הוועדה המקומית פתח תקוה גרמה נזק במיליוני שקלים לחברת ס.פ פרובנס, כאשר דרשה ממנה לשפץ אתר היסטורי ולאחר מכן הודיעה לה שלא תקבל רישיון לפעול בו - קובע (יום ד', 31.10.18) שופט בית המשפט העליון בדימוס,
אורי שהם. עם זאת, הוא ביטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (השופטת
ורדה מרוז) וקבע שהחברה לא תקבל את ההיתר המבוקש.
מדובר ב"חאן פרוחיה" - מבנה מן התקופה העותומאנית המצוי על שפת הירקון, בשטח השיפוט של פתח תקוה. פרובנס חכרה את המבנה לשימוש חקלאי, אך בשנת 2004 דרשה ממנה העירייה לשפץ את המבנה בשל ערכו ההיסטורי. בשנת 2005 הכינה החברה תוכנית לשיקום המבנה ולשימוש בו כמרכז מבקרים, מוזאון, בית קפה ומסעדה. התוכנית אושרה בשנת 2006, העבודות נמשכו שבע שנים והחברה השקיעה בהן 6 מיליון שקל.
ואולם, בשנת 2015 הודיעה מהנדסת העיר שלא תחתום על היתר הבנייה המבוקש, למרות שהוועדה המקומית החליטה להעניק אותו. פרובנס ביקשה מבית המשפט המחוזי לקבוע שיש לה היתר תקף משנת 2005 ובקשתה התקבלה, אך שהם קיבל את ערעורה של הוועדה המחוזית מרכז בקובעו, שבהתאם לתוכניות החלות על האתר - לא ניתן להעניק את היתרי הבנייה והשימוש המבוקשים. לדבריו, ההיתר לא ניתן כדין, וגם אם כן - אזי לא הייתה כל אפשרות להתיר הקמת בית קפה, מסעדה ומרכז מבקרים.
שהם מציין, כי לאורך שנות הטיפול בערעור, ניסו ההרכבים השונים להביא את הצדדים לפשרה, אך ללא הצלחה. הם גם הציעו לעירייה ולאיציק ברוורמן, שהיה אז ראש העירייה (הפסיד אתמול בבחירות), לנהל בוררות על הפיצוי המגיע לפרובנס - אך העירייה סירבה. שהם מוסיף, כי ברוורמן ובא-כוחה של העירייה, עו"ד גיל זילבר, התעקשו לקבל פסק דין "למרות שכל מי שעיניו בראשו יכול היה להבין, במהלך הדיונים הרבים שקיימנו, כי לא ניתן יהיה להכשיר את היתר הבנייה, ובעיקר את השימושים באתר שהתבקשו" בידי פרובנס.
שהם מוסיף: "יש להצר על גישה נוקשה ובלתי מתפשרת זו שבאה לכסות, במידה רבה, על התנהלותם הבלתי ראויה, בלשון המעטה, של הוועדה המקומית ושל העומדים בראשה. הוועדה המקומית לחצה על המשיבה 1 [פרובנס] לפעול לשיקום ושימור האתר, תוך השקעת כספים רבים, מבלי שכלכלה את צעדיה כנדרש ממוסד תכנון סביר, ומבלי לתת את הדעת לקושי הנעוץ באישור השימושים המבוקשים על-ידי המשיבה 1.
"היה ברור לכל, כי המשיבה 1 אינה מתנדבת להשקיע את מיטב כספה מטעמים פילנתרופיים, כאשר מטרתה הבלעדית היא, כביכול, שיקום ושימור אתר מורשת היסטורי, אלא שברצונה לעשות שימוש מסחרי באתר, כדי להחזיר את השקעתה ולהבטיח רווחים כספיים בעתיד". הוועדה המקומית ידעה, או לפחות הייתה צריכה לדעת, שלא ניתן לאשר את השימושים שמבקשת פרובנס, ושיש לפעול על-פי ההליך המתחייב כאשר מדובר בגן לאומי. לאור כל זאת, היא יכולה להגיש תביעת פיצויים נגד הוועדה המקומית וכל מי שאחראי לנזקיה.
המשנה לנשיאה
חנן מלצר והשופט
ג'ורג' קרא הסכימו עם שהם. פרובנס חויבה בהוצאות בסך 100,000 שקל. את הוועדה המחוזית ייצגו עוה"ד תהילה רוט ו
יונתן ברמן, ואת פרובנס - עוה"ד
רנאטו יאראק ומתן ספקטור.