יש להקליט בצורה דיגיטלית ראיונות של נציגי התביעה עם עדים הנערכים לפני שהם עולים על דוכן העדים - סבורה (יום א', 9.12.18) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
מיכל אגמון-גונן. עם זאת, מדובר בהחלטה שניתנה במסגרת תיק ספציפי ואין היא מחייבת את המדינה.
בשנה שעברה המליץ נציב הביקורת על הפרקליטות,
דוד רוזן, להקליט ראיונות אלו, המשמשים לרענון זכרונם של העדים. בעקבות ההמלצה פרסם פרקליט המדינה,
שי ניצן, הנחיה ולפיה יש לנהל תרשומת של הראיון - אך הוא לא קיבל את ההמלצה להקליט אותו. הפרקליטות טוענת, כי הקלטות יגרמו לעיכוב בהליכים ולמתן משקל יתר לעניינים צדדיים.
אגמון-גונן אומרת, כי אין די בתרשומת כדי להפיג את החששות שהובילו את רוזן להמליץ על הקלטה. החשש המרכזי הוא שהראיון יהפוך למעין השלמת חקירה, כאשר יוצגו לעד שאלות שלא הוצגו לו במשטרה ובית המשפט יתקשה להעריך את מהימנותו ולקבוע האם גרסתו הייתה עקבית. חשש נוסף הוא מפני הבניית העדות וזיהומה במידע שימסרו לו התובעים, גם אם
בתום לב. מכך נובע חשש לפגיעה בזכותו החוקתית של הנאשם להליך הוגן.
תרשומת - להבדיל מהקלטה - איננה תיעוד אוביקטיבי של הראיון, ולכן היא אינה יכולה ללמד האם התובעים שמרו על הכללים שנקבעו לניהול ראיון כזה, מדגישה אגמון-גונן. לפרקליטות אומנם עומדת חזקת התקינות המינהלית, אך לאור הקלות בה ניתן להקליט כיום את הראיונות - אין סיבה להימנע מכך. לדעת אגמון-גונן, הסיבות שהביאו להוראה להקליט עדויות במשטרה, תקפות גם לגבי ראיונות העדים: ביקורת שיפוטית על תקינות ההליך ומניעת מחלוקות לגבי מה שנאמר בו.
ההחלטה ניתנה במסגרת תיק מי אביבים, בו נטען שבכירים בחברת המים העירונית של תל אביב קיבלו שוחד מקבלנים שהעסיקה החברה. אגמון-גונן קבעה, כי ניתן להעלות על דוכן העדים את עד המדינה, למרות שהראיון עימו לא הוקלט, אך ההגנה תוכל לטעון בהמשך נגד משקלה של עדותו. היא הורתה למדינה להקליט מעתה את הראיונות עם עדיה הבאים.
