|
|
מפעלי ים המלח [צילום: יצחק הררי, פלאש 90]
|
|
|
|
|
במהלך דיון שעסק במסקנות הצוות הבין-משרדי לעניין עתיד הזיכיון במפעלי ים המלח, דרשו ח"כים לבחון שינוי במצב הקיים במסגרתו יש לבעלת הזיכיון הנוכחית - כיל, תעדוף משמעותי, מצב המהווה איום על קיום מכרז יעיל. לצד כך קראה הוועדה לכרוך את שיקום ים המלח כתנאי במכרז העתידי.
במוקד הדיון עמד כאמור סעיף 25 לשטר הזיכיון שקובע שאם לאחר פקיעת הזיכיון תרצה הממשלה להציע זיכיון חדש למי שאינו בעל הזיכיון, עליה להציע זאת ראשונה לבעל הזיכיון באותם תנאים בהם הייתה מציעה לאחר. לעניין כך העלו חברי הכנסת חשש כי המצב הקיים עלול להעיב ואף לייתר את המכרז, שעה שמתחרים לא ימהרו להצטרף להליך שסופו "ידוע מראש" וכי יש לבחון מבחינה משפטית או חקיקתית את שינוי המצב. בנוסף קראו חברי הכנסת לקחת כאחד השיקולים המרכזיים במכרז העתידי את מצבו הקשה של ים המלח והצורך בשיקומו.
יואל נוה, ראש הצוות הבין-משרדי הצביע על החשיבות להעמיד אלטרנטיבה לכיל בדמות אפשרות שהמדינה היא שתפעיל את המפעלים במידה והחברה לא תעמוד בקריטריון מינימום אותו תקבע המדינה לעניין גובה התמלוגים. לעניין השמירה על ים המלח הצביע נווה על התייחסות מצד חברי הצוות לעניין וקריאה לקביעת קריטריונים לגבי היקפי שאיבה, אך ציין כי המנדט שניתן לצוות הוגדר לעניין המכרז עצמו.
יו"ר הוועדה, ח"כ
משה גפני: "אני בעד להקדים את המכרז משנת 2030, לפתוח את המצב המשפטי ולהיכנס עם כיל למו"מ, אם נתמהמה זה יעלה לנו יותר".
ח"כ
מיקי רוזנטל: "הממשלה מטפלת ביד אחת בשיקום ים המלח וביד השנייה בזיכיון, הפתרון בשילוב".
בתום הדיון ביקשה ועדת הכספים כי יוגשו אליה כלל המסמכים על-מנת לבחון את הסוגיה, לפעול להליך תחרותי ככל הניתן וכן שלא להפריד מכך את עתיד ים המלח כנדבך מרכזי במכרז. עוד הוצע כי צוות הוועדה בראשות ח"כ רוזנטל יפגש עם הצוות הבין-משרדי ויציג מסקנות משלו.
מכיוון שכולם כועסים על ישראל ללא סיבה אמיתית, רק מתוך אנטישמיות, לתת את המתנה...
