו. גם חיפושי הקרשים של טרום ל"ג בעומר התקיימו בפרדסי העד הזה, אשר היו אינסופיים, וניתן היה ללכת לאיבוד בתוכם, תוך שאנו מוצאים עוד קרש ועוד קרש למדורה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הרצל ובלפור חקק
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם  שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
|
|
|
|
|
דן מרגלית
בעבר אנשי ציבור הכחישו שחטאו בעבירות של הצווארון הלבן, לקחו כסף? לא ולא עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
|
|
|
|
|
דרור אידר
זה לא היה ביתן "פיצה ותאנים", זה ביתן של מדינה שנלחמת על הישרדותה, לזרוק את האתגר ככה, זה מעשה פחדני מכיוון שכולם כועסים על ישראל ללא סיבה אמיתית, רק מתוך אנטישמיות, לתת את המתנה...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
