שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, דחה (יום ג', 27.11.18) עתירה נגד החלטתו של שר החקלאות, אורי אריאל, להוציא את גידולי הרימונים, האגסים, האפרסקים והנקטרינות מתחום אחריותה של מועצת הצמחים. העותרים טענו, כי משמעותה המעשית של ההחלטה היא חיסולה של המועצה.

מועצת הצמחים מוסמכת לפעול על-מנת "להבטיח מחיר הוגן למגדלים" ו"להבטיח הספקה סדירה של צמחים ובמחירים נאותים". היא גם מסדירה את הגידול ואת השיווק בארץ ובחו"ל - והכל בהתאם לצמחים שבסמכותה על-פי קביעתו של שר החקלאות. עצם קיומה של המועצה נתון במחלוקת חריפה וארוכה. בשנת 2016 הודיע אריאל, כי יוציא מסמכותה מספר גידולים כפיילוט לקראת סגירתה, ובשנה שעברה הורה להיערך לסגירת המועצה.

במסגרת זו, קבע אריאל שניתן יהיה לגרוע מסמכותה של המועצה צמחים שאינם גדלים בפועל, כאלה שמספר מגדליהם נמוך מעשרה וכאלה שפחות מ-70% ממגדליהם שילמו היטל למועצה בשנת 2016. גריעתם של הפירות בהם מדובר נעשתה לפי הקריטריון השלישי, אשר לדעת משרד החקלאות מלמד על "הצבעה ברגליים" של המגדלים ועל חוסר שביעות רצונם מתפקודה של המועצה.

השאלה שעמדה להכרעה בפני בג"ץ הייתה חוקיותו של הקריטריון השלישי, ועמית אומר שהתחשבות בו אינה נקייה מקשיים עובדתיים וערכיים. ייתכן שההימנעות מתשלום נובעת מכך שההיטל גבוה מדי; ייתכן שהרף של 70% גבוה מדי. "מדיניות ציבורית ראויה צריכה להתבסס על איסוף נתונים עובדתיים באופן ישיר ושיטתי, ולהימנע במידת האפשר מאינדיקציות רופפות שניתן לפרש אותן בדרכים שונות", הוא אומר.

עמית קובע, כי ניתן להתחשב בשיעור התשלום, אך אין זה יכול להיות הקריטריון היחיד. עם זאת, יש ראיות לכך שאריאל הביא בחשבון נתונים נוספים שהעידו על חוסר שביעות הרצון של המגדלים, ולאחר הגשת העתירה אף שב וקבע צוות מקצועי במשרדו, כי המועצה לא מילאה כיאות את תפקידה בנוגע לגידולים אלו. גם הסכמתו של אריאל להותיר את התפוחים בתחום אחריותה של המועצה, בניגוד לכוונתו הראשונית, מלמדת שהוא הפעיל שיקול דעת פרטני.

עמית מסכם באומרו, כי לא בלי היסוס - הגיע למסקנה שאין מקום להתערב בהחלטתו של אריאל. השופטים יוסף אלרון ויעל וילנר הסכימו עם עמית. את ארגון מגדלי הירקות ורני ברנס, שהגישו את העתירה, ייצגו עוה"ד גיא טיכו וישי שידלובסקי-אור; את אריאל ייצגו עוה"ד רועי שוויקה וסיגל אבנון; ואת מועצת הצמחים - עו"ד שאול פלס.