"לא יכול להיות שהמדד הסוציו-אקונומי יהיה מרכיב כל כך משמעותי בתקציב הרשות המקומית", אמר יו"ר ועדת הפנים ח"כ
יואב קיש בדיון (יום ב', 10.12.18) על תקציב הרשויות המקומיות ותלותו במעמד הסוציו-אקונומי של התושבים, "לא יכול להיות שיקצצו קיצוץ גדול בין תקציב 2018 של ישוב לתקציב 2019. אין לו שום סיכוי לעמוד בזה. שמשרד הפנים יתכנס למהלך קיצוץ של אחוז אחד בתקציב. המדרוג צריך להיות סביר. לבוא לרשות שיש לה תקציב 120 מיליון ולהוריד לה 15% - לא ילך".
ועדת הפנים פונה למשרד הפנים ולמשרדי הממשלה האחרים, שיתייחסו לדירוג כפי שהיה ב-2018, ואת השינוי שהיה אמור להיות בין מענקי 2018 ל-2019 יקפיאו עד שיגובש מדד חוסן יישובי.
בדיון הסתבר שעם פרסום נתוני הלמ"ס על מעמדם החברתי-כלכלי של הרשויות המקומיות, 26 רשויות מקומיות מצאו עצמן עולות בדירוג בשל התחזקות האוכלוסייה. נוסחת מענקי האיזון, המהווים אחד המקורות התקציביים החשובים של רשויות מקומיות שאין להן מספק אזורי תעשיה ומסחר, מושפעת מאוד מהמדד החברתי-כלכלי, וכך, שבועות ספורים לפני סיום השנה התברר שבתקציב 2019 ייגרע מכל אותן רשויות חלק נכבד מהכנסתן.
משרד הפנים פתח במהלך לחישוב 'מדד חוסן יישובי', אך בשל חילוקי דעות מקצועיים עם הלמ"ס המהלך הוקפא.
מרדכי כהן, מנכ"ל משרד הפנים: "מה קרה בין 2012 ל-2018? מענק האיזון גדל ב-900 מיליון שקל. עשרות רשויות נהנו מגידול משמעותי. על התוספת הזו נוספה הקרן לצמצום פערים. תוסיפו החלטות ממשלה בעניין בדואים, דרוזים - עוד מאות מיליוני שקלים לרשויות. היה תיקון נוסחת מענק האיזון שנתן תוספת של למעלה מ-2 מיליארד בשנה לרשויות חלשות. מה צריך לעשות? יש רשויות שצריך להגדיל את מקורות הכנסתן. ואין מנוס מלעשות משהו עם עשרות הרשויות שעברו טלטלה כשהמעמד הסוציו אקונומי שלהן השתפר".
איל שמואלי, ראש מועצת כפר ורדים: "מעודדים אותנו לא להשקיע בחינוך, לא להביא אוכלוסיות חזקות, כי אז הרשות שלך תפשוט רגל".
אדגר דכואר, ראש מועצת פסוטה: "אנחנו ישוב פריפריאלי בצפון. עלינו מדירוג סוציו-אקונומי 4 ל-6 בשנתיים. אין לנו אזור תעסוקה, אין ארנונה מסחרית. הארנונה למגורים לא מספיקה. ב-2016 הפסדתי מענק שניתן לישובים ערביים, כי הוא ניתן רק לדירוג 4-1. אין קשר בין המצב הסוציו-אקונומי של התושבים למצב הרשות. בגלל הסוציו הגבוה דורשים ממני גם מצ'ינג גבוה, ואני לא יכול להיכנס למיזמים חדשים".
עומר ואכד נאסר, ראש מועצת עראבה: "במצב הסוציו אקונומי שלנו לא חל שינוי. אני שמח שאני בתחתית הסולם".
אברהים אלהוואשלה, ראש מועצת נווה מדבר: "אנחנו אומנם בסוציו אקונומי 1, אבל אני מתריע".
ג'קי לוי, ראש עיריית בית שאן: "גם לקולות קוראים אי-אפשר לגשת מסוציו 7. אומרים לך שב ואל תעשה. אנחנו רחוקים, במיקום גרוע, המדד הסוציו-אקונומי עולה ואתה נדפק שוב. זו משימה ששנים ברחו ממנה".
טל גורקי, ראש מועצת פרדסיה: "לפני שנתיים עליתי ממדד 6 ל-8. זה קטלני. אני הולך להעלות ארנונה. אני יכול להיבחר, לא יכול לחיות. תקפיאו את 2018-19, עד שיהיה מדד חוסן חדש".
סימון אלפסי, ראש עיריית יקנעם: "לפני 30 שנה הייתי בסוציו 1-2. עשיתי הכל כדי להצליח. ב"ה אחרי 30 שנה יש לנו 90% בגרות ומקום שני אחרי מודיעין בקצונה וגיוס לצה"ל. עשיתי הכל. הקמתי היי-טק. האוכלוסייה גדלה מ-5000 ל25,000, מתוכם 15,000 רופאים והייטקיסטים. עלינו לסוציו 7. אין לנו יותר מענקים. אני צריך לממן 2000 יחידות דיור בעיר במצ'ינג של 20-30%".