שרי אריסון נאלצה למכור את מניותיה, 47%, בשיכון ובינוי לסיידוף ב-1.1 מיליארד שקל, גם בגלל המגבלות שהטיל עליה חוק הריכוזיות. חוק זה, הנחשב לחוק מורכב, מגביל את האפשרות של יזם להחזיק בו-זמנית בשליטב בשני נכסים ריאליים, במקרה זה
בנק הפועלים ושיכון ובינוי. לפני מספר ימים, לדוגמה, נפסלה המועמדות של שיכון ובינוי לסולל קו של הרכבת הקלה בירושלים, בהיקף גדול מאוד, משום זהיא גם בעלת השליטה בבנק, המממן פרויקטים כאלו ואחרים.
הרשויות מחמירות בארחונה באכיפת חוק הריכוזיות. IDB נאלצה להפקיד את מניות השליטה בכלל ביטוח בידי נאמן, ולמכור אותן הדרגה. גם
בנק לאומי נאלץ למכור חברה ריאלית בשליטתו.
עד לאחרונה ניסתה אריסון ככל הנראה לפתור את הבעיה בצורה אחרת, פורסם כי היא מנהלת מגעים למכירת חלק מניותיה בבנק הפועלים למשקיעים בארה"ב. תוכנית זו לא יצאה לפועל.
בעבר, לא הייתה לאריסון בעיה, כי הזחיקה רק חלק ממניות שיכון ובינוי, וקבוצת עובדים ותיקים החזיקה בחבילה נוספת. מאוחר יותר קנתה אריסון את חלקה של קבוצת העובדים. אומנם גם כיום יש לה רק 47%, כלומר פורמלית פחות משליטה, אך מעשית יש לה שליטה, כי יתר 53% מהמניות מפוזרות בין גורמים רבים, כולל הציבור. כפי שפורסם ב-News1, סיבה נוספת למכירה היא החששות מהתפתחויות בפרשת החשדות לשוחד במדינה באפריקה. באחרונה החל הבנק העולמי, המממן פרויקטים במדינות אפריקה, לחקור את פרשת החשדות הללו, והדבר מכביד על בעיית השליטה.
חישוב המס - מורכב
אריסון תשלם מס רווחי הון של 25% על הרווח הריאלי, ככל שהיוא קיים ממכירת המניות. החישוב מורכב. הרווח מחושב בתור הפער בין מחיר הקנייה למחיר המכירה, צמוד למדד ובניכוי הוצאות. אריסון קנתה את המניות בכמה עסקות ותאריכים שונים. יש לבדוק גם את ההוצאות ואת הדיבידנדים שמשכה. לכן החישוב של החיוב במס יהיה מורכב. יש להניח שרשות המיסים בקיאים בנושא זה ויקבעו את הסכום הנכון לדעתם. מאידך-גיסא, ייתכן מאוד, כמו במקרים קודמים בעבר שאריסון תגיש השגה.
חוק הריכוזיות שנכנס לתוקף ב-11.1.2014, קובע לכאורה (סעיף 39) כי מותר להחזיק בו-זמנית בתאגיד ריאלי, במקרה שלנו שיכון ובינוי, ובבנק, במשך תקופת מעבר של 4 שנים. כלומר עד 1 בינואר השנה. גם לאחר מועד זה חייבת ועדה מיוחדת מטעם המדינה לרוך בדיקות, ומי שמחזיק בבנק ובחברה רשאי להרגיש ערעורים ולהגיש בדיקה נוספת. לכן הבעיה של אריסון התעוררה בחודשים האחרונים.
