המשטרה השיגה הארכת מעצר באמצעות טיעון שקרי של נציגיה בבית המשפט, ולאחר מכן העניקה היועצת המשפטית שלה, תת-ניצב איילת אלישר, גיבוי להתנהגותם ואף מסרה לרוזן מידע כוזב. כך עולה מהחלטתו של נציב הביקורת על הפרקליטות,
דוד רוזן.
סניגורים פנו לרוזן בטענה, לפיה קיימת תופעה של נציגי משטרה המוסרים לבית המשפט מידע שקרי וכך מקבלים הארכות מעצר. לדבריהם, השוטרים מדווחים על פעולות חקירה בנות שיבוש, המחייבות לשיטתם להותיר במעצר את החשוד, כאשר למעשה לא מבוצעות פעולות כלשהן או שניתן היה לבצען כאשר החשוד משוחרר.
הסניגורים הציגו כדוגמה את מקרהו של צעיר בשנות ה-20 לחייו, שנעצר בחשד לסחר בסמים. המשטרה ביקשה להאריך את מעצרו בחמישה ימים וטענה שיש לבצע שש פעולות חקירה בעודנו במעצר. בית המשפט קבע שרק אחת מהן היא בת שיבוש והאריך את המעצר בארבעה ימים. בתום תקופה זו ביקשה המשטרה עוד ארבעה ימים, בית המשפט שב על קביעתו והעניק לה יומיים. המשטרה שבה וביקשה הארכת מעצר שלישית של יומיים - למרות שבדיעבד התברר, שהפעולה בת-השיבוש בוצעה יום קודם לכן.
רוזן קובע: "בקשת המעצר השלישית הוגשה שלא בהתאם להחלטת בית המשפט. פעולת החקירה היחידה שהעלתה חשש לשיבוש נסתיימה יום קודם לכן". הוא אומר, כי ממצאיו בתלונה הפרטנית מתיישבים עם טענת הסניגורים לפיה מדובר בתופעה נרחבת, והוא העביר את החלטתו לעיונו של ראש אגף החקירות והמודיעין, ניצב
גדי סיסו.
ההחלטה מעלה עוד, כי אלישר העניקה גיבוי להתנהגותם הפסולה של נציגי המשטרה ואף חזרה באוזני רוזן על הכזבים שמסרו הללו לבית המשפט. אבישר טענה שרוזן כלל אינו מוסמך לבדוק את התלונה, ואף דיווחה לו על בדיקת התיק לגופו: "נחה דעתה כי אין בסיס לטענות הסניגורים. שכן, לאורך תקופת המעצר נעשו שורה של פעולות חיוניות לחקירה. קיים מיתאם מלא בין הפעולות שנעשו לבין מה שהוצהר לבית המשפט, ופרקי הזמן בהם שהה העצור במעצר נוצלו כדין".
כאמור, הקביעות העובדתיות של רוזן הפוכות מטענותיה של אלישר. מאחר שמדובר בבדיקה פשוטה ביותר של תיק החקירה, המסקנה המתבקשת היא שאלישר שיקרה ביודעין לרוזן.
