"חוק חדלות פרעון מצא את האיזון הנכון, אם כי נכון שמאז הרפורמה ב-2013 עלה משמעותית מספר תיקי פשיטת הרגל. אני תמיד אומרת, שאם טעינו - נתקן". כך אומרת (יום ב', 2.7.18) שרת המשפטים, איילת שקד, בכנס במכון ון-ליר על החוק החדש, שייכנס לתוקפו בספטמבר 2019.

"לדברי שקד, החוק משנה את התפיסה בה הציבור תופס את החייבים: זהו סיכון כלכלי שהתממש, ולא כשל מוסרי. הוא מגביר את הצדק החלוקתי ונותן חלק גדול יותר לנושים הקטנים". היא הזכירה את הביקורת על החוק, ולפיה הוא יעודד שלא לשלם חובות ויקשה על מתן אשראי בנקאי - ובהקשר זה דיברה על נכונותה העקרונית לתקן טעויות.

"החוק הזה לא נועד להעניש את מי שנקלע לחדלות פרעון, אלא להביא אותו להתמודד טוב יותר עם מצבו. פתחנו מנגנונים שימנעו ניצול לרעה של החוק. כעת כל הגורמים במשרד המשפטים צריכים לעבוד בשיתוף פעולה כדי שנהיה ערוכים לכניסתו לתוקף, וזה אתגר גדול מאוד שכולנו מגויסים אליו", הוסיפה.

נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אשר גרוניס, צופה שהעברת הסמכות בתחום חדלות הפרעון מבתי המשפט המחוזיים לבית משפט השלום, תוביל לעלייה במספר התיקים - כפי שאירע במקרים אחרים של הורדה לערכאה נמוכה יותר. זאת, לאחר שמספר התיקים עלה פי שלושה מאז 2010 והגיע אשתקד ל-22,300.

עוד ציין גרוניס, כי כבר ב-1996 נעשה תיקון בחוק שהעמיד את האינטרס של החייב לפני זה של הנושים, "אך הוא לא התקבל בעין יפה בעיני בתי המשפט. התפיסה הייתה שיש להעדיף את האינטרס של הנושים ויש בזה משהו, כי הם הנפגעים מחדלות הפרעון. אבל צריך להתחשב גם בנושים, מסיבות כלכליות-חברתיות.

"מרבית החייבים נקלעו לבעיות כלכליות שלא באשמתם, ופה חייב לבוא שינוי לא רק באמירות בחוק אלא גם בגישה של כל השחקנים. זה מוצדק, משום שרוב החייבים אינם מהשכבה הסוציו-אקונומית הגבוהה אלא מדלת העם, ותפקיד החברה לסייע להם. זו בעיה לא פשוטה, כי צריך לבוא פה שינוי תפיסתי - כולל מצד השופטים, וכולל אלו מביניהם שהחוק אינו תואם את התפיסות שלה. צריך לעשות שינוי בראש. אני מוטרד מכך שחלק מהשחקנים לא יפנימו את השינוי הזה".

גרוניס הביע את התקווה שמשרד המשפטים ימשיך במלאכה בהחלפת חקיקה מנדטורית ובהחלפת חקיקה ישראלית ישנה. "אני לא יודע היכן קברו את הקודקס האזרחי". הוא קרא להחליף את פקודת מס הכנסה בחקיקה ישראלית ולקדם את תקנות סדר הדין האזרחי. "אני מבין שזה מאוד מורכב מאלף ואחת סיבות, ושהעבודה השוטפת מקבלת עדיפות, אבל זה בדיוק התפקיד של מחלקת ייעוץ וחקיקה".

המשנה לשעבר ליועץ המשפטי, אבי ליכט, שהוביל את החקיקה, דחה בתוקף את הטענה שמדובר ביצירת גן עדן לחייבים. "יש הטוענים, שדווקא הברדק שהיה בפשיטת רגל גרם לענישה והיה תמריץ שלא להיכנס לפשיטת רגל. אבל זו טעות גמורה. המדינה לא צריכה להעניש אנשים שלא עשו שום דבר רע. נטרלנו את הטרטור שנועד לגרום סבל לחייבים, וזהו אבסורד לטעון שבכך אנחנו יוצרים גן עדן לחייבים.

"האם אתה בונה את הרגולציה לפי מיעוט הרמאים או לפי רוב המסכנים? עשינו את השני. הכנ"ר יוכל לחקור ולתפוס את הרמאים ויטפל בהם בצורה ממוקדת, ולא להעניש את המסה הגדולה של המסכנים בגלל חבורה קטנה של גנבים. להגיד שפשיטת רגל זה גן עדן - זה כל כך רחוק מהמציאות. לוקחים את כל הנכסים, חייבים לרשום הכל, יש פיקוח על כל צעד. איש לא ייכנס לזה מרצון. נטרלנו את הענישה והטרטור, אבל זה ממש ממש ממש לא גן עדן".

עוד אמר ליכט, כי אינו צופה שהבנקים יעלו את הריבית כדי לפצות את עצמם על כך שיקבלו פחות מן החובות האבודים. "אין סיבה שהריבית תעלה, וגם אם כן - היא מתמחרת אחרת את הסיכון וזה לא כל כך נורא", הוסיף.