חוקר רשות המיסים לשעבר רפי רותם זוכה (יום ב', 4.6.18) מאשמת העלבת עובד ציבור. בית המשפט המחוזי בתל אביב נחלק בדעתו בנוגע לשתי העבירות האחרות שיוחסו לרותם והמדינה התבקשה לשקול לחזור בה מאחד מהם ולהסכים לענישה ללא הרשעה באחר.
רותם טוען שחשף שחיתות ברשות המיסים בעשור הקודם ושהתיק נסגר משיקולים זרים בידי פרקליטת מחוז תל אביב דאז,
רות דוד. הוא ניהל מאבק ממושך וקשה נגד סגירת התיק ונגד פיטוריו, ובמסגרתו התקשר לעובדי ציבור רבים והטיח בהם עלבונות קשים. בית משפט השלום בתל אביב הרשיע אותו בכמה מן העבירות של העלבת עובד ציבור
וגזר עליו ארבעה חודשי מאסר על תנאי. עוד הורשע רותם בהפרת הוראה חוקית ובהטרדה באמצעות מתקן בזק, ונדון לחמישה חודשים נוספים על תנאי.
בערעור למחוזי דנו השופטים רענן בן-יוסף,
גרשון גונטובניק ואירית קלמן-ברום. שלושתם הסכימו שיש לזכות את רותם מעבירת ההעלבה. גונטובניק אומר, כי מבט על מכלול התבטאותיו של רותם מעלה, כי "המקרה שלפנינו אינו בקרב אותם מקרים נדירים שבנדירים, המצדיקים הטלת אחריות פלילית על מי שהאופי הדומיננטי של דבריו מממש את זכות היסוד ל
חופש הביטוי הפוליטי". הוא מדגיש, כי מעשיו של רותם היו פסולים - אך לא עברו את הרף הפלילי.
רותם הורשע בשלום בהפרת הוראה חוקית בכך ששלח פקסים למנכ"ל משרד המשפטים דאז,
גיא רוטקופף, למרות שנאסר עליו ליצור איתו קשר. לדעת גונטובניק, יש להותיר על-כנה את הרשעתו בסעיף זה ולגזור עליו חודשיים מאסר על תנאי. עוד הוא אומר, כי רותם ביצע עבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק - אך בשל עקרון חופש הביטוי, יש להיזהר מהטלת אחריות פלילית בשל כך ומוטב היה במקרהו של רותם לנקוט באמצעים פחות מחמירים. לכן, הוא ממליץ לתביעה לחזור בה מן האישום בסעיף זה.
קלמן-ברום הסכימה עם גונטובניק לגבי עבירת ההעלבה ולגבי עבירת הפרת ההוראה, אך בניגוד אליו - סברה שיש להותיר על-כנה את הרשעתו של רותם בהטרדה, באומרה שחופש הביטוי אינו כסות להטרדה. בן-יוסף הסכים עם גונטובניק בנושא ההעלבה וההטרדה, ואף סבר שמן הראוי שהמדינה תחזור בה גם מן האישום בדבר הפרת ההוראה.
בשל חילוקי דעות אלו, פסק הדין הוא כאמור זיכוי מעבירת ההעלבה; קריאה למדינה לחזור בה מהאישום בהטרדה באמצעות מתקן בזק; וקריאה למדינה לשקול להסכים להענשתו של רותם ללא הרשעה בהפרת הוראה חוקית, תוך שאם לבסוף יוחלט על הרשעה - עונשו יהיה חודשיים מאסר על תנאי.
