יוזמה של איש ש"ס עשויה לסייע לבד"ץ "בית יוסף"

יוזמה של סגן שר האוצר, איש ש"ס יצחק כהן, עלולה להביא לביטול המונופול של הרבנות הראשית בתחום הכשרות. כהן העלה את יוזמתו במקביל לכניסתו של הרב הראשי יצחק יוסף - איש ש"ס - לתפקיד נשיא מועצת הרבנות הראשית (האחראית על הכשרות); בבעלות משפחת יוסף בד"ץ פרטי, אשר ייצא נשכר אם מונופול הרבנות יבוטל. כהן אומר בתגובה: "אני לא מקדם שום יוזמה שעשויה לסייע או נוגעת לבד"ץ בית יוסף או לכל גוף כשרות אחר".

במאי 2017 הורה בג"ץ לנתק את הקשר בין משגיחי הכשרות לבין בתי העסק המושגחים, כך שהם לא יקבלו את שכרם מן המושגחים. הוא הורה למדינה להשלים עד סוף יוני 2018 את הכנת ההסדר החילופי וליישם אותו החל ב-1.9.18. כמו במקרים רבים אחרים, המדינה לא נערכה במועד ליישום פסק הדין וב-28.6.18 ביקשה לשנות את מועד יישומו, תוך שהיא מעדכנת שהמודל שנבחר הוא העסקת המשגיחים באמצעות חברות פרטיות. מודל זה נקבע בידי הרבנות כאשר בראש המועצה כיהן הרב הראשי דוד לאו.

ב-8.7.18 החליטה הממשלה להטיל על השר לשירותי דת, דוד אזולאי (גם הוא איש ש"ס), על משרד האוצר ועל מועצת הרבנות הראשית (כאמור - בראשות הרב יצחק יוסף) להכין בתוך חודשיים הצעת חוק לניתוק הזיקה בין המשגיחים למושגחים, תוך קיום מו"מ עם ההסתדרות ועם ועד המשגיחים. עוד נקבע, כי על משרדי הממשלה לבחון את צמצום הפגיעה בתנאי ההעסקה של המשגיחים, כולל בחינת אפשרויות העסקה אחרות.

המדינה ביקשה לאפשר לה לפרסם עד 5.9.18 את הצעת החוק, בלא להתחייב מתי יישום - כאשר, כאמור, המועד שנקבע הוא 1.9.18. בג"ץ העניק למדינה ארכה עד 14.8.18 להגיש מתווה ולוח זמנים מפורטים ליישום פסק הדין. אולם אחרי ארבע פגישות של נציגי הממשלה, ההסתדרות והמשגיחים, כינס כהן (13.8.18) ישיבה נוספת ובה ביקש לבחון את האפשרות לקדם חלופה אחרת, אשר לדבריו תביא לצמצום הפגיעה בתנאי העסקתם של המשגיחים.

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, התריע היום (יום ד', 15.8.18), כי ספק אם המדינה תוכל לעמוד בלוח הזמנים שהיא עצמה ביקשה מבג"ץ. במכתב לראש הממשלה, בנימין נתניהו, לשרים אזולאי ומשה כחלון, לרבנים הראשיים ולכהן מדגיש מנדלבליט, כי לאי-עמידה של הממשלה בפסק הדין בנושא המשגיחים, "עלולה להיות גם משמעות משפטית וכנגזרת מכך גם משמעות מעשית כבדת משקל, המשליכה על כל תחום הכשרות בישראל".

מנדלבליט מזכיר, כי ביוני 2016 קבע בג"ץ שהמונופול של הרבנות על השימוש במילה "כשר" יעמוד בתוקפו לשנתיים, ואם בתקופה זו לא ינותק הקשר בין המשגיחים למושגחים - ניתן יהיה לפתוח מחדש את הנושא לדיון. "אם נושא מערך הכשרות לא ייפתר בהקדם האפשרי, ישנה אפשרות כי ייקבע שלא ניתן יהיה לאכוף את הוראות החוק ביחס לגופים פרטיים המעניקים תעודות כשרות", מזהיר מנדלבליט.

מנדלבליט מנע בחודש שעבר מארגון רבני צהר להעניק תעודות כשרות מטעמו, ופתיחת הנושא מחדש יכולה לשנות את התמונה. יתרה מזאת: הרב הראשי יוסף הוא אחיו של הרב משה יוסף, העומד בראש הבד"ץ המשפחתי "בית יוסף" שהוא אחד מגופי הכשרות הפרטיים החזקים והגדולים ביותר בארץ. אח נוסף - הרב אברהם יוסף, שהיה הרב הראשי לחולון - הודה והורשע בהפרת אמונים, לאחר שקידם את עסקי הבד"ץ המשפחתי במסגרת תפקידו הממלכתי. על הרב יצחק יוסף נאסר לעסוק בתחומים הנוגעים במישרין לבד"ץ "בית יוסף".

הרב יוסף השיב על מכתבו של מנדלבליט באומרו, כי הפתרון הפשוט ביותר הוא קליטת משגיחי הכשרות כעובדי המועצות הדתיות - פתרון שלדבריו משרד האוצר מסרב לאמץ. לדעתו, אין להפוך את המשגיחים לעובדי חברות כוח אדם - פתרון שהולך ונעלם מן המשק ואשר יביא לפגיעה חמורה בזכויותיהם. הוא קורא למנדלבליט לבקש מבג"ץ "ארכה משמעותית" כך שניתן יהיה ליישם את מסלול המועצות הדתיות, ומביע ביטחון שבית המשפט "לא יאטום אוזניו משמוע את זעקתם של אלפי עובדים אשר תנאיהם, זכויותיהם ומטה לחמם עומדים בסכנה".