שופט בית המשפט העליון,
נעם סולברג, דחה (יום ב', 17.9.18) עתירה נגד התקנה המחייבת פלשתינים ו
עובדים זרים להפקיד ערובה לכיסוי הוצאות בעת פתיחת הליכים בבתי הדין לעבודה.
שרת המשפטים,
איילת שקד, חתמה על התקנה באוגוסט 2016. הנימוק היה, כי כאשר מדובר בתובעים כאלו - קיימת סכנה ממשית שלא ניתן יהיה לגבות מהם הוצאות, אם הללו ייפסקו לרעתם. נגד התקנה עתרו ארגון עדאלה, ארגון קו לעובד והאגודה לזכויות האזרח, בטענה שהיא מגבילה את זכות הגישה לערכאות. בג"ץ קיים ארבעה דיונים בעתירה וקיבל לבקשתו נתונים אמפיריים על דרישת ערובה מתובעים פלשתינים ועובדים זרים לפני ואחרי התקנת התקנה.
סולברג אומר כי התקנה אכן פוגעת במידה מסוימת בזכות הגישה לערכאות, אך מדובר בפגיעה מידתית וסבירה. הטלת ערובה נעשית רק לאחר בקשה של הנתבע, בית הדין יכול להימנע מהטלתה (אם התובע הראה ראשית ראיה, אם התובע הוכיח שהנתבע יוכל להיפרע ממנו או מנימוקים מיוחדים), וניתן לערער על ההחלטה בפני בית הדין הארצי לעבודה. גם אם מספר המקרים בהם נדרשה ערובה עלה משמעותית - והמדינה טוענת שלא זה המצב - הרי שהדבר אינו מלמד שהתקנה אינה מידתית, מוסיף סולברג.
עוד אומר סולברג: "הניסיון שהצטבר מאז כניסת התקנה לתוקף מלמד, כי התקנה אינה פוגעת בעצמאותם של בתי הדין לעבודה, אשר דוחים בקשות להטלת ערובה בנסיבות המצדיקות זאת, תוך שימוש בכלים שמעניקה לשם כך התקנה. אין יסוד אפוא לחשש מפני 'נעילת דלתות' לפני תובעים לגיטימיים; הניסיון בשטח מלמד, כי התקנה מאפשרת לבתי הדין מרחב תמרון להפעיל את סמכותם בהתאם לנסיבותיו הקונקרטיות של כל מקרה ומקרה; לא רק להלכה - אלא גם למעשה".
שלושת הארגונים חויבו בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל. השופטים
מני מזוז ו
עופר גרוסקופף הסכימו עם סולברג. את העותרים ייצגו עוה"ד עודד פלר, מיכל תג'ר וסאוסן זהר, ואת המדינה - עו"ד אבי מיליקובסקי.
