אחרי שבע שנים הריבית בישראל חוזרת לעלות. בצעד דרמטי הודיעה היום (ב') הוועדה המוניטרית של בנק ישראל על העלאת שער הריבית לרמה של 0.25% עד לסוף השנה, זאת בניגוד לציפיות רוב האנליסטים שהעריכו כי הבנק ימתין עם העלאת הריבית לפחות עד תחילת 2019. לאחר העלאת הריבית הנוכחית צפויה הוועדה להעלות את הריבית פעם נוספת ב-2019.

מרבית האנליסטים העוקבים אחר בנק ישראל העריכו ערב ההחלטה כי הבנק יחליט להותיר את שער הריבית ללא שינוי, זאת בין היתר על-רקע העובדה שהוועדה תעדיף שלא לקבל החלטה דרמטית בתקופת ביניים בין תום כהונת הנגידה הקודמת לתחילת כהונת הנגיד הבא. פרופ' אמיר ירון צפוי להיכנס לתפקידו ב-26 לדצמבר לאחר שיושבע על-ידי נשיא המדינה ראובן ריבלין. בניגוד לרוב החזאים צפו בנק דיסקונט ובית ההשקעות לידר העלאת שער הריבית ל-0.25% בישיבה הנוכחית, בהתבסס על כך שבשלו התנאים למהלך הן מבחינת סביבת האינפלציה והן מבחינת הצמיחה שממשיכה לעמוד על קצב של כ3% לשנה. גם היחלשות שער השקל מול הדולר והמטבעות הזרים הגבירה את הציפיות

העלאת הריבית - הראשונה מאז יוני 2011 - צפויה לגרור העלאות ברכיב הריבית המשתנה במשכנתאות ובריבית ההלוואות הצמודות לפריים. בעקבות העלאת הריבית יעלה מעתה שיעור הפריים מ-1.6% ל-1.75%.

מעבר להשפעה המיידית על שיעורי הריבית קיימת מחלוקת בין הכלכלנים לגבי ההשלכות האפשריות של העלאת הריבית על המשק. לפי גישה אחת מדובר בצעד מינורי שלא צפויות להיות לא השלכות על המשק. לפי גישה זו שווקי האג"ח כבר מתמחרים עליית ריבית וגם ברמתה הנוכחית הריבית נמוכה יותר מקצב עליית המחירים (ריבית ריאלית שלילית) כך שאין לה השפעה ממשית על התשואות באפיקי השקעה כמו מניות. מנגד עשויות להיות להעלאת הריבית השלכות על שוק הנדל"ן הנמצא בהתקררות, למשל התחזקות מגמת ירידות המחירים. העלאת ריבית פוגעת בשוק הנדל"ן במספר רבדים: היא מייקרת את החזרי המשכנתאות, את עלויות המימון של הקבלנים והיזמים ומקטינה את שיעורי התשואה של המשקיעים, שחלקם עשויים להעדיף כעת לעבור לשוק ההון. מנגד צפויה העלאת הריבית להגדיל את הכנסות הבנקים, שינסו להרחיב את הפער בין ריבית הזכות וריבית החובה.