22 יועצים משפטיים למשרדי הממשלה מבקשים מהיועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט, לפעול לטרפודו של חוק היועצים המשפטיים. שרת המשפטים,
איילת שקד, הגיבה בצורה חריפה במיוחד.
חוק היועצים המשפטיים קובע, כי הם ימונו בידי ועדת איתור בראשותו של מנכ"ל המשרד ובאישורו של היועץ המשפטי לממשלה, ולא בידי היועץ לבדו כנהוג כיום. הוא אושר בידי ועדת השרים לחקיקה ומונח על שולחן הכנסת. מנדלבליט התנגד לחוק, אך עמדתו לא התקבלה.
במכתבם אומרים היועצים המשפטיים, כי אישור החוק יפגע ביכולתם למלא נאמנה את תפקידם ומביעים "חשש אמיתי לפגיעה אנושה ביכולת של היועצים המשפטיים לתפקד כ'שומרי סף' בשמירה על שלטון החוק, והכל תוך סיוע לשרים ולהנהלת המשרד לממש את תפקידם". הם מבקשים ממנדלבליט "לנקוט את כל הפעולות הדרושות על-מנת שההצעה לא תקודם, לרבות פנייה לראש הממשלה וליתר שרי הממשלה על-מנת להביא את הצעת החוק והשלכותיה לדיון מחדש בממשלה".
בין החתומים על המכתב: אפי מסינג (משרד האוצר),
יואל הדר (המשרד לביטחון פנים), איתי אופיר (מערכת הביטחון),
טל בקר (משרד החוץ), שלומית ברנע-פרגו (משרד ראש הממשלה) ויהודה זימרת (משרד הפנים).
לשכתה של שקד הגיבה כאמור בחריפות רבה: "מכתבם של היועצים המשפטיים הנשלח מטעמם כקבוצת לחץ, מבקש להשפיע על הליך חקיקה בכנסת ומהווה אקט פוליטי. מעשים אלה משמשים הוכחה נהדרת לעובדה שהיועצים המשפטיים אינם רואים את עצמם אך ורק כפרשניו של החוק, אלא מבקשים בנוסף לכך להשפיע על עיצובו, משל היו שחקנים פוליטיים. דעתם של היועצים נשמעה ולא התקבלה. כעת מצופה מהם לכבד את החלטות הכנסת ולא לנסות להשפיע עליה באופן פוליטי, גם כשמישהו מזיז להם את הגבינה".
ח"כ
אמיר אוחנה (הליכוד), שיזם את החוק המקורי, הגיב על המכתב: "הנה לכם, בשידור חי - די-9 על הדמוקרטיה הישראלית. שלטון המשפטנים מנהל את המדינה נגד שלטון הציבור באמצעות נבחריו. מי שהיה צריך עוד הוכחה למה חוק היועמ"שים שהגשתי (ולא החוק המסרס שהוגש אח"כ ע"י משרד המשפטים) הוא כה נחוץ. עוד לא מאוחר — נתעקש על הנוסח שהגשתי".