ועדת הכלכלה אישרה (יום ב', 23.10.18) תקנות שהגיש משרד האנרגיה, העוסקות בביצוע סקר לבחינת פוטנציאל לשימור אנרגיה. לפי ההצעה שאושרה, מפעל או צרכן הצורך מעל 1,250 טון דלק בשנה יצטרך להגיש למשרד האנרגיה תוכנית לביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור האנרגיה אחת לארבע שנים וחצי, וכן לפעול ליישום המלצות בעלות כדאיות כלכלית לחיסכון באנרגיה. היו"ר כבל אמר כי מדובר בצעד נוסף לטובת הפחתת פליטות וחיסכון באנרגיה.
סמנכ"ל משרד האנרגיה, יחזקאל ליפשיץ, הציג את התקנות ואמר כי בהמשך לוועידת פריז לקחה הממשלה על עצמה לבצע מספר צעדים של הפחתת פליטות גזי חממה, בהם התייעלות אנרגטית של 17% עד 2030, והתקנות נועדו לקדם התייעלות אנרגטית. הוא הסביר כי כל צרכן אנרגיה גדול צריך היום להגיש סקר התייעלות אנרגטית אחת לחמש שנים ולפי בדיקה שערך המשרד כ-70-60 אחוז מהצרכנים עושים פעולה בעקבות הסקר. הוא הוסיף כי המשרד מבקש להוריד את הרך המחייב ביצוע סקר מצרכן של 2,000 טון דלק בשנה ל-1,500 טון ולהאריך את התקופה בין סקר לסקר מ-5 ל-7 שנים.
נציגת ארגון אדם טבע ודין, לי-היא גולדנברג, אמרה כי אנחנו עומדים היום על פחות מאחוז של התייעלות אנרגטית והתקנות כמעט ריקות מתוכן ולא משפרות את המצב הקיים. ח"כ
יעל כהן פארן הוסיפה כי צריך לעשות הרבה יותר, והציעה להטיל חובה לביצוע הסקר על מי שצורך 700 טון דלק ומעלה ולבצע אותו אחת לשלוש עד חמש שנים. מנכ"ל איגוד חברות האנרגיה הירוקה, איתן פרנס, אמר כי יש כשל במודעות לתחום והוסיף גם הוא כי צריך לבצע את הסקר אחת ל-4-3 שנים. "צריך לעזור לתעשיינים לראות את הבזבוז שלהם", אמר. נציג המשרד להגנת הסביבה, גיל פרואקטור, אמר כי עמדת המשרד הייתה לחייב כל גוף שצורך מעל 700 טון דלק לבצע את הסקר אחת לארבע שנים, אולם היא לא התקבלה והשר להגנת הסביבה החליט בכל זאת לתמוך בתקנות.
היו"ר
איתן כבל התייחס לדברים ואמר כי בכל מקרה עדיף לאשר את התקנות עם תיקונים, מאשר לא לשארן כלל. הוא החליט לקבוע כי כל גוף הצורך מעל 1,250 טון דלק בשנה יחויב בביצוע הסקר, וקבע עוד כי התקופה בין סקר לסקר תעמוד על 4 שנים וחצי, ולא כפי שביקש משרד האנרגיה. התקנות יכנסו לתוקף בעוד כחצי שנה, ובסיכום הדברים אמר כבל כי הוא מקווה שמשרד האנרגיה יפעל בעקשנות להוציא אותן לפועל.