במרוץ בין בקשות שונות לאישור תביעה נגזרת, יינתן בדרך כלל יתרון לבקשה הראשונה - בתנאי שהיא באיכות מספקת. גם בקשה לגילוי מסמכים תיחשב לצורך עניין זה כפתיחת הליך של תביעה נגזרת. כך קובע לראשונה (יום ד', 12.8.19) שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל.

הנדל אימץ את קביעתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת רות רונן) בנוגע להכרעה בין שלוש בקשות לתביעות נגזרות נגד חברת טבע, שהוגשו בשנת 2017 בעקבות פרשות השחיתות בהן הודתה וקנסות במאות מיליוני דולרים אותם שילמה. רונן קבעה, כי הבקשה שתידון תהיה זו שהגיש שלומי טלמור, למרות שהוא הגיש תחילה רק בקשה לגילוי מסמכים לקראת הגשת הבקשה לתביעה נגזרת, בעוד שני התובעים האחרים הגישו מיד את הבקשות לנגזרות.

הנדל אומר, כי הכלל הבסיסי הוא להעניק יתרון לתובע הראשון, וזאת בדומה לכלל בבקשות לתביעות ייצוגיות ובשל מספר נימוקים: "ראשית, הוגן יותר לאשר את ניהול ההליך לתובע אשר חשף ראשון את הפרשה, ואף ייתכן שהשקיע מאמצעים בחקירה ובבירור העילה. בהקשר זה ישנה גם תועלת במניעת העתקות מתוך
הבקשה הראשונה שהוגשה. שנית, מדובר בכלל פשוט וקל ליישום. שלישית, כלל זה יוצר יציבות בדמות מצג ברור כלפי תובעים עתידיים אשר יימנעו מהגשת בקשות נוספות לאחר שהחל ההליך, באופן אשר יחסוך זמן שיפוטי ויאותת לתובעים עתידיים כי נסגר השער להגשת בקשות בנוגע לאותה פרשה".

עם זאת, מדגיש הנדל, אין להתעלם מהשיקול בדמות איכות הבקשה. "אין ליצור מצב שבתחרות בין איכות הבקשות, ידו של המגיש קודם תהיה על העליונה תמיד, כשם שאין ליצור מצב לפיו שיקול העיתוי יימחק מפרק השיקולים, ויהפוך לכלל שאינו רלוונטי". הנדל מאמץ את הכלל שקבעו השופטים המחוזיים חאלד כבוב ודניה קרת-מאיר, ולפיו ניתן יהיה להעדיף בקשה מאוחרת אשר מוסיפה נדבך מהותי, ייחודי ומשמעותי על הבקשות הקודמות.

בנוגע לשאלת מעמדה של בקשה לגילוי מסמכים, אומר הנדל שניתן להתייחס אליה כבקשה לתביעה נגזרת, שכן גם כאן על המבקש להניח תשתית ראייתית ראשונית לכך שהוא עומד בדרישות לאישור תביעה נגזרת. "הנטל נופל מזה הנדרש לאישור התביעה, אך הוא אינו עניין של מה-בכך", מדגיש הנדל. זאת ועוד: כלל זה יאפשר להגיש את הבקשה לנגזרת בצורה מבוססת ומעמיקה יותר, אחרי שהמבקש יקבל מהחברה את המסמכים הדרושים לו.

לאור כללים אלו, דחה הנדל את ערעוריהן של חברת רבקה טכנולוגיות ויעל מנואלה-עידו על הקביעה לפיה בקשתו של טלמור היא שתידון ובקשותיהן יידחו, וחייב אותן בהוצאות של 15,000 שקל כל אחת. השופטים מני מזוז ונעם סולברג הסכימו עם הנדל. את המערערות ייצגו עוה"ד רם דקל ועידן איידן; את טלמור ייצגו עוה"ד יוקי שמש ולידיה מנדלבאום; ואת טבע - עוה"ד אלקס הרטמן ומנחם טולצ'ינסקי.