בית המשפט המחוזי בירושלים יוסיף וידון בתביעה שהגישה שירותי בריאות כללית (לשעבר: קופת חולים כללית) נגד חברות סיגריות ישראליות וזרות, בגין נזקים שנגרמו לה, עקב הטיפולים בחולים שלקו במחלות הנגרמות כתוצאה מעישון. סכום התביעה: כ-7.6 מיליארד ש"ח. כך קבע (יום ב', 16.2.04) השופט יוסי שפירא, כאשר דחה בקשה לסילוק התביעה על הסף, מחמת היעדר עילה.
מדובר בתביעת ענק, ראשונה מסוגה בישראל, שהוגשה על-ידי עורכי הדין ד"ר ליפא מאיר ועמוס האוזנר, בשם הכללית, נגד 3 חברות של יצרנית הסיגריות 'פיליפ מוריס' [המיוצגות בידי משרד קנטור, אלחנני ושות'], נגד 'בראון אנד וויליאמסון טבאקו, 2 חברות של היצרנית 'בריטיש אמריקן טבאקו' [המיוצגות על-ידי משרד הרצוג, פוקס, נאמן ושות'] ונגד החברות הישראליות דובק, אסקוט והחברה הישראלית לטבק (מ.ט.) בע"מ [המיוצגות בידי משרד נשיץ, ברנדס ושות'].
עילות תביעה נזיקיות רבות
בתביעה שהגישה הכללית נטען, כי הנתבעות ביצעו כמה עוולות במעשיהם ובמחדליהם, ובין היתר: הפרת חובת הזהירות בכלל, וכלפי המשיבה בפרט, להימנע מייצור מוצר ממכר הגורם לתחלואה המונית; עוולת הרשלנות; עוולת מטרד לציבור במעשה ובמחדל המסכן חיים ובריאות וגורם לתמותה ונזקי גוף; עוולת תרמית, בהוליכן שולל בני אדם בהקשר לנזקי העישון, וביצירה שקרית של מחלוקת לגבי הנזקים הללו, שימוש בפרסומות סמויות, וכן הטעית חברי הגוף המחוקק ורשויות המינהל; שקר מפגיע; הפרת חובות חקוקות המוטלות על המבקשות מכוח דיני הגנת הצרכן, לרבות האיסור להטעותו, לעשות להתמכרותו ולהימנע מלהזהירו, וכן מכוח החוק בדבר איסור פירסומות המכוונות לקטינים. עילת תביעה נוספת היא עשיית עושר ולא במשפט.
לטענת התובעת, קיים קשר סיבתי בין עישון מוצרי הטבק לבין סוגים שונים של מחלות. מאחר ועלויות הטיפול בכל נזקי הגוף שאירעו למבוטחים חלות על התובעת, יש לפצותה. הכללית הוסיפה, כי היא איננה חברת ביטוח, אלא היא אחראית גם למניעת הנזקים
ולטיפול בהם, בניגוד לחברת ביטוח. הכללית צרפה פירוט של עשרות פעולות מניעת נזקים שהיא מבצעת , החל בגיל הרך, דרך הנוער, טיפול בבעיות של נשים ובאוכלוסיה הכללית.
התביעה מבוססת על סעיף 22 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, הקובע: "קופת חולים או נותן שירותים, שנתנו שירותי בריאות למי שחלה או למי שנפגע ממזיק, זכאים להיפרע את הטבת הנזק מהמזיק או ממבטחו או מכל אדם אחר, בשל חבותם לפי כל דין או לפי כל חוזה ביטוח, בסכום ההוצאות אשר הוציאו בפועל למתן שירותי הבריאות למי שנפגע או שחלה כאמור".
יצרניות הסיגריות מבקשות לדחות התביעה על הסף
תחילה, ביקשו החברות הנתבעות לדחות את התביעה על הסף, אולם לאחר שזנחו טענה זו, ביקשו רק למחוק אותה על הסף מחמת היעדר עילה. לטענתן, אין למשיבה מעמד חוקי לתבוע פיצויים בגין נזקים לציבור, אלא לחברי קופה ספציפיים, שלהם נגרם נזק רפואי בפועל, ועליהם לפרט הוצאותיהם הפרטניות, זאת מכוח סעיף 22; הכללית היא "צד רחוק" ואין לה עילת תביעה ישירה נגדן. כן ביקשו למחוק את עילת המטרד, מאחר והכללית אינה "מעשן"; את עילת התרמית מאחר ולא פורסמה כל הודעה כוזבת; את עילת הפרת חובה חקוקה מאחר והתובעת לא הפנתה לסעיפי חוק רלוונטיים; ואת עילת עשיית עושר ולא במשפט, מאחר ולא פורטה טובת ההנאה שקיבלו החברות. כן ציינו, כי הפסיקה בארה"ב מחקה על הסף תביעות כגון אלה.
הכללית טענה מנגד, כי עקרון ריחוק הנזק אינו חל בנסיבות העניין, ועל כן היא אינה "צד רחוק"; כי התרמית נעשתה כלפי ציבור חברי הקופה ולא כלפי פלוני; וכי התביעות שנדחו בארה"ב נידונו על-פי דיני הביטוח.
השופט יוסי שפירא קבע בהחלטתו, כי "לעניין המדיניות המשפטית לגבי מחיקה על הסף, אכן, בית המשפט העליון חזר לאחרונה במספר פסקי דין וקבע את הכלל לפיו כאשר מדובר בשאלות משפטיות משמעותיות, מן הראוי לשמוע את התיק לגופו ולא לסלק את התביעה על הסף". לאחר סקירת פסיקה של בית המשפט העליון, ציין השופט שפירא כי "ניתן איפוא לראות כי בית המשפט, כמדיניות שיפוטית, נוטה שלא לחסום את זכות הגישה לערכאות".
עיקר המחלוקת: פרשנות סעיף 22
עיקר המחלוקת בין הצדדים היתה בשאלת פרשנותו של סעיף 22 האמור. אם הפרשנות היא שסעיף 22 סוברוגטיבי, אזי היה על התובעת להיכנס בנעליו של כל ניזוק אינדיבידואלי, ואילו אם הפרשנות היא כי הסעיף איננו סוברוגטיבי, אזי התובעת רשאית להגיש תביעה עצמאית בשמה, כפי שנעשה בתביעתה זו.
חברות הסיגריות הציגו החלטה של שופט בית המשפט המחוזי, עדי אזר, שמחק על הסף תביעה דומה של קופת חולים מכבי נגד חברת דובק. מכבי ערערה על ההחלטה, והערעור טרם הוכרע בבית המשפט העליון.
פרופ' אריאל פורת סקר את המצב המשפטי בתחום בארה"ב, וממנו מסיק השופט שפירא: "ניתן, איפוא לסכם ולומר כי במקרים של עוולה המונית, כאשר קיים חוסר מידע, ולא ניתן לשייך מעוול מסוים לניזוק מסויים, על-מנת להגשים את הרעיון הבסיסי כי המעוול חייב לתקן את מצבו של מי שניזוק על ידו, הטלת אחריות קיבוצית על כל יצרני הסיגריות לפי נתח השוק שלהם, ומידת הסיכון שגרמו, תהווה פתרון הולם לעקרונות הצדק המתקן ותגשים את המטרה ההרתעתית של דיני הנזיקין. ברם, היישום מחייב גמישות ויצירתיות, מתוך חיפוש מטרת החוק".
השופט שפירא קבע, כי "מבחינת העילות הנזיקיות, נראה כי נטיית הפסיקה, כפי שתואר במספר פסקי דין מנחים, לראות שכנות בין צדדים שנראים לכאורה רחוקים זה מזה. בסוגיה שלפנינו מן הראוי לבחון אותה בדיון בתיק העיקרי בתביעה לגופה". לכן, דחה השופט את טענת החברות כי הכללית הינה "צד רחוק".
"אשר לעניין הסוברוגטיביות [תחלופיות] של סעיף 22 לחוק הבריאות הממלכתי, עולה מן המקובץ, כי אין הכרעה חד-משמעית בפסיקה, הן בארץ והן בארה"ב בתביעות דומות שהוגשו".
"הקשיים הללו [להכריע האם עילת התביעה היא סוברוגטיבית, אם לאו; נ.ש.], הן בארץ והן בארצות הברית, מלמדים כי יש מקום לדון בטענות לגופן, וליתן למשיבה את יומה בבית המשפט, את האפשרות להוכיח את העילות שהעלתה בכתב התביעה, ולא לחסום את דרכה לערכאות".
שביעות רצון בכללית; ערעור על ההחלטה
עשוי להביא לקביעה תקדימית בעליון
בכירים בשירותי בריאות כללית מציינים, כי זכייה בתביעה האמורה, תאפשר לה להסיר הרבה מן הנטל שמחלות העישון מטילות עליה והמגיע עד 10% מכלל הוצאותיה של הכללית. לדבריהם, כל הציבור - גם מי שאינם מעשנים - נמצאים תחת הנטל הכבד הזה, אשר ראוי כי חברות הסיגריות יישאו בו ובכך תוכל הכללית להימנע מלשאת בחובותיהן של חברות הסיגריות.
הכללית הדגישה ומדגישה גם כעת את חשיבות המניעה והגילוי המוקדם, נושאים שגם הם יוכלו להיות מקודמים בתביעה זו ובזכייה בה.
בכללית מזכירים, כי זו הפעם הראשונה מחוץ לגבולות ארה"ב, שתביעה מסוג זה זוכה לאישור של בית המשפט. בארה"ב משלמות חברות הסיגריות 245 מיליארד דולר ל-50 מדינות ארה"ב כפיצוי נזיקין עקב תביעות דומות. בתביעות נחשפו מיליוני מסמכים המשמשים את שירותי בריאות כללית בתביעה הנוכחית.
מנכ"ל שירותי בריאות כללית, זאב וורמברנד, הוא שהורה בשעתו על הגשת התביעה בשנת 1998, לאחר שבעקבות התביעה בארה"ב נתבררו מעלליהן של חברות הסיגריות וגרימת התמכרות על ידן, אשר אחר כך קשה להשתחרר ממנה. הכללית אספה מאז חומר רב, הן לגבי ההתמכרות והן לגבי הסתרת הנזקים על-ידי חברות הסיגריות.
עורכי הדין של הכללית מציינים, כי ההחלטה מציבה דילמה בפני חברות הסיגריות, משום שאם תזכה הכללית גם בבית המשפט העליון, ייתכן וחברות הסיגריות ייתבעו גם על-ידי גורמים אחרים, כגון המוסד לביטוח לאומי. לכן, ערעור של חברות הסיגריות לבית המשפט העליון יכול לסכן את חברות הסיגריות ולהפוך את ישראל לבסיס לתביעות משפטיות כאלה.
האגודה למלחמה בסרטן, בתגובה:
10,000 איש מתים מסרטן מידי שנה
באגודה למלחמה בסרטן הביעו סיפוק מהחלטת בית המשפט. "מידי שנה, מתים בישראל 10,000 איש כתוצאה ממחלות חמורות שנגרמו מעישון. מידי שנה נרשמים בישראל כחצי מיליון ימי אשפוז הנובעים כתוצאה מעישון", אומרים באגודה. "מבין המאושפזים כתוצאה מעישון: 64% סובלים ממחלות לב, 12% סובלים ממחלות בדרכי הנשימה, ו-24% סובלים מסוגי סרטן שונים מרביתם מסרטן הריאות והיתר מסרטן הלוע, סרטן הגרון, סרטן המעי הגס, סרטן שלפוחית השתן, סרטן הכליה, סרטן הלבלב וסרטן צוואר הרחם. עישון גם פוגע בפוריות אצל נשים וגורם לאין אונות אצל גברים. זהו נטל כספי על מערכת הבריאות בישראל, שנגרם רק כתוצאה מעישון אקטיבי ועישון פאסיבי".
עוד אומרים באגודה, כי "הסיכון של מעשנים מתחת לגיל 40 ללקות בהתקף לב, גדול פי 5 בהשוואה ללא מעשנים. בקרב 85% מהגברים הסובלים מאין-אונות ניתן לשייך את הבעיה לעישון סיגריות. הסיכון לאין-אונות בקרב גברים מעשנים גבוה ב-50% מאשר בקרב גברים לא-מעשנים. עישון סיגריות פוגע בראייה. אחוז הנעדרים מעבודתם בשל מחלה גבוה בקרב מעשנים או מעשנים לשעבר, לעומת אלה שלא עישנו מעולם. קיים קשר בין עישון ומתח נפשי: 26% מבין המעשנים דיווחו על תחושת מתח לעיתים קרובות, לעומת 17% מהלא מעשנים".
עוד מציינים באגודה, כי בניגוד לדעה הרווחת, העישון בקרב הנשים גבוה כמעט כמו זה בקרב הגברים. כמו כן, מזכירים באגודה כי גם עישון פאסיבי מהווה נטל על מערכת הבריאות: "עובדים שאינם מעשנים החשופים לעישון פסיבי במקומות עבודתם, הינם
בעלי סיכון הגבוה ב–34% לחלות בסרטן ריאות מאלה שאינם חשופים לכך. 46.3% מהעובדים ו–28.2% מהעובדות נחשפים לעישון פסיבי במקום עבודתם. בממוצע, 37.2% מהעובדים נחשפים לעישון במקום עבודתם.גברים נחשפים יותר לעישון פאסיבי כבד (יותר מ-6 שעות ביום) – פי 2.5 יותר מנשים".
חיסכון כלכלי גלובלי
באגודה למלחמה בסרטן מציינים עוד, כי מחקר של הבנק העולמי מעריך, שהטיפול הרפואי במחלות הקשורות לעישון טבק סביב העולם, גורם לאובדן נקי של 200 מיליארד דולר בשנה. כחצי מהוצאות אלו מתרכזות בארצות המתפתחות. מחקר זה אף מראה, כי תוכניות המניעה של שימוש בטבק מדורגות כיעילות מבין תוכניות הבריאות השונות על-פי פרמטר של עלות/תועלת".
"בעולם מגדלים טבק ב-125 מדינות בעולם, שווי היבול העולמי מוערך בכ-20 מיליארד דולר. יצור הטבק מאז שנות השישים ועד היום כמעט והוכפל. תצפיות מדווחות, כי לכל 1,000 טון על צריכת צריכת טבק, ייתווספו 650 מקרי מוות במחיר עולמי כולל של 27.2 מיליון דולר. הנגמלים משימוש בטבק, יוצרים חיסכון משמעותי על-ידי אי צריכת מוצרי טבק והורדת ההוצאה על טיפולי בריאות".
לבסוף, מציינים באגודה, כי "נהגים מעשנים מעורבים פי 3 בתאונות דרכים, בהשוואה לנהגים לא מעשנים".
בש"א 1628/03, 1686/03, 2685/03, במסגרת ת.א. 1571/98 שירותי בריאות כללית נ' Philip Morris USA Inc. ואח'
