ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ אבי דיכטר, אישרה (יום ב', 2.7.18), פה אחד, לקריאות שניה ושלישית, את הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 75) (השוואת הענישה וההתיישנות בעבירת האינוס לדין האזרחי והחלת חוק זכויות נפגעי עבירה), התשע"ח-2018 (כ/761), של ח"כ מרב מיכאלי וקבוצת ח"כים.

להצעת החוק, כפי שאושרה, שני חלקים, כאשר שני הסעיפים הראשונים מהווים את מחיקתה של עבירת האינוס מחוק השיפוט הצבאי (חש"צ), ומכאן שתחול במערכת השיפוט הצבאית עבירת האינוס כפי שהיא בדין ה"אזרחי", דבר אשר קובע עונש מזערי של 4 שנים ומאריך תקופת ההתיישנות של העבירה משלוש שנים, כיום, לעשר.

הסעיף השלישי להצעת החוק, הוא חלקה השני, ומהווה הוספת חלק שלם לחש"צ, המפרט את זכויות נפגעי העבירה, אשר יחולו גם על חקירות של המשטרה הצבאית ועל הליכים שנדונים בבתי הדין הצבאיים. הוספת חלק זה באה בעקבות עבודת מטה של הפרקליטות הצבאית בנושא שלאחריה הוחלט שנוכח המספר הרב של שינויים והתאמות שיש לבצע, לא ניתן יהיה להסתפק בהפניה לסעיפים הקיימים בחוק זכויות נפגעי עבירה, ויש לקבוע את ההסדר כולו בתוך החש"צ.

הצעת החוק כוללת, אם כן, העתקה של סעיפי חוק זכויות נפגעי עבירה, כלשונם, לתוך החש"צ, עם התאמות והשינויים (מסמך השוואה בין הצעת החוק לבין חוק זכויות נפגעי עבירה), למשל מעצר פתוח או העברה לדין משמעתי, אשר לא קיימים בדין ה"אזרחי". בנוסף, נכללים בהצעת החוק גם סעיפים בדבר זכויות נפגעי עבירה על חוק הגנת הפרטיות בהקשר או רקע מיני, וזכויות נפגעים מפרסום תצלום או הקלטה על-רקע מיני, לפי החוק למניעת הטרדה מינית - ולמעשה, במקרים אלה, לאחר אישור החוק, הופך החש"צ מרחיב יותר מהדין ה"אזרחי".

אל"ם שרון זגגי, התובעת הצבאית הראשית, הבהירה לאורך הדיונים בהצעת החוק כי העקרונות העומדים בבסיסה מקובלים על מערכת הביטחון והיא פועלת על פיהם, באופן וולונטרי וככל הניתן, במגבלות התקציביות. הסוגיה התקציבית נבעה בעיקר מהצורך לחבר את המערכת הצבאית למערכת מנ"ע האזרחית, אשר קמה מכוח חוק זכויות נפגעי עבירה. באמצעות מערכת זו, המחוברת למערכות האכיפה והמשפט השונות, יכולים כיום נפגעי עבירה להתעדכן באופן ממוחשב אודות שלבים בהליך המתנהל בעניינם.

משרדי האוצר והביטחון עדכנו את הוועדה, עוד בהכנה לקריאה הראשונה, כי הגיעו לסיכום תקציבי בנושא, ועל כן הצעת החוק קובעת כי זכויות מסוימות לנפגעי עבירה יחולו החל מנובמבר 2018, וכל השאר יחולו בתחילת 2021 - המועד המשוער לסיום חיבור המערכות.

נושא נוסף אשר עלה במסגרת הדיון הוא תסקירי מבחן, לנפגעי עבירה בהקשר הצעת החוק הנוכחית, ולנאשמים, בהקשר להצעת החוק של ח"כ ענת ברקו (הליכוד), אשר מחכה להכרעת ועדת השרים לענייני חקיקה. התובעת הצבאית הראשית חשפה כי מתקיימת במערכת הביטחון עבודת מטה נרחבת בנושא, באשר לאפשרות החלתו, שכן הוא מתבסס על מערך מקצועי שלא קיים במערכת הביטחון כיום.

לאחר סיום הקראת כל הסעיפים העלה יו"ר הוועדה את הצעת החוק להצבעה, וזו אושרה, כאמור, פה אחד, לקריאות שניה ושלישית במליאת הכנסת.