תקופת ההתיישנות האזרחית המוארכת בעבירות מין נגד קטינים אינה חלה על צדדים שלישיים, אלא רק על מבצע העבירה עצמו - קובע לראשונה (יום ב', 6.8.18) בית המשפט העליון.

תביעה אזרחית רגילה מתיישנת לרוב שבע שנים אחרי המועד בו נוצרה עילת התביעה. אולם מתוך הכרה בכך שקטינים שנפגעו מעבירות מין עשויים לחשוף את המעשים רק אחרי שנים רבות, קובע החוק ששבע שנות ההתיישנות יחלו להיספר כאשר הנפגע מגיע לגיל 28. השאלה בה הכריע כעת העליון הייתה, האם כלל זה חל רק לגבי תביעות נגד הפוגע הישיר, או גם לגבי תביעות נגד מי שנטען - למשל - שלא מנע את הפגיעה מכוח היותו מעסיקו של הפוגע.

השופט יצחק עמית קיבל את בקשת מגן דוד אדום, ובניגוד לבית משפט השלום ובית המשפט המחוזי בתל אביב קבע, כי תביעתה של מתנדבת בארגון התיישנה. המתנדבת נאנסה בשנת 1998, כאשר הייתה בת 15, בידי נהג אמבולנס. מנהל תחנת מד"א - שעדיין עובד בארגון - לא טיפל בתלונתה, אלא הורה לה לחתום על תצהיר בו "הודתה" שתלונתה הייתה שקרית. רק לאחר שנחשפה בתקשורת תופעה של עבירות מין במד"א, הגישה הנאנסת בשנת 2016 תביעה נגד הנהג, מנהל התחנה ומד"א.

מד"א טענה שיש לדחות על הסף את התביעה נגדה, שכן חלפו 18 שנים מאז האונס. הערכאות הקודמות דחו את הבקשה וקבעו, כי תקופת ההתיישנות המוארכת חלה על כל מי שנתבע בנוגע לפגיעה מינית בקטין. כאמור, עמית קובע הלכה הפוכה. הוא מרחיב את ההלכה שקבע בזמנו השופט יורם דנציגר, ולפיה אין התיישנות מוארכת בתביעות נגד רשויות המדינה, באומרו שאין סיבה לחשוב שדינו של תאגיד יהיה שונה מדינן של הרשויות.

עמית אומר, כי לשון החוק ברורה: ההתיישנות המוארכת היא בתביעה של הנפגע "נגד הפוגע בו". הארכת ההתיישנות עלולה לחשוף תאגידים ואנשים פרטיים לתביעות מן העבר הרחוק, שאינם יכולים להתמודד איתן מבחינה ראייתית. המחוקק ידע להבדיל בין הפוגע הישיר לבין המעגל השני של האחריות הנזיקית, כגון המעביד. "הארכת תקופת ההתיישנות גם על נתבעים מהמעגל השני, היא עניין למחוקק לענות בו", מסיים עמית.

השופטת דפנה ברק-ארז, שהסכימה עם עמית, שבה על הדעה שהביעה בפסק דין קודם, ולפיה הפוגע הוא גם מי ששיתף פעולה ביודעין עם העבריין העיקרי. עם זאת, "אל לנו כשופטים לחרוג מן האיזון העדין שנבחר על-ידי המחוקק". במקרה הנדון אומנם היו לנאנסת טענות קשות וחמורות נגד מד"א, אך הללו לא הפכו את הארגון לשותף בפשע - ולכן חלה ההתיישנות בעניינו.

השופטת יעל וילנר הסכימה עם עמית. את מד"א ייצג עו"ד משה יעקב, את הנאנסת ייצגו עוה"ד יאנה שכטר ואייל שטרנברג, ואת הנהג - עו"ד אריק איימצ'ט.