82% מכתבי האישום בהם טיפלה הפרקליטות ואשר הוכרעו בשנת 2017 הסתיימו בהרשעה מלאה או חלקית, כאשר ב-76% מהתיקים הושגו הסדרי טיעון. כלומר: 93% מההרשעות הן פרי הסדרי טיעון. כך מוסרת הפרקליטות (יום ד', 25.7.18) בדוח השנתי שלה. בשנה שעברה ניתנו פסקי דין ב-5,700 תיקים נגד 7,900 נאשמים.

הפרקליטות מגישה 10% מכלל כתבי האישום; את רוב הנותרים מגישה המשטרה, וכן מוגשים כתבי אישום בידי תובעים עירוניים ומוסמכים אחרים של היועץ המשפטי לממשלה. תיקי הפרקליטות עוסקים בעבירות הקשות: בשנה שעברה 30% היו בעבירות אלימות, 17% בעבירות מין ו-8% בעבירות הונאה.

רק 3% מבין תיקי הפרקליטות הסתיימו בזיכוי מלא וב-4% נוספים חזרה בה המדינה מכתב האישום. יתרת התיקים היא במקרים בהם נמנע בית המשפט מהרשעת הנאשם, למרות שנקבע שביצע את העבירות שיוחסו לו (7%), התליית ההליכים וסיבות אחרות.

86% מהסדרי הטיעון הושגו לפני תחילת שמיעת הראיות בתיק. ריבוי ההסדרים נובע משתי סיבות סותרות: חוזקם של התיקים שמגישה הפרקליטות וקניית סיכון מצידם של הנאשמים. שיעור גבוה במיוחד של הסדרי טיעון היה בעבירות נגד המוסר (89% מהתיקים), נשק ואמל"ח (85%) וסמים (85%). לעומת זאת, בעבירות המרכזיות של הפשיעה המאורגנת והקשה - המתה וארגוני פשיעה - הושגו הסדרים רק ב-66% מהתיקים.

59% נגנזו בשל חוסר ראיות

עוד מוסר הדוח, כי בשנת 2017 העבירה המשטרה לפרקליטות 35,000 תיקי חקירה, מתוכם המליצה לגנוז 38%. הפרקליטות פתחה 29,500 תיקים פליליים על בסיס תיקי המשטרה, 39% מהם בעבירות אלימות, 15% בעבירות מין, 11% בעבירות הונאה ו-7% בעבירות רכוש ובעבירות סמים. מספר התיקים שהועברו אשתקד היה גבוה ב-3% מאשר בשנה הקודמת, נמוך ב-11% מאשר השיא שנרשם ב-2014 וגבוה ב-21% מאשר בשנת 2011.

הפרקליטות גנזה אשתקד 21,000 תיקים (כולל משנים קודמות), מתוכם 59% בשל העדר ראיות, 21% בשל חוסר עניין לציבור ("נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין") ורק 12% בשל חוסר אשמה. הפרקליטות הגישה 4,200 כתבי אישום - ירידה של 7% לעומת השנה הקודמת: מחציתם לבתי משפט השלום, 38% למחוזיים, 7% לבתי המשפט לנוער ו-4% לבתי המשפט לתעבורה. מספר התיקים הממתינים להכרעה בפרקליטות למעלה משנתיים הוא 141 - כמעט זהה לשנה הקודמת, עלייה של 22% לעומת סוף 2015 וצניחה של 88% לעומת 2013. הפרקליטות טוענת, כי 104 תיקים מתעכבים מסיבות שאינן תלויות בה.

בשנה שעברה קיבל בית המשפט העליון בצורה מלאה או חלקית 62% מהערעורים הפליליים שהגישה הפרקליטות, בעוד שיעור זהה של ערעורי נאשמים נדחו או נמחקו. בבתי המשפט המחוזיים התקבלו בצורה מלאה או חלקית רק 44% מערעורי המדינה ו-35% מערעורי הנאשמים. הפרקליטות דחתה בשנה שעברה 90% מהערעורים שהוגשו לה על סגירת תיקים, רק 5% התקבלו והיתרה נדחו תוך שינוי מסוים בהחלטה המקורית או הועברו להתייחסות הגוף הסוגר.

11,000 תכנים הוסרו

המשטרה תפסה בשנה שעברה רכוש בשווי 704 מיליון שקל בתיקים אותם מלווה הפרקליטות, ירידה של 9% לעומת 2016. המדינה ביקשה לחלט רכוש ב-244 מיליון שקל (גידול של 7% לעומת 2016), ואילו בסופם של הליכים נלקחו מהעבריינים 234 מיליון שקל: קנסות של 84 מיליון שקל, עיקולים של 100 מיליון שקל בתחום המיסים ו-50 מיליון שקל בחילוט סופי. מדובר בצניחה של 63% לעומת 2016 ושל 53% לעומת 2015.

היחידה לאכיפה אזרחית הגישה אשתקד תביעות ב-702 מיליון שקל - 74% בתחום הנזיקין ו-20% בתחום הקרקעות. בתי המשפט פסקו אשתקד לטובת המדינה 100 מיליון שקל בתיקים שיזמה היחידה - עלייה של שליש לעומת 2016. הפרקליטות האזרחית פתחה בשנה שעברה 22,100 תיקים - עלייה של 3%. הנושאים המרכזיים בטיפולה היו מעמד אישי (19%), מינהליים (17%) ונזיקין (13%). לא נמסרו תוצאות התיקים בהם טיפלה הפרקליטות האזרחית

מחלקת הסייבר טיפלה בשנה שעברה ה-49 תיקים, לעומת 19 בלבד בשנה הקודמת. מחצית מן התיקים עסקו בעבירות מין ברשת, ו-20% - בעבירות של פצחנים. הפרקליטות מציינת את התגברות הפעילות הפלילית ב"דארקנט" ואת השימוש ההולך וגובר במטבעות קריפטוגרפיים, ובראשם הביטקוין, להעברת התמורה בעד פעילות פלילית ולצורך הלבנת הון. המדינה ביקשה בשנה שעברה מבתי המשפט להורות על הסרת 12,400 תכנים אסורים מהאינטרנט - פי שישה מאשר בשנה הקודמת - 99% מתוכם בשל טרור והסתה לאלימות, והיתרה בשל פגיעה בפרטיות וכדומה. 85% מהבקשות התקבלו באופן מלא ו-3% באופן חלקי, דהיינו: קרוב ל-11,000 תכנים הוסרו.

רק 1% על חוקתיות חוקים

נתוני מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה מלמדים על העלייה בפניות לערכאה זו: בשנה שעברה נפתחו בה 2,900 תיקים - 10% יותר מאשר ב-2016. מבין אלו, 84% מהתיקים היו עתירות לבג"ץ (האחרות - ערעורי אסירים וערעורים על פסקי דין מינהליים). מתוך העתירות לבג"ץ, 25% (דהיינו 610 עתירות) נגעו לעניינים הקשורים ליהודה ושומרון - ואשר ברובם יועברו מהשנה הקרובה לבית המשפט המחוזי בירושלים - ו-23% נגעו למעצרים מינהליים ביו"ש (שיישארו בבג"ץ). רק 1% מהתיקים נגעו לסוגיית חוקיותם של חוקים - הנושא המעורר את המחלוקות הציבוריות והפוליטיות העזות ביותר.

בית המשפט העליון פסק אשתקד ב-2,000 עתירות לבג"ץ, עלייה של 11% לעומת השנה הקודמת. 59% מהעתירות נדחו והאחרות התקבלו בצורה מלאה (14%) או חלקית (27%). הפרקליטות מציינת, כי בשנה שעברה התייתרו 36% מהעתירות עוד לפני הדיון - אם משום שעמדת המדינה מובילה להסכמה בינה לבין העותר, או שהוא מחליט לחזור בו. הטיפול ב-27% מהעתירות הסתיים במהלך שני הדיונים הראשונים, וב-19% - לאחר הגשת עמדת המדינה לבית המשפט.