הסנאט האמריקני אישר (מוצ"ש, 6.10.18) את מינויו של השופט ברט קוואנו לבית המשפט העליון של ארה"ב. כצפוי, האישור היה ברוב דחוק ביותר: 50 בעד ו-48 נגד (סנאטור תומך אחד נעדר, וסנאטורית מתנגדת התקזזה עימו). ההצבעה נקטעה מספר פעמים בשל השתוללות של מפגינות נגד קוואנו ביציע הקהל.
לפני ההצבעה אמר מנהיג המיעוט הדמוקרטי, צ'אק שומר, כי המינוי הוא "אחד הרגעים העצובים ביותר בתולדות הסנאט. זהו רגע שפל לסנאט, לבית המשפט, למדינה. הרוב הרפובליקני ניהל את אחד ההליכים הכי לא גלויים, הכי לא הוגנים והכי מפלגתיים בתולדות הסנאט. הם הסתירו מהסנאט ומהעם האמריקני 90% מהמידע הרלוונטי. הם מנעו מכריסטין בלייסי-פורד להזמין את העדים הרלוונטיים וסירבו לערוך חקירה חיצונית של ההאשמות. הבית הלבן הכתיב את היקף חקירת ה-FBI ואפילו את השאלות שהייתה הבולשת יכולה לשאול".
שומר האשים את הנשיא
דונלד טראמפ בכך שירד לשפל עמוק אפילו בקני המידה שלו, כאשר לעג לבלייסי-פורד בפני קהל של אלפים. "הסנאט עומד לאשר מועמד שאינו מתאים לערכאה העליונה ביותר, כי הוא הסווה את עמדותיו בעשן כה סמיך, עד שהעם האמריקני לעולם לא יידע מה הוא חושב. הוא נבחר בידי נשיא וארגונים ימניים קיצוניים הרוצים להפוך את פסק דין רואו נגד ווד [שהתיר הפלות]. הוא מאמין שאין לחקור את הנשיא בכל האשמה שהיא בזמן כהונתו, משום שבכך הוא חותר תחת עקרון היסוד שלנו: שוויון בפני החוק".
לדברי שומר, הופעתו של קוואנו בשימועים לימדה שלא ניתן לסמוך על אמינותו, שהוא בעל נטייה מפלגתית מובהקת ושהוא לא יוכל להשתחרר מנטיות אלו בשבתו לדין. שומר טען, כי הרפובליקנים ידעו מראש על חולשות אלו של קוואנו, אך התייצבו לצידו ברגע בו טראמפ בחר בו. "הם התכוונו להסתיר את האמת, משום שהם ידעו שאם האמת תתגלה - קוואנו ייחשף כמועמד פגום". שומר קרא לאמריקנים לענות על כך בקלפיות כדי לחולל שינוי וציין את העמדות בהן תומכים הדמוקרטים, ברמיזה ברורה ביותר לבחירות לקונגרס בעוד ארבעה שבועות.
מנהיג הרוב הרפובליקני, מיץ' מקונל, אמר שעצם קיומה של ארה"ב מחייב שהמערכת המשפטית תהיה עצמאית ומקצועית; "בית המשפט שומר על זכויותינו והסנאט שומר על בית המשפט". לדבריו, קוואנו הוא בעל תכונות, יכולת ואופי ברמה הגבוהה ביותר. מקונל ציטט את המחמאות הרבות להן זכה קוואנו אחרי שהודיע טראמפ על מועמדותו. "במשך 12 שבועות הסנאט ראה שאין אלו מחמאות ריקות מתוכן", הוסיף. "כל סנאטור שנכנס לתהליך בראש פתוח ראה זאת", בדברו הן על מקצועיותו והן על אופיו של קוואנו. לטענתו, כמות המסמכים לגבי קוואנו הייתה הגדולה ביותר שהוצגה לסנאט.
מקונל אמר, כי שבע בדיקות רקע של ה-FBI לא העלו שמץ של רבב נגד קוואנו, אלא אימתו את המידע החיובי עליו. "אין ספק שהוא זכאי לאישור ושהמדינה זכאית לשופט כזה", המשיך מקונל. לדבריו, מה שמוטל כעת על כף המאזניים הוא כבד משקל עוד יותר מאשר במינויים בעבר לבית המשפט העליון, שכן המחויבות לצדק ולהוגנות עומדת למבחן. "הצבעה בעד קוואנו אומרת, שהסנאט הוא מוסד בו יש חשיבות לראיות ולעובדות, שבו השמצות והרס אישי אינם מנצחים. זו הזדמנות לסיים את הפרק האפל הזה בתולדות הסנאט ולהפוך את הדף למחר בהיר יותר", כפי שידע בעבר הסנאט לעשות את הדבר הנכון.
קוואנו בן ה-53 מכהן מזה 12 שנים כשופט בבית המשפט הפדרלי לערעורים בוושינגטון, הנחשב לערכאה השנייה בחשיבותה בארה"ב. קוואנו הוא בוגר אוניברסיטת ייל היוקרתית, בעל דעות שמרניות ופסיקותיו מאופיינות בגישה פרו-עסקית ושמירה קפדנית על החוק. בשנות ה-90 היה חבר בצוותו של החוקר המיוחד קנת סטאר נגד
ביל קלינטון. הוא בעל קשרים עמוקים במפלגה הרפובליקנית ובשנת 2000 היה חלק מצוותו המשפטי של ג'ורג בוש הבן בקרב המכריע בפלורידה, שהוביל בסופו של דבר לנצחונו על אל גור; לאחר מכן כיהן במשך חמש שנים בצוות המשפטי של הבית הלבן.
המינוי מאפשר לטראמפ ליצור בבית המשפט העליון רוב של חמישה מול ארבעה לטובת השמרנים: הנשיא ג'ון רוברטס והשופטים קלרנס תומס, סמואל אליטו, ניל גוסרוץ' (גם הוא מינוי של טראמפ) וקוואנו - מול השופטים סטיבן ברייר, רות בדר-גינזבורג, אלנה קגן וסוניה סוטומאיור. עם זאת, רוברטס אינו מצביע אוטומטית עם השמרנים ובחלק מן התיקים הוא עשוי להיות הקול המכריע בין שני המחנות.
אישורו של קוואנו מהווה הישג משמעותי מאוד לטראמפ, שכאמור זכה למנות בתוך פחות משנתיים שניים מבין תשעת שופטי בית המשפט העליון. זהו גם ניצחון גדול למקונל, שגייס את הקולות לתמיכה בגורסץ' וניהל מאבק קשה להבטחת מינויו של קוואנו. לפני שנתיים מנע מקונל את מינויו של מריק גרלנד, מועמדו של הנשיא
ברק אובמה לבית המשפט העליון במקומו של השופט המנוח אנטונין סקאליה, תוך שהוא מהמר על ניצחון רפובליקני בבחירות לנשיאות - הימור שהוכח כמוצדק לחלוטין.
