העדות הקדומה ביותר לנקמת דם בעת העתיקה נחשפה במערה בהרי ירושלים. כך טוען מחקר משותף לרשות העתיקות, אוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת תל אביב. המחקר יוצג לראשונה מחר (ה') בקונגרס הארכיאולוגי ה-44 שיתקיים באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע, בשיתוף רשות העתיקות והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה.
בחפירה שנעשתה במערה בהרי ירושלים, גילה פרופ' בועז זיסו מהמחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן גולגולת אדם ועצמות כף יד שתוארכו למאות 10-11 לספירה.
העצמות זוהו על-ידי ד"ר יוסי נגר, אנתרופולוג רשות העתיקות וד"ר
חיים כהן מהמרכז הלאומי לרפואה משפטית ואוניברסיטת תל אביב, כשייכות לגבר שגילו 25-40 שנים.
לדברי החוקרים, "בכיפת הגולגולת ניתן להבחין בשתי פגיעות טראומטיות שהחלימו - עדות לאירועים אלימים קודמים להם היה שותף הנרצח, וכן בחתך שנגרם סמוך לזמן המוות, ובמכת חרב קטלנית שגרמה למותו הוודאי והמיידי.
בדיקה מורפולוגית של הגולגולת, מלמדת על דמיון רב לאוכלוסייה הבדואית המקומית, שנהגה, ככל הנראה, במסורת של נקמת דם עוד מהתקופה שלפני התמסדות האיסלאם. הדבר מתישב עם הידע ההיסטורי, לפיו בתקופה הנדונה - לפני כ-1000 שנה, אזור הרי ירושלים יושב ע"י אוכלוסייה בדואית שהגיעה לכאן מירדן ומצפון ערב.
טקסט מתחילת המאה ה-20 מספר על מקרה של נקמה, שבמהלכו הציג הרוצח בפני משפחתו את הגולגולת וכף יד ימין של הנרצח כדי להוכיח את ביצוע המצווה. אלו בדיוק חלקי הגוף שנתגלו במקרה הנוכחי, ומאחר שמדובר באדם שהסתבך בעבר באלימות עד שמצא את מותו במכת חרב קטלנית, ניתן להסיק שנמצאה העדות הקדומה ביותר לנקמת דם.
