"הפרקליט הוא לא רק שופר המייצג את הרשות המבצעת, אלא גם מופקד על שלטון החוק. אם עמדה כלשהי לא עמדה במבחן המשפטי, לא הֵגַנוּ עליה. איש לא ראה בכך בעיית משילות; זו הפכה להיות ססמה פופולרית. הדרך הזו נחלה הצלחה רבה וזכתה לגיבוי מבית המשפט העליון. בעת האחרונה נושבת רוח אחרת בחלק ממסדרונות הממשל; אין לי אלא להצטער על כך".

כך אומר (יום ד', 31.10.18) שופט בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן, לשעבר מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, בפתיחת כנס לזכרו של השופט מישאל חשין בבית המשפט העליון. חשין היה מנהל מחלקת הבג"צים והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה.

הנשיא בדימוס אהרן ברק אמר, כי הוכה בתדהמה כאשר קרא את פסק דינו של חשין בפרשת בנק המזרחי, בו סבר (בדעת יחיד), כי לכנסת אין סמכות לחוקק חוקה. "כאבה לי אז וכואבת לי גם היום גישתו של מישה לכינון חוקה בישראל", הוסיף ברק. לדעתו, בסיס סמכויותיה של הכנסת כרשות מכוננת הוא בעקרונות מגילת העצמאות, וכך גם בסיס סמכותו של בית המשפט העליון בנושא הביקורת המשפטית על החקיקה.

הנשיאה בדימוס דורית ביניש אמרה בלגלוג על השר צחי הנגבי: "הוא העשיר את הפסיקה, יש הרבה פסיקה בעניינו". עוד אמרה, כי מי שמתייג את חשין כשמרן - טועה; "הוא לא חשב שיש תחום מחוץ לתחום במאבק בשחיתות". לדבריה, חשין היה אקטיביסט על-פי דרכו במאבק במינויים בלתי ראויים, כפי שעשה למשל כאשר פסל את מינויו של הנגבי לשר לביטחון פנים. גם ביניש סברה כך, אך הם נותרו במיעוט. היא סיפרה, כי חשין נבר בתיקי החקירה נגד הנגבי, "כאילו הוא צריך להחליט אם להעמידו לדין", ולא הסתפק בחוות הדעת של היועץ המשפטי ופרקליטת המדינה דאז, אליקים רובינשטיין ועדנה ארבל.