השופע בדימוס ישי לויט הוטעה בידי שני עדי שקר בהליך בוררות ונתן בהם אמון, וכתוצאה מכך זכה הצד שהזמין אותם במיליוני שקלים. כך מגלה פסק דינו של שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אריאל ואגו.

הסכסוך בו דן לויט היה בין חברת בר-מור יזמים, שעסקה בגידול תפוחי אדמה בדרום הארץ, לבין מאיר עזרן שהיה קבלן משנה שלה, ואשר יוצג בהליכים בידי עוה"ד ציון אמיר ואייל סודאי. עזרן הגיש תביעה של מיליוני שקלים לאחר שבר-מור הפחיתה ברבע בשנת 2005 את התמורה ששילמה לו. בר-מור הגיבה בתביעה שכנגד. לויט קיבל חלקית את שתי התביעות ובסופו של דבר חויבה בר-מור לשלם לעזרן 2.6 מיליון שקל.

כבר בזמן הבוררות חשדה בר-מור, כי אילן חלילי ובני מיימוני מוסרים עדות שקר מטעמו של עזרן, שכן הם טענו שנפגשו עם מנכ"ל החברה, אייל מורבר, אך הוא לא זכר שום פגישה כזאת. בעת הבוררות לא הצליחה החברה לאושש את חשדותיה, אך לאחר מכן הפעילה משרד חקירות שסיפק ראיות מוקלטות לכך שאכן מדובר היה בעדויות שקר.

בר-מור טענה בבוררות, כי היא שינתה את בהסכמתו של עזרן את מנגנון ההתקשרות עימו, וכי העובדה שרכשה ציוד השקיה ב-4 מיליון שקל - בעוד בעבר סיפק עזרן את הציוד - מוכיחה זאת. היא גם טענה, כי חלק מן הציוד נעלם לאחר שאוחסן במגרשו של עזרן במושב תאשור. חלילי ומיימוני העידו, כי מורבר מכר להם את אותו ציוד במזומן וללא קבלות.

הראיות המרכזיות של בר-מור בפני ואגו היו שיחות שניהלו החוקרות הפרטיות כרמית סטרול, קרן אזוז, אנט קירש ואירנה גסנוב עם חלילי ומיימוני. השניים הודו בפה מלא, כי מסרו עדות שקר תמורת אלפי שקלים למיימוני ו-10,000 שקל לחלילי, ומיימוני אף התגאה ביכולתו להטעות את לויט. בתגובה הגיש עזרן שיחות של חלילי ומיימוני עם מיקו תורג'מן, שסייע לו בבוררות, שלטענתו הוקלטו אף הן בסתר ובהן השניים אומרים ששיקרו לחוקרות הפרטיות.

ואגו החליט (26.6.18) להעדיף בצורה מוחלטת את השיחות עם החוקרות על פני אלו שעם תורג'מן. הוא אומר, כי השיחות עם החוקרות היו קולחות, ממושכות וטבעיות, בעוד בשיחות עם תורג'מן נשמעים חלילי ומיימוני כמי שמדקלמים תשובות שהוכנו מראש. הוא גם נתן אמון מלא בעדויותיהן של החוקרות, ואף העיר שמרבור לא היה מסתכן בביצוע החקירה אם היה יודע שהיא תוביל לחיזוק הטענה לפיה מכר ב"שחור" את הציוד החסר.

עוד אומר ואגו, כי לא ניתן לבטל את הפסק של לויט רק בנוגע לציוד החסר. מדובר היה בשאלה מהותית, שהשליכה על המחלוקת המרכזית: האם ההתקשרות עם עזרן שונתה בהסכמתו או שלא בהסכמתו. לדברי ואגו, די בכך שעדות שקר השפיעה במידה כלשהי על פסק בורר כדי להביא לביטולו. מי שקונה עדות בכסף אינו יכול לדעת מראש האם מזימתו תעלה יפה, ואין להשלים עם מצב בו אקראיות ומקריות ישפיעו על השלכות מעשיו - הוא מוסיף.

ואגו גם מעיר, כי יש להצטער על כך שעזרן התעקש להוסיף חטא על פשע, במקום להודות כאשר נחשפה מזימתו: הוא הביא את חלילי ומיימוני לשקר שוב, הפעם בשיחות עם תורג'מן. אם גם מעשה זה היה עולה יפה, היה בכך כדי לייחס לחוקרות ולמרבור מזימה עבריינית חמורה של ניסיון לבדות ראיות. לאור כל זאת, ביטל ואגו את פסק הבוררות בין בר-מור לבין עזרן, חייב אותו לשלם שכר טירחה בסך 75,000 שקל והוא גם ישא בהוצאות שייקבעו בהמשך. את בר-מור ייצגו עוה"ד שמוליק קסוטו, טל גוטמר ותמר רוט (זווין).