שרת המשפטים, איילת שקד, חתמה (יום ד', 5.9.18) על תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, המחוללות רפורמה מרחיקת לכת בתיקים המהווים קרוב למחצית מכלל ההליכים הנדונים בבתי משפט השלום ובבתי המשפט המחוזי. התקנות ייכנסו לתוקף ב-1 בספטמבר 2019.

הרפורמה מבוססת על העקרונות שקבע מנהל בתי המשפט לשעבר, משה גל, ביוזמתם של השרה דאז ציפי לבני והנשיא דאז אשר גרוניס. עם זאת, שקד הכניסה שורה של שינויים מהותיים בתקנות, במיוחד בתגובה להסתייגויות של לשכת עורכי הדין. לדברי שקד, המטרה העליונה היא לקצר משמעותית את ההליכים, הנמשכים כיום 11.5 חודשים בשלום ו-16.5 חודשים במחוזי.

מטרות נוספות הן לפשט את ההליכים, להוביל לשקיפות מירבית בין הצדדים ולמנוע ניצול לרעה של ההליך. התקנות יתחשבו בשכבות מוחלשות ובמתדיינים בלתי מיוצגים. "עורכי הדין צריכים לדעת שנגמר עידן המריחות והסחבת למשיכת הזמן והכל יהיה יותר יעיל. אני מעריכה שיקח לנו שנתיים-שלוש לראות את השפעת התקנות, וניתן יהיה לתקן אותן בדרך", אמרה שקד.

כחלק מהרפורמה נקבעה דרך מרכזית אחת לפתיחת תובענה, בוטלו הסדרים מיותרים (כמו סדר דין מקוצר והמרצת פתיחה), מספר סעיפי התקנות צומצם מ-532 ל-180, נקבעה מסגרת אחידה של מועדים ובוטלו סרבולים וכפילויות של הליכים. במסגרת מימוש התקנות, ימונה מזכיר משפטי בכל בית משפט, אשר ימנע את קבלתו של מסמך שאיננו ממלא את הדרישות הקבועות בתקנות. במקרה של בעלי דין שאינם מיוצגים, יוכל המזכיר להנחותם כיצד לתקן את הליקויים.

התקנות קובעות מדדי זמן והגבלה על מספר העמודים (11 עמודים בשלום ו-14 במחוזי; 60 או 45 יום להגשת כתב הגנה), תוך קביעת פורמט אחיד של כתבי הטענות. כל ההליכים ייפתחו בדרך אחת, לצד דיון מהיר לתביעות של עד 75,000 שקל. התקנות גם מעגנות את הנוהל של גרוניס בנוגע לאי דחיית מועדי דיון. עוד הוגבל מספר השאלות שניתן לשלוח לצד שכנגד: 25 שאלות בשלום ו-50 במחוזי.

הן קובעות שיתקיימו עד שני קדמי משפט בשלום ועד שלושה במחוזי; הצדדים יהיו חייבים להיפגש ביניהם לדיון מקדמי עוד לפני קדם המשפט, כדי לראות האם וכיצד ניתן לסיים את ההליך או לקדם אותו. תוכנית המהו"ת (גישור מקדים) תורחב לכל בתי משפט השלום ותחול על כל תביעות מעל 40,000 שקל - לעומת בתשעה בלבד מבתי המשפט ו-75,000 שקל כיום. הצדדים יצטרכו להגיש בקדם המשפט הראשון את רשימת העדים והראיות, ולהגיש מיד בו את הבקשות שניתן להגיש לפי התקנות.

בית המשפט יהיה רשאי לסלק כתב טענות על יסוד מספר עילות, כדי לצמצם את היכולת להשתמש לרעה בהליכי המשפט נגד הצד השני; בין היתר, בית המשפט יוסמך במפורש למחוק כתב טענות אם יגיע למסקנה שמדובר בניצול לרעה. בית המשפט יפסוק הוצאות לאחר כל בקשה, ולא ידחה את פסיקתן עד לתום ההליך כולו. ככלל, בית המשפט יפסוק הוצאות סבירות והוגנות, והחריג יהיה הימנעות מכך. שקד אמרה, כי היא מצפה שהשופטים יפסקו יותר הוצאות ובסכומים משמעותיים על-מנת למנוע תביעות סרק ותביעות "מצליח". לדבריה, גם בבג"ץ יש לפסוק הוצאות יותר משמעותיות.

שינוי משמעותי נוסף יהיה בשמיעת הראיות. ככלל יבוטלו תצהירי העדות הראשית וכל העדויות יהיו בעל-פה, למעט חריגים בתיקים מורכבים בבתי המשפט המחוזיים. הסיכומים יהיו בכתב ויהיו לוחות זמנים מוגדרים לניהול ההליך. מנהל בתי המשפט, יגאל מרזל, הדגיש שבעלי הדין יצטרכו להתכנס לתקנות אלו. הוא עמד גם על הכלל ולפיו פסק הדין יהיה קצר ותמציתי, אלא אם יהיה צורך להרחיב בנקודה עקרונית, והביע את התקווה שכך יינתנו פסקי הדין בתוך שבועות בודדים.

מרזל אמר, כי כרגע לא ניתן לקבוע מדד של קיצור הזמנים והקטנת מלאי התיקים לבחינת הצלחת הרפורמה. בנוגע לפסיקת ההוצאות אמר מרזל, כי לשופטים ייוותר שיקול דעת, אם כי כעת הוא יהיה מובנה יותר, יהיו לשופטים יותר כלים לפסוק הוצאות ותחול עליהם חובת הנמקה גם בנושא ההוצאות. מרזל הדגיש, כי התקנות יחולו גם על ערעורים אזרחיים לבית המשפט העליון: הוא יהיה לא יותר מעשרה עמודים (ושישה עמודים בערעור למחוזי). עוד אמר, כי תפקידו של המזכיר המשפטי יהיה להקפיד על ניהול ההליך, כולל הקפדה על התקנות כלשונן.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי, ציין, כי כיום מאפשרים הליכי המהו"ת לסיים מחצית מן התיקים - ותהיה משמעות עצומה להרחבת ההליך לכל בתי משפט השלום. "יש ביקורת על התקנות בטענה שהולכים כאן על יעילות על חשבון הצדק", הוסיף נזרי. "בעיני זאת ראייה צרה של הדברים. אם יש לי פרוצדורה שגורמת לכך שפחות תיקים מגיעים לבית המשפט, הרי שאפשר לקבל את הצדק בצורה מהירה ויעילה יותר. אם השופט לא יוגבל בידי צדדים שינסו להעמיס ביורוקרטיה, הצדק יהיה נכון, מהיר ויעיל יותר".