דורון בריבו, שהיה מפקח ברשות האוכלוסין וההגירה בשנים 2013-2009, ירצה שנת מאסר בפועל על סרסרות לזנות ועל שורה של מקרים בהם השתמש בתפקידו כדי לסייע למקורביו. בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל (14.11.18) את ערעור המדינה על קולת עונשו של בריבו.
בריבו היה אחראי על הטיפול ב
עובדים זרים בלתי חוקיים באילת. הוא הודה שניצל את מצוקתה של עובדת זרה שפנתה אליו, ואילץ אותה לקיים יחסי מין עם שני עובדים תאילנדים; השניים שילמו לה 500 שקל ובריבו נטל מחצית מן הסכום. עוד הודה, כי הזהיר את שני אחיו ושניים מידידיו - שהעסיקו עובדים זרים בלתי חוקיים - לפני פשיטות של פקחי הרשו. בריבו גם הודה שמסר לשניים מידידיו מידע שהוציא מתוך מאגרי מידע ממשלתיים.
בריבו הודה בעבירות של מרמה והפרת אמונים, הפרת סודיות, שיבוש מהלכי משפט וסרסרות לזנות. על-פי הסדר הטיעון עימו, ביקשה המדינה לגזור עליו 14 חודשי מאסר בפועל. בית משפט השלום בבאר שבע (
רון סולקין) הסתפק בשישה חודשי עבודות שירות, תוך שהוא סוטה כלפי מטה מן המתחם שקבע באומרו שמדובר בשיקולי שיקום.
נשיאת בית המשפט המחוזי, רויטל יפה-כ"ץ, קבעה, כי לא היה מקום לסטות מן המתחם, שכן בריבו אינו עובר שיקום של ממש; לא לעבריינים כמותו התכוון המחוקק כאשר אפשר לסטות מן המתחם משיקולי שיקום. לדבריה, בריבו בחר לסייע ברמיסת החוק ברגל גסה, בעוד שתפקידו היה לאכוף אותו. "הענישה צריכה לבטא את סלידתה של החברה מקלקול השורות ברשויות המדינה ובנציגים העומדים בראשה, וזאת בדרך של מאסר מאחורי סורג ובריח", היא אומרת.
מעשיו של בריבו "מערערים את יסודותיה של השיטה הדמוקרטית ופוגעים באמון הציבור ברשויות ובפועלים מטעמן", מוסיפה יפה-כ"ץ. סולקין עצמו אמר זאת, אך לא גיבה את דבריו בענישה מתאימה - במיוחד בעבירה של הסרסרות. הוא דרדר לזנות את העובדה הזרה האומללה ו"נטילת מחצית מהאתנן הייתה מכוערת ואכזרית".
יפה-כ"ץ מסיימת באומרה, כי העונש שהטיל סולקין - ובמיוחד הרף התחתון שקבע - אינם מגשימים את עקרון ההלימה ואינם עולים בקנה אחד עם המקובל בעבירות בהן הודה בריבו. רק לאור הסדר הטיעון, חלוף הזמן והעובדה שערכאת הערעור אינה ממצה את הדין, הסתפק המחוזי בשנת מאסר בפועל. השופטים
יעקב פרסקי ו
יואל עדן הסכימו עם יפה-כ"ץ. את המדינה ייצגה עו"ד תהילה גלנטה, ואת בריבו - עו"ד מיטל דנינו.
