|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

פרוקצ'יה לביהד"ר: השניים אינם טובים מהאחד

לאחר שנים שבהן למרות שבית הדין הרבני דן בנושאים שאינם בגדר סמכותו ובהרכבים שלא הוסמך להם, ובכל זאת מתקיימים פסקי דינו, החליטה השופטת פרוקצ'יה לבטל מעיקרו פסק דין פסול שהוצא תחת ידי בית הדין הרבני האזורי בתל - אביב
13/08/2009  |   מאיר הילזנרט   |   פסיקה   |   תגובות
כמה דיינים נדרשים בכדי לגרש בעל ואישה? שלושה, לפי בית המשפט העליון. חיסורים לא יתקבלו! [צילום: פלאש 90]

"על הערכאות (האזרחית והדתית) לכבד זו את זו"
ענבל בר-און
מהו כלל 'כיבוד הערכאות' בדיני המשפחה? זהו הכלל ולפיו אם אחת הערכאות תפסה סמכות, על הערכאה השניה לסגרת ולהימנע מלדון בעניין * למעט חריגים, כמובן
לרשימה המלאה

ההלכה שהרגיזה את בתי הדין הרבניים
ענבל בר-און
האם בתי הדין הרבניים מחויבים לדון ב"דיני ממונות" על-פי הדין האזרחי? כן, קבע השופט (בדימ.) ברק בפרשת 'בבלי' * בכך הוא קרא תיגר על מסורת יהודית עתיקת יומן
לרשימה המלאה

תורת הבטלות היחסית
ענבל בר-און
בבואה של הרשות המינהלית להפעיל סמכותה עליה לפעול מכוח סמכות אשר ניתנה לה בחוק, בסבירות, בהגינות, תוך מתן זכות שמיעה לכל הצדדים * מהי נפקות המעשה המינהלי אשר בוצע שלא בסמכות ותוך אי קיום זכויותיו הפרוצדורליות של האזרח?
לרשימה המלאה

שוחטמן: בג"צ בתיה"ד הרבניים חרג מסמכותו
עידן יוסף
הדברים נאמרו בכינוס חירום של הדיינים בתגובה לפסיקת בג"צ * בכינוס יצאה קריאה לכנסת ולממשלה לחוקק חוק שיעקוף את הפסיקה
לרשימה המלאה

"לאורך שנים רבות, חזרה על עצמה התופעה הפסולה של דיון בהרכב חסר בבתי הדין הרבניים, ואף העסיקה את בית המשפט הגבוה לצדק במקרים לא מעטים..."כך שופטת בית המשפט העליון אילה פרוקצ'יה (16.7.09) בבטלה את פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי בתל - אביב שניתן על-ידי הרכב לא חוקי.

פלונית קצה בבעלה ופנתה בשנת 2001 לבית הדין הרבני האזורי בתל - אביב בבקשה כי יורה לבעלה לגרשנה. בית הדין הרבני, בהרכב של שני דיינים, הרב נחום שיינין והרב שמעון מלכה, דחה את בקשתה מאחר ולא מצא עילה בגינה יכפה על הבעל גירושין.

בחלוף שנתיים שוב פנתה פלונית לבית הדין - הרבני האזורי בתל - אביב בבקשה כי יורה לבעלה לגרשנה. בני הזוג הגיעו לבית הדין ושוב נכחו קמי צמד הדיינים שיינין ומלכה. בפתח הדיון טען פלוני כי באף דבר חקיקה לא מובא שבית דין - רבני אזורי מוסמך לדון בהרכב של שני דיינים בלבד ומשכך הוא מבקש לעצור את הדיון עד אשר יושלם מניין הדיינים לשלושה על-פי דרישת חוק הדיינים התשט"ו-1955. בית הדין ביקש מפלוני שינמק, ובכתב, מדוע הוא סובר כי אל לו לבית הדין לדון בהרכב חסר, ולאחר שאיפשר לגברת פלונית לאמר אף היא את דברה לקח בית הדין אתנחתא והודיע לצדדים שבאם יוחלט להמשיך את הדיון בעניינם - הוא יודיעם את המועד.

בית הדין החליט להמשיך את הדיון בעניינם, וביום ה-8.6.04 שוב ניצבו בני הזוג לוי בבית הדין - הרבני האזורי בתל - אביב, שוב בפני צמד הדיינים שיינין ומלכה, ששוב הגיעו בגפם, ללא דיין שלישי. ומה לגבי דרישות החוק והעותר להרכב של שלושה דיינים? אין בעיה. הכל סודר. בפרוטוקול הדיון נכתב כי כבר בדיון הקודם קיבלו עליהם הצדדים את הרכב שני הדיינים, שיינין ומלכה, כמוסמכים לדון בעניינם בגפם. כך גם נכתב בפסק הדין - שהורה למר פלוני לגרש את אשתו.

כנגד פסק הדין הגיש פלוני ערעור לבית הדין - הרבני הגדול, שמצידו לא מצא "כל עילה" לביטול פסק הדין (כך במקור) שנתן בית הדין האזורי.

חודשיים לאחר דחיית הערעור הגישה פלונית בקשה לבית הדין הרבני האזורי כי יוציא כנגד בעלה צו הגבלה (סנקציה כנגד בעל המסרב לתת גט לאשתו). פלוני מצידו עתר לבג"צ בבקשה כי יורה על בטלות פסקי הדין שהוצאו בבתי הדין הרבניים, האזורי והגדול, ועל התחלת הדיון בעניינם מחדש בבית הדין הרבני האזורי , הפעם בהרכב מלא.

בהנמקות פסק דינה הארוך כותבת השופטת אילה פרוקצ'יה כי על-פי חוק, בית הדין הרבני האזורי אינו מוסמך לדון בהרכב של שני דיינים בלבד. בנוסף, היא כותבת, כי אף לו יצוין שהצדדים הסכימו לדיון במושב חסר אין בכך על-מנת לרפא את הפגם החוקי ושתוצאות הפגם מובילות אל המסקנה שיש לבטל לחלוטין את פסקי בתי הדין הרבניים.

את טענתם של המשיבים - שהיות וסעיפים 8(ה) ו-(ה1) לחוק הדיינים קובעים שבהסכמת הצדדים רשאי בית הדין לדון בהרכב של דיין אחד הרי לנו "קל וחומר" המורה, שברור, שלבית הדין מותר לדון בהרכב של שניים - דוחה השופטת פרוקצ'יה. לדבריה, מיסודות השיטה הוא שמניין השופטים או הדיינים היושבים בדין יהיה אי - זוגי. מכאן שאם דיון בהרכב של דיין אחד מהווה הרכב חוקי - אין "קל וחומר" שגם דיון בשניים יותר על-פי חוק.

עוד כותבת השופטת פרוקצ'יה שייתכן ועל-מנת לשחרר את האשה מעגינותה ולעצור סחבת של שנים ניתן היה לנקוט במקרה דנן בעיקרון "הבטלות היחסית" - עיקרון משפטי על פיו באם נפל מום בהליך מנהלי לא תבוטלנה כל תוצאות ההליך אלא חלקי ההליך הפגומים לבדם. אולם מאחר ובית הדין הרבני חזור ושנה דן בנושאים שאינם בגדר סמכותו ו/או בהרכבים שאינם על-פי חוק, וזאת לאחר שבג"צ הזהירו עשרות פעמים לבל יעשה כן, הגיע הזמן להטיל סנקציה על בית הדין למען יירתע להבא ופסלה את פסקי הדין.

עובדות המקרה

העותר והמשיבה נשואים (בינתיים) זה לזו משנת 1988 ולהם שתי ילדות. ב-20.11.01 הגישה המשיבה כנגד בעלה תביעת גירושין בבית הדין הרבני האזורי בתל – אביב. אולם תביעתה נדחתה מאחר והדיינים לא מצאו סיבה לאכוף על הבעל לגרש את אשתו.

כעבור כשנתיים הגישה המשיבה, בשנית, תביעת גירושין. הדיון בבקשתה נערך בפני אותם הדיינים שדחו מלפנים את בקשתה, הרב נחום שיינין והרב שמעון מלכה.

בתחילת הדיון טען העותר בפני בית – הדין הרבני שהיות וחוק הדיינים קובע כי על בית הדין – הרבני לדון בהרכב של שלושה דיינים, הרי שההרכב הנוכחי, של שני דיינים בלבד, פסול מלדון ולהכריע, ומשכך ביקש להפסיק את הדיון.

בתגובה הורה בית – הדין לעותר לנמק ובכתב מדוע, לדעתו, אין לדון בהרכב של שניים בלבד. לאחר מכן איפשר בית – הדין למשיבה להגיב, ומשכולם אמרו את דבריהם – לקח בית הדין אתנחתא מן הדיון , הודיע לצדדים שבאם יוחלט על המשך הדיון הוא יודיעם את המועד ושחררם לביתם.

הצדדים קיבלו הודעה על המשך הדיון בעניינם, וביום ה- 8.6.04, בהגיעם אל בית – הדין הרבני, פגשו, שוב, את צמד הדיינים – הרב נחום שיינין והרב שמעון מלכה, בגפם, ללא צלע שלישית. ומה לגבי הדיין השלישי הנדרש על-פי חוק ולבקשת העותר? אין בעיה. זה כבר סודר. בפרוטוקול הדיון נכתב: "הצדדים מקבלים עליהם את בית הדין בהרכבו הנוכחי."

כעבור חמישה ימים, ביום-13.6.04, המציאו צמד הדיינים, נחום וברכה, את פסק דינם, בו קבעו כי על הצדדים להתגרש. זאת תוך ציון ה"עובדה" כי הצדדים קיבלו על עצמם את הרכב בית – הדין. כך בצחות לשונם:

"לאחר שמיעת דברי הצדדים, שקיבלו על עצמם את ביה"ד בהרכבו הנוכחי בדיון האחרון, ולאור כל החומר שבפנינו בנסיבות הנוכחיות, ולאור האמור בתסקיר לשכת הרווחה מיום ט"ז תמוז תשס"ג, ולאחר שנראה לביה"ד שאין רצונו של הבעל בשלום בית, אי לכך ביה"ד מחליט ופוסק: בנסיבות אלו, על הצדדים להתגרש".



כנגד פסיקת בית – הדין ערער הבעל בפני בית הדין – הרבני הגדול, שלא מצא "כל עילה", כלשונו, לביטול פסק – הדין. כך:


"שמענו את דברי המערער, ולא מצאנו בדבריו כל עילה לביטול פסק הדין. הצדדים הסכימו במפורש להרכב חסר, כך נאמר בפרוטוקול ביה"ד האזורי, ואין לנו סיבה לפקפק בכך. טענת המערער כי רצונו בשלום בית, אינה סבירה בנסיבות שבהן מתגוררים הצדדים בחדרים נפרדים, ואין כל מגע ביניהם מעבר לדיונים משפטיים. אכן, המערער אישר בפנינו, כי אמר בעבר שלא ייתן גט לאשתו כל חייו. זו אמירה קשה מאוד, המצביעה על אדם שגמר אומר להחזיק באשתו בכוח, ולמנוע ממנה את חירותה, ויהי מה. הדברים אינם עומדים לזכותו, ולהיפך, מצביעים באופן ברור על הכיוון היחיד שהוא גירושין.

הערעור נדחה. בית הדין האזורי מתבקש להמשיך בדיונים, כדי שהמערער ייתן גט לאשתו. הדיונים בבית הדין האזורי יתנהלו בהרכב מלא".

חודשיים אחר שניתן פסק דינו של בית – הדין הרבני הגדול הגישה האשה לבית הדין האזורי בתל – אביב בקשה למתן צווי הגבלה כנגד בעלה (סנקציות בשל סירוב גבר לתת גט לאשתו) כמו-כן, הגישה בבית המשפט לענייני משפחה תביעת מזונות.


כנגד פסקי שני בתי הדין הרבניים, האזורי והגדול, עתר הבעל לבג"צ בבקשה לבטל את תוקפם. זאת היות וניתנו בחוסר סמכות בשל ההרכב החסר. עוד מבקש הבעל כי בג"צ יורה על השבת העניין לדיון מחודש בבית הדין – הרבני, אך הפעם, בהרכב מלא ותקני.


בג"צ הוציא צו על תנאי לעיכוב מימוש פסקי הדין והורה לבתי הדין – הרבניים לנמק מדוע,לסברתם, יש לתת תוקף לפסקי – דינם שניתנו שלא על-פי חוק.

טענות הצדדים

לטענת העותר, היות וחוק הדיינים מסמיך את בית הדין – הרבני לדון בשלושה דיינים ולא פחות מכך, הרי ש"בית – דין " חוקי, שמוסמך להוציא פסק דין תקף, הוא רק מושב של שלושה דיינים, ומושב בעל מניין פחיתיי כלל אינו "בית – דין" אלא מושב הדיוטות ומשכך אין תוקף למלל שמכונה על ידו "פסק – דין".


עוד טוען העותר שגם לו הסכים הוא – מה שלא ארע כלל – שהדיון יתקיים במותב של שני דיינים בלבד, עדיין לא היה תוקף לפסק - הדין שכן לא ניתן להתנות על קביעת המחוקק המפורשת שעל בית הדין – הרבני לדון בשלושה. לדבריו, בנסיבות הנ"ל אין מנוס מלקבוע כי "פסק – דינו" של בית - הדין הרבני בטל מעיקרו.


בנוסף, גורס העותר כי בניהול הדיון נקט בית הדין הרבני בכל אמצעי גרוע ובלתי ראוי שניתן להגות: לא נשמעו עדים, הדיינים חקרו בעצמם את בעלי הדין, פסק דינו של בית הדין אינו כולל את העובדות החשובות, את טענות הצדדים ואת ההנמקה להכרעה, כפי שנדרש לכלול.

לדברי המשיבה, יש לדחות את עתירת הבעל על הסף. זאת משום חוסר ניקיון כפיים של העותר – כלל בבג"צ על פיו באם עותר נקט בתחבולות למיניהן טרם פנה לבג"צ או שפנייתו לבג"צ עצמה היא חלק מתחבולה, לא תתקבל עתירתו. לדבריה, העותר איפשר לדיון להתנהל, חרף ידיעתו שמדובר בהרכב שהוא חסר על-פי החוק, ורק כאשר זיהה "שהרוח נושבת כנגדו" העלה, בחוסר תום לב, את בקשתו להפסקת הדיון בשל אי – חוקיותו. באפשרו לדיון להתנהל מבלי מחאה "ריפא" העותר, לדברי המשיבה, את הפגם החוקי שבמניין הדיינים החסר, ומשכך יש לו לבג"צ לאשר את פסק בית הדין – הרבני.

המשיבה, ועימה בא כח בתי – הדין – הרבניים, עו"ד שמעון יעקובי, מפרטים בטענותיהם שאכן ידועה להם פסיקתו מלפנים של בג"צ על פיה באם בית הדין – הרבני דן בהרכב חסר יש לפסול את פסק דינו. אולם (כמובן) כאן מדובר במקרה שונה לחלוטין. הא כיצד? על-פי (אם כבר בדיון רבני עסקינן, אחת מי"ג מידות שבהן התורה נדרשת...) קל וחומר. כך: תיקון מספר 11 לחוק הדיינים התשט"ו-1955 קובע כי בית דין – רבני אזורי מוסמך לדון בהרכב של דיין יחידי אם הסכימו לכך בעלי הדין. קל וחומר שמוסמך בית הדין – הרבני לדון בהרכב שני דיינים.

קביעות בית המשפט

השופטת אילה פרוקצ'יה הציבה שלוש שאלות בסיס על-מנת להכריע בסוגיה:


  • האם בית הדין הרבני מוסמך לדון בהרכב של שני דיינים.

  • באם בית הדין – הרבני אינו מוסמך לדון בהרכב של שני דיינים, האם הסכמת הצדדים שהדיון יתנהל במותב שניים מכשירה את הדיון.

  • באם הסכמת הצדדים אינה מכשירה את הדיון, האם יש לבטל את תוצאותיו לחלוטין או שמא ניתן לבטל רק חלק מהתוצאות ואת השאר לקיים (תורת הבטלות היחסית).

לצורך מענה לשאלה הראשונה, האם בית הדין הרבני מוסמך לדון בהרכב של שני דיינים, מביאה השופטת פרוקצ'יה את לשונות סעיפים 8(ה) ו-(ה1) לחוק הדיינים, על פיהן ככלל בית – הדין – הרבני האזורי ידון בהרכב של שלושה דיינים. החריג הוא שבמספר נושאים – שגירושין אינו נמנה עימהם – רשאי בית – הדין לדון בהרכב של דיין אחד. כמו-כן, בכל נושא, אם הסכימו לכך בעלי הדין רשאי בית הדין לדון בהרכב של דיין אחד.

לדברי השופטת פרוקצ'יה, יסודות הצדק של שיטת המשפט מחייבים, ככלל, שבנושאים מהותיים ידונו לפחות שלושה שופטים או דיינים. זאת על-מנת שיווצר כר רחב של דעות המשקפות את הלכי הרוח בחברה. עם זאת, בשל מגבלות תקציב וכוח אדם מכיר המחוקק במציאויות בהן די בשופט או דיין אחד. אחד – ולא שניים. זאת משום שמספר זוגי של שופטים או דיינים מסרבל את ההליך השיפוטי בסיטואציות רבות, ובפרט במקרים של אי- אחדות דעים בין השופטים.

מאחר וישנו חיסרון מהותי בהרכב זוגי של דיינים, כותבת השופטת, נשללת טענת המשיבים, שאם המחוקק מתיר דיון בפני דיין אחד "קל וחומר" שיותר דיון בפני שני דיינים.

למרות זאת, בשל אילוצי שעה, היא כותבת, הכיר המחוקק גם בסיטואציות חריגות ודחוקות בהן רשאי בית משפט או בית דין לדון בהרכב שניים. אך הרכב שכזה אפשרי רק היכן שהחוק התירו בפירוש, מה שאינו במקרה דנן. מכאן שבית הדין הרבני האזורי אינו מוסמך בשום אופן או צורה לעשות את שעשה במקרה דנן, לדון בהרכב שני דיינים. חלק מדבריה:

"... הדיון וההכרעה בבית הדין הרבני בהרכב שני דיינים בלבד איננו מוכר, בין בחוק הדיינים, ובין בתקנות הדיינים שהותקנו על-פיו. הוא חורג חריגה מהותית מההסדר החקיקתי המסדיר את סוגיית הרכב בית הדין הרבני. מטעם זה, דיון והכרעה בבית הדין הרבני בהרכב שני דיינים נגוע בפגם מהותי היורד לשורש הסמכות הפונקציונלית של בית הדין, ומביא לבטלותם של ההליכים, לרבות הכרעה שניתנה במסגרתם..."

"...הסוגיה הנוגעת להרכבים חסרים של גופים שיפוטיים ומעין-שיפוטיים מעלה, בעיקרה, צורך באיזון בין שתי מגמות סותרות: מחד - הצורך הבסיסי לדון ולהכריע בעניינו של אדם במותב שלם, תוך שיתוף כל חברי ההרכב בשיקול הדעת ובחשיבה המתחייבים לצורך הכרעה. בעניין זה, אין הרי משקל מותב שלושה כמותב של דן יחיד או מותב שניים, והדבר בולט במיוחד כאשר גורלו האישי של בעל הדין עשוי להיות מושפע מתוצאות ההכרעה..."

"...דיון והכרעה בהרכב שניים מקום שהחוק מחייב הרכב שלושה נגועים בפסול מהותי, ותוצאתם המשפטית היא בטלות."

מיד בפתח עיסוקה בשאלה השניה: באם בית הדין – הרבני אינו מוסמך לדון בהרכב של שני דיינים, האם הסכמת הצדדים שהדיון יתנהל במותב שניים מכשירה את הדיון, משיבה השופטת פרוקצ'יה בשלילה. לדבריה, כל כוחו ומשמעותו של בית הדין הרבני (ככל ערכאה שיפוטית אחרת) נובע מהחוק. מכאן שכאשר בית הדין מתנהל באופן ובצורה שלא הוסמך להן על-פי חוק שאין הוא בגדר בית דין כלל ופסקו אינו בגדר פסק דין. האזרח בעל הדין לא הוסמך על-ידי איש לקבוע אימתי רשאי בית הדין לדון כך ומתי אחרת, אף לא בעניינו הוא. מכאן שהסכמת המערער, אם הייתה כזו בכלל, אינה מכשירה את השרץ, את הדיון בשניים שנוהל בבית הדין הרבני בניגוד לחוק. כך היא כותבת:

"...עקרון החוקיות, המורה כי לרשות שיפוטית מוקנות אך הסמכויות הנתונות לה על-פי החוק, שולל מתוכו אפשרות סטייה מעקרון זה, אלא אם כן החוק עצמו הכיר באפשרות כזו..."

"... במצב המשפטי הקיים נכון לעת זו, החוק והתקנות נותנים תוקף להסכמת הצדדים לצורך דיון בדיין אחד בבית הדין הרבני (סעיף 8(ה)(3) לחוק הדיינים, ותקנה 1 לתקנות הדיינים). בנסיבות העונות על תנאי התקנה האמורה, הסכמת הצדדים להרכב דיין אחד מעוגנת כחלק מההסדר הקיים בדין, וניתן לה משקל משפטי מלא. אין בנמצא הסדר הנותן תוקף להסכמת הצדדים למותב המונה שני דיינים, ולפיכך הסכמה כזו אינה בת תוקף להכשיר הרכב כזה."

אחר הדברים האלה, משמצאה את הדיון בבית הדין -הרבני כמי שנערך שלא על-פי דין וככזה שאין לו הכשר בשל הסכמת הצדדים (שלא הוכחה), נפנתה השופטת פרוקצ'יה להשיב על השאלה: באם הסכמת הצדדים אינה מכשירה את הדיון, האם יש לבטל את תוצאותיו לחלוטין או שמא ניתן לבטל רק חלק מהתוצאות ואת השאר לקיים.

לדבריה, יש לבטל את ההליך בבית הדין הרבני מעיקרו. לא (רק) משום שלא ניתן על-פי "עקרון הבטלות היחסית" לקיים את חלק מהחלטות בית הדין – הרבני. גם לא (רק) משום שנושא גירושין חמור כל כך ולכן קבע המחוקק בפירוש שיידון, דווקא במעמד שלושה. אלא משום שבית הדין – הרבני לאחר שחזור ושנה הוצבו לו "תמרורי אזהרה" שהורו לו שאל לו לחרוג מסמכותו ולא לדון ב: א'. עניינים שבשום הרכב אינו מוסמך לדון בהם. ב'. בהרכב חסר; חדשות לבקרים (כך במקור) חורג מסמכותו ומפעיל סמכות שיפוטית שלא כדין, מה שמהווה חתירה חמורה כנגד עקרון החוקיות.

כעת, לדבריה, יש לעצור את התופעה ולפסול פסקי דין פסולים של בית הדין הרבני, שאם לא כן – ימשיך בית הדין הרבני להתדרדר אל התהום של שימוש בסמכות שלא הוקנתה לו. כך היא בהנמקות פסק דינה:

"חומרה נוספת ומיוחדת נילווית לפגם המתמשך של דיון ומתן הכרעה שיפוטית בהרכב חסר נוכח העובדה כי איננו מדברים בסוגיה חדשה הפוקדת לראשונה את מערכת בתי הדין הרבניים או את מערכת השיפוט הכללית. לאורך שנים רבות, חזרה על עצמה התופעה הפסולה של דיון בהרכב חסר בבתי הדין הרבניים, ואף העסיקה את בית המשפט הגבוה לצדק במקרים לא מעטים..."

"...תופעה זו של דיונים במותבים חסרים בבתי הדין הרבניים העסיקה גם את נציבת תלונות הציבור על שופטים במספר ניכר של תלונות שהוגשו אליה בסוגיה זו. בשנת 2006 חזרה הנציבה והתריעה על תופעה זו, ועל החובה להפסיקה, ולקיים את הוראות החוק בעניין הגודל הנדרש למותבי הערכאות השיפוטיות..."

"... במיוחד לאור ההפרות החוזרות ונישנות בעניין זה, והעדר הפקת לקחים מן העבר. לא למותר לציין, כי גם בתחומי שיפוט אחרים ניכרת נכונות רחבה של בתי הדין לעסוק בעניינים שאינם בגדר הסמכות העניינית המוקנית להם..."

"...מתן הכרה בתוצאות פסקי הדין נשוא עתירה זו חרף הפגם שנפל בסמכות בית הדין האזורי, יחתור תחת יסודות הסמכות החוקית הנתונה לבית הדין הרבני, ועשוי אף לשמש תמריץ חיובי להמשך הפרת החוק גם להבא. לתוצאה כזו אין להסכים. הפגם שנפל בדיוני בתי הדין הרבניים ובהחלטותיהם בשתי הערכאות צריך להביא, לאחר הערכת מלוא השיקולים הרלוונטיים, לתוצאה הטבעית המתבקשת, והיא - בטלות מעיקרא של הדיונים וההחלטות שניתנו על-ידי בית הדין הרבני האזורי בפרשה זו, בשל מותבו החסר. משכך, בטל אף פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול בערעור."

תוצאת ההליך

פסקי הדין של בתי הדין הרבניים בוטלו. בג"צ הורה על החזרת העניין לדיון בבית הדין הרבני האזורי בתל – אביב, בהרכב מלא.

פרטי ההליך

- בבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ
- בפני השופטים: אילה פרוקצ'יה, מרים נאור ודבורה ברלינר.
- בא כח המשיבים בית הדין הרבני האזורי מחוז תל – אביב, בית הדין הרבני הגדול ורבקה לוי עוה"ד שמעון יעקובי ורחל לוברמן.

בג"צ 1555/05 פלוני נ' בית הדין הרבני האזורי מחוז תל – אביב, בית הדין הרבני הגדול ופלונית.
תאריך:  13/08/2009   |   עודכן:  13/08/2009
מאיר הילזנרט
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
פרוקצ'יה לביהד"ר: השניים אינם טובים מהאחד
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
משקיף אום
14/08/09 12:34
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
"... ביטול החוזה אינו בבחינת תנאי להכרה בטענת הסיכול." כך שופט בית משפט השלום בתל - אביב, השופט מרדכי בן - חיים (יום ד' ה-1.7.09) בדחותו את טענות חברת אשדר שסברה כי אינה מחויבת להשיב את כספי הלקוח שלא עמד בתשלומי דירה שרכש מהחברה בשל תאונת דרכים שעבר.
13/08/2009  |  מאיר הילזנרט  |   פסיקה
שלום לקורא היקר. היום נלך על משהו חדש, קצת שונה מהמתכונת הרגילה שלנו על פיה אנחנו (המערכת) לוקחים פסק דין/מקרה ומנתחים אותו על-פי פרמטר אחד בלבד: על-פי אספקלריית החוק הישראלי ופסיקתו. המקרה שבפנינו פשוט לא יכול – מבחינה אינטלקטואלית - להצטמצם למסגרת שאינה רחבת היקף. לכן הרחבנו. מה לעשות?
31/07/2009  |   מאיר הילזנרט  |   פסיקה
"...כאמור, בנוסף להוכחת איתנות כלכלית נדרש כי יוכח נוהג לכבד פסיקת הוצאות ללא סייג וללא העמסת מכשולים בירוקרטיים. נוכח מסקנתי כי רשות מקומית אינה חוצה את סף הדרישה להוכיח איתנות כלכלית לעניין הסוגיה בה עסקינן, איני נדרש לשאלה: האם מתקיים התנאי הנוסף במקרה של המערערת." כך (יום ה' 16.7.09), בפוסלו את כל העיריות בארץ מלהיות ראויות למתן פטור מערבון להוצאות משפט הצד שמנגד, חילץ עצמו באלגנטיות שופט בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, מהצורך להכריע האם העיריות במדינת ישראל - ייתכן הוא הדבר כי נגועות הן בכשלים ביורוקרטיים.
28/07/2009  |  מאיר הילזנרט  |   פסיקה
"הדעת נותנת כי יש אינטרס לפרסום שכזה, על כל הכרוך בו לרבות על דבר מעצרם של החשודים בביצועו, נוכח מהותן של עבירות המכס. עבירות אלה הן עבירות שקל יחסית לבצען אך מנגד תפיסת העוברים אותן קשה יותר", כך כתב (יום ב' 1.6.09) שופט בית משפט השלום בירושלים, השופט ארנון דראל בנימוקי החלטתו להתיר את פרסום זהות החשודים בעבירות מכס חרף התנגדותם לפרסום והנזק העלול לצמוח להם בגינו.
25/07/2009  |  מאיר הילזנרט  |   פסיקה
"שנינו ולמדנו "כבולעו כן פולטו", ובאותה דרך בה נכנס הקטין למצבו הקשה והבלתי מוסבר, דרך שאינה נהירה לרופאים המטפלים, יש ליתן לו הזדמנות להיחלץ ממצבו הקשה בעזרת כלים הלקוחים מאותה דרך". את הדברים האלו קבע ( יום א, 12.07.09) שופט בית המשפט לענייני משפחה, יצחק עמית, בדיון בערעור שהגישה אמו של קטין אשר אושפז בכפייה, לשחרורו. באותה פרשה, אשר סוקרה כאן, בחדשות מחלקה ראשונה, כמו גם בכלי תקשורת נוספים, התערבבו מאבקי כוח בירורקטים עם מאבקים בין תרבותיים. ראשיתה של הפרשה באשפוזו של קטין אשר שב עם אימו בטיבט לאחר עיסוק אינטנסיבי במדיטציה. האם אשפזה את הקטין מרצונה, מצבו החל להשתפר, אולם לאחר מספר ימים השינוי לטובה נעצר, והאשפוז, לדבריה הפסיק להועיל לקטין והחל להזיק.
19/07/2009  |  ענבל בר-און  |   פסיקה
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אורי מילשטיין
אורי מילשטיין
חיקוי כושל של צה"ל את צבאה של גרמניה הנאצית; רב-אלוף חיים לסקוב ואלוף ישראל טל - אבות השריון של צה"ל; מיתוסים על מהלכי השריון של צה"ל במלחמות; השפעה שלילית של צה"ל, האנטי-אינטלקטוא...
עידן יוסף
עידן יוסף
החופשי חודשי ב-42 שקל ש"מוכרת" שרת התחבורה לתושבי אילת ייטיב רק עם מי שיסכים להיות "כלוא" בתוך העיר    בפועל, אילתי שירצה להגיע לעיר אחרת בארץ יידרש לשלם 305 ש"ח - יותר מפי 2.7 מאשר...
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
אפרים הלפרין
אפרים הלפרין
קטונתי מלהבין לעומק את השיקולים העומדים בפני מקבלי ההחלטות, אך נוכחנו כבר לפחות פעמיים, ב-6 באוקטובר וב-7 באוקטובר שהם טעו מהיסוד בהערכת המצב שלהם    בהקשר הזה אני מבקש לשאול: האם ר...
יקיר בן-משה
יקיר בן-משה
כל הספרים שתקו, מה יכולנו לומר? אפילו לסקלי הסמיק, לא ידענו שפוגל גונב, לא ידענו שהוא מחביא פירורים מעוגיות של אחרים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il