יורחב הפורום להכרזה על מלחמה

הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה, חוק ומשפט, בראשות ח"כ אבי דיכטר אישרה (יום ב', 16.7.18), פה אחד, את הצעת חוק יסוד: הממשלה (תיקון מס' 7), אשר מבטלת את הדרישה למניין כלשהו, בוועדת השרים, בעת החלטה על הכרזת מלחמה או על נקיטת פעולה צבאית משמעותית, העלולה להוביל, ברמת הסתברות קרובה לוודאי, למלחמה, וכן את הסייג לדרישה זו.

ב-30.04.18 אישרה מליאת הכנסת תיקון לסעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה הקובע כי לא רק פתיחה במלחמה תבוצע מכח החלטת ממשלה, אלא גם נקיטת פעולה צבאית משמעותית העלולה להוביל, ברמת הסתברות קרובה לוודאי, למלחמה, תהיה מכוח החלטת ממשלה גם כן.

עם זאת, התיקון איפשר לממשלה להחליט על אצילת סמכותה זו לוועדת שרים, וזו תפעיל את סמכותה רק אם מצא ראש הממשלה כי היא נדרשת לכך, במקום כלל הממשלה, מטעמים של ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה, לרבות טעמי סודיות הכרוכים בהם. התיקון לחוק הממשלה, אשר אושר גם הוא באותו מועד, קבע כי ועדת השרים לנושאים אלה, לה יכולה הממשלה לאצול את סמכותה, היא ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט).

עוד אישרה מליאת הכנסת, באותו מועד, את סעיף 40א(2) הקובע כי "אצלה הממשלה את סמכותה כאמור..., יהיה המניין החוקי לקבלת ההחלטה בוועדת השרים מחצית מחברי הממשלה המכהנים בוועדה; ואולם בנסיבות קיצוניות ומנימוקים שיירשמו, ואם הדבר הכרחי מטעמי דחיפות שאינם מאפשרים לכנס את המניין החוקי האמור, רשאים ראש הממשלה ושר הביטחון לקבל את ההחלטה במניין חוקי מצומצם יותר". הצעת החוק אשר אושרה היום בוועדה לקריאות שנייה ושלישית מבטלת את סעיף זה ובכך מוחקת את הדרישה למניין חברים בקבינט בעת קבלת החלטה במקרים אלו.


יו"ר הוועדה, פתח את הדיון ואמר: "הצעת הממשלה שאנו דנים בה היא מחיקת סעיף 40א2, ובדברי ההסבר להצעה הממשלתית נכתב כי ראוי שהחלטת ועדת השרים תתקבל בהרכב רחב ככל האפשר, אבל עלולות להיות נסיבות חריגות שלא מאפשרות מניין קשיח, ועל כן 'לאחר בחינה נוספת, ובין השאר בשל קשיים שעלולים להיווצר בפרשנות הסדר כאמור, מוצע לבטל את הוראות סעיף קטן (א)2'. אני מבקש לדעת מהם אותם קשיים שמצאתם?"

עו"ד ענת אסיף, מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: "סעיף (א)2 מכוון את כל המערכת לגבי אותן נסיבות חריגות. בדיוני הוועדה גם עלו השאלות לגבי נסיבות בהן רה"מ ושר הביטחון הם אותו אדם, עלתה השאלה של מי מגדיר ומי בוחן מתי מתקיימות הנסיבות החריגות, האם משמעות הנוסח היא שהפורום המצומצם רשאי לקבל החלטות או רק להחליט שפורום מצומצם אחר יכול להחליט? הניסוח עצמו והנושא בכללותו השאירו שאלות פתוחות, שלאורן הוחלט שעדיף לחזור להצעה הממשלתית המקורית, ללא הסעיף המדובר".

ח"כ בני בגין (הליכוד): "שיקולי סבירות, אליהם מפנים הייעוץ המשפטי לממשלה לאורך הדיונים, יישקלו בדיעבד וע"י פורום שאינו ברור או ידוע. זה לא קשור למציאות שלנגד עינינו, כאשר ממשלה או קבינט באים להכריז על מלחמה או לאשר פעולה צבאית משמעותית. חזקה על ראש הממשלה שינסה להרחיב את הדיון ככל האפשר, ואלה דברים שנכונים תמיד. הצעה לגבי חובת השתתפות של חבר קבינט אחד נוס, בהחלטה עלולה גם היא להיות פתוחה למניפולציה, ולכן עדיף להיצמד להצעת הנוסח הממשלתית".

ח"כ עפר שלח (יש עתיד): "הדיון פה נולד מדרישת רוב חברי הוועדה למניין כלשהו, קוורום, בעת קבלת ההחלטה. כבר בדיונים הקודמים, לאחר שהדרישה לקוורום נקשה למעשה בסייג שמאפשר לעקוף אותו, תמכנו בכך שאי דרישה לקוורום בכלל עדיפה על אותו 'חלון'. הגענו כבר למסקנה כי בשום גרסה, למעט קוורום קשיח, לא תמנע אפשרות של קבלת ההחלטה ע"י אדם או שניים. אני שב ומעלה הסתייגות לקבוע קוורום של מחצית מחברי הקבינט בקבלת ההחלטה, אך אם לא תתקבל, אתמוך בהצעה הממשלתית, בכדי שלא נאשר באופן מפורש קבלת החלטה ע"י אדם אחד או שניים".

ח"כ ענת ברקו (הליכוד): "אתמוך גם אני בהצעת החוק הממשלתית, בשל האפשרות של 'עשה לך שר' - בחירת שר אחד שידועה עמדתו או ניתן להשפיע עליה, ולכן עדיף שלא תהיה הדרישה"

ח"כ עמיר פרץ (המחנה הציוני): "קוורום רגיל זה הדבר הכי פשוט והכי הגיוני, ואין סיבה לחרוג ממנו. במדינה בגודל שלנו, מצב שחברי קבינט לא יוכלו להגיע, הוא לא סביר. הם לא יבואו לדיון על יציאה למלחמה בגלל חופשה בים המלח?! הם הרי יעשו הכל להגיע לדיון כה חשוב, ואם רוצים, יודעים גם להביא שרים לקבינט במסוקים. להפך, אני מציע לראש הממשלה ושר הביטחון לא לקחת על עצמם אחריות כל כך גורפת".

יו"ר הוועדה העלה להצבעה את הסתייגותם של ח"כ שלח, ח"כ פרץ וח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד), לחייב מניין של לפחות מחצית מחברי הקבינט בעת קבלת ההחלטה, וזו נדחתה ברוב קולות.


לאחר מכן העלה דיכטר את הצעת החוק הממשלתית להצבעה, וזו אושרה, כאמור, פה אחד.