נושאי משרה לשעבר בשתי חברות תקשורת שקרסו נתבעים לשלם 15 מיליון שקל לקופת הפירוק. התביעה הוגשה בידי עוה"ד גיא גיסין ואיתן ארז, המפרקים של חברות היל"ת (החברה הישראלית לתקשורת) והיל"ה (החברה הישראלית להפצה).

התביעה הוגשה (20.9.18) לבית המשפט המחוזי מרכז נגד דוד שטרנברג, בטענה שניהל את החברות בכוונה לרמות את נושיה; ונגד עו"ד חני מורסיאנו-זבולוני ורוני לשצ'ינסקי, שהיו נושאי משרה בחברות, בטענה לשימוש לא הוגן בנכסי החברות והפרת חובת הזהירות והמיומנות. כמו-כן נתבעת חברת מנורה, שהנפיקה לנתבעים ביטוח אחריות מקצועית.

גיסין וארז אומרים, כי שתי החברות צברו תוך זמן קצר מאוד חובות של 34 מיליון שקל.שטרנברג, אשר הוביל את החברות, הוא דמות ידועה בעולם הטכנולוגי אשר מאחוריו מיזמים שונים בתחום התקשורת בארץ ובעולם, חלקם מוצלחים יותר וחלקם אף הביאו למאסרו - אומרים המפרקים. במקום לעסוק בתקשורת בינלאומית, כפי שהתיימרו לעשות, עסקו החברות ב"תקשורת פנים-משפחתית" ובחיזוק קשריה של משפחת הרבנית ברוריה זבולוני המחזיקה ב-23% ממניותיהן; שטרנברג הוא חתנה של זבולוני.

בתביעה נטען, כי החברות נוהלו תוך פזרנות, חוסר יעילות, עירוב נכסים בין החברות עצמן ובינן ובין עסקים אחרים. פעולות אלו הובילו לקריסתן בתוך 13 חודשים בלבד, תוך הותרת חובות עתק בלא מקור פירעון. שתי החברות, נאמר בתביעה, היוו למעשה "סידור עבודה" נוח ומתגמל לשורה של מקורבים למשפחת זבולוני, אשר נהנו ממשכורות עתק ותנאים נלווים מפנקים במיוחד, ובראשם חני חנה זבולוני ששימשה כיועצת המשפטית הפנימית ודירקטורית בחברות.

לשצ'ינסקי שימש כמנכ"ל החברה, למרות שהוא אומנם מילא שורה של תפקידי ניהול בכירים בתחום הבנקאות, ואולם הוא נעדר ניסיון כלשהו בתחום הטלקומונקציה בכלל והקמת חברות תקשורת בפרט. לטענת המפרקים, זבולוני ולשצ'נסקי הלכו שבי אחר שטרנברג, לא מילאו את חובותיהם כנושאי משרה ובכך לא מנעו את ההתנהלות הלקויה ואת הקריסה.

היל"ת הוקמה באפריל 2011 במטרה להפעיל מרכזיית טלפוניה בינלאומית ולספק שירותי קישור לשיחות טלפון בינלאומיות ללקוחות קבועים ומזדמנים. היל"ה הוקמה בפברואר 2012 במטרה להפיץ את כרטיסי ה-SIM של החברה למפיצים שונים. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד צבי ולך, ענבר חכימיאן-נהרי ומור תורג'מן, וטרם הוגשו כתבי הגנה.