נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב,
איתן אורנשטיין, אישר (יום א', 2.9.18) את מכירת השליטה בקבוצת אפריקה-ישראל למוטי בן-משה. אורנשטיין דחה את ההתנגדויות להסדר הנושים, שהעיקרית בהן יצאה נגד הפטור מתביעות שניתן לבעל השליטה היוצא,
לב לבייב.
על-פי ההסדר המתוקן שאושר פה אחד בידי נושיה של אפריקה, ישלם בן-משה (באמצעות חברת רבוע כחול שבשליטתו) 1.29 מיליארד שקל תמורת השליטה. אפריקה תשלם לרשות המיסים 70 מיליון שקל וחברות-הבנות שלה יוותרו על דרישה להכיר בהפסדים במאות מיליוני שקלים. כמו-כן ישלם בן-משה עשרות מיליוני שקלים למחזיקי האג"ח של אפריקה.
אורנשטיין מציין, כי בעוד חובותיה של אפריקה עומדים על 3 מיליארד שקל, למעלה ממחציתם לבעלי האג"ח שהנפיקה - התמורה הכוללת שיקבלו תהיה 2.3 מיליארד שקל. כאמור, ההסדר אושר פה אחד בידי הנושים, והמומחה מטעם בית המשפט, רו"ח עמנואל אבנר, הגיע למסקנה שמדובר בחלופה טובה וראויה.
אורנשטיין מזכיר, כי ככלל - בית המשפט לא ימיר את שיקול דעת של הנושים בשיקול דעתו שלו. כדאיות כלכלית היא עניינם של הנושים, שכן מדובר ברכושם - ולכן, כל עוד שיקוליהם אינם נגועים בחוסר תום לב או נובעים מחוסר מידע מספק, דעתם היא שתכריע. בנוגע לתניית הפטור של לבייב - שהטרידה גם את אורנשטיין ולכן הורה לדון בה לעומקה - הוא שוכנע "שאכן הובא לידיעת הנושים מלוא המידע הדרוש על-מנת לקבל החלטה מושכלת".
בהקשר זה מתייחס אורנשטיין לטענה נגד התייצבותה מטעם החברה של השופטת בדימוס
ורדה אלשיך באסיפות הנושים ודבריה בעד תניית הפטור. אחת ההתנגדויות הייתה שמדובר היה בהשפעה בלתי הוגנת על הנושים, ואורנשטיין משיב: "מבלי להקל ראש בטענה האמורה, סבורני שאין במכלול כולו כדי לשנות את המסקנה לפיה לא היה בכל שנטען כדי למנוע מהנושים לקבל החלטה מושכלת".
עוד אומר אורנשטיין, כי לבייב מסר מידע "מעל ומעבר" ואין לדרוש ממנו להודות במיוחס לו כדי לאפשר את הפטור. במחלוקת בנוגע לתרומתו של לבייב להסדר, קיבל אורנשטיין את דעתו של אבנר לפיה מדובר ב-38 מיליון שקל - דהיינו תמורה עודפת של 8.3 מיליון שקל. הוא מציין שמדובר בסכום שישלם לבייב גם אם יירד ערכם של הנכסים שירכוש מאפריקה (מניות אפי פיתוח וקרקע ברוסיה).
ברמה העקרונית מדגיש אורנשטיין, כי קבלת ההסדר מעניקה לנושים ודאות, בעוד דחייתו תסכל אותה ותגרום להם נזק אדיר. בלי הפטור ללבייב לא יהיה הסדר ותהיה סכנה ממשית שאפריקה תיכנס להליכי פירוק בשל חדלות הפרעון בה היא מצויה. עוד הוא מעיר, כי מדובר בנושים מוסדיים ובעלי ניסיון רב בהסדרי חוב, ולכן יש לתת משקל נוסף לעמדתם. "החלטת הנושים סבירה, ראויה ומאוזנת, יש לכבדה ולא התקיימו החריגים לכלל אי-ההתערבות של בית המשפט בשיקול דעת הנושים", מסכם אורנשטיין.