ועדת העבודה, הרווחה והבריאות קיימה (יום ג', 11.12.18) דיון בנושא היקף ההעסקה של העובדים השעתיים, במסגרת ציון יום זכויות האדם הבינלאומי בכנסת ובשיתוף האגודה לזכויות האזרח. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהוצגו בדיון, עולה כי נכון לשנת 2016, 23% מהמועסקים השכירים בני 20 ומעלה היו עובדים שעתיים, אל מול כ-70% שעבדו עבור משכורת חודשית. בהתייחס לכלל העובדים במשק (כ-3 מיליון), ההערכה היא שמדובר בכ-750,000 עובדים שעתיים.
הנתונים נלקחו מתוך הסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 2016 והוצגו בוועדה על-ידי יגאל אייזנמן, מרכז בכיר בסקר החברתי. עוד עולה מהנתונים כי יותר נשים מועסקות בשכר שעתי מאשר גברים. מבחינת גיל נמצא כי מרבית העובדים השעתיים הם מתחת לגיל 35 או מעל גיל 65. מבחינת השכלה מראה הסקר כי מרבית העובדים השעתיים אינם אקדמיים ('תעודת בגרות כתעודה הגבוהה ביותר') וכי העסקה שעתית נפוצה בעיקר בענפי השירותים ובקרב עובדים בלתי מקצועיים. לבסוף הוצג כי ההעסקה השעתית נפוצה יותר בקרב עובדים במשרה חלקית ועד 35 שעות שבועיות, וכי 51% מהעובדים השעתיים מרוויחים עד 4,000 שקל בחודש.
עו"ד דבי גילד חיו מהאגודה לזכויות האזרח אמרה כי "העסקה שעתית מייצרת הרבה אפליה וקשיים לעובדים. במקור זה היה מיועד לעובדים זמניים, חלקיים, אך עם הזמן מעסיקים ראו שזה טוב להם וחוסך להם הוצאות. יש אנשים שעובדים עבור שכר שעתי במשרה מלאה עשרות שנים. חלק מהאפליות נובעות מהמצב החוקי, בעיקר דברים שמחושבים לפי ימי עבודה. למשל בחודשים של חגים, השכר של עובד שעתי נפגע דרמטית. החוק גם קובע פחות ימי הודעה מוקדמת לפני פיטורים לעובד שעתי". עוד העריכה גילד חיו כי ישנם כ-300 אלף עובדים נוספים שלא נכללים בסטטיסטיקה, בהם מהגרי עבודה ועובדים פלשתינים שבאים לעבוד בישראל. הפתרונות שהציעה האגודה לבעיות שעלו הם הגדרה בחוק של מי יכול להיחשב עובד שעתי, בכפוף למגבלת שעות עבודה מסוימת בחודש וכן תיקוני חקיקה שישוו את זכויותיהם של העובדים השעתיים לאלה של עובדים אחרים.
עו"ד דבי ספיר אליעזר ממשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים אמרה כי "מנהל ההסדרה והאכיפה שם לב שעובדים שמועסקים לפי שעה הם פגיעים יותר וממקד בהם את מאמצי האכיפה. בדרך כלל מי שנפגע הם אלה שמועסקים במשרה מלאה בשכר שעתי מתוך בחירה של המעסיק, ולא כאלה שמועסקים באמת כמה שעות בשבוע".
עו"ד אילן שמעוני, יו"ר ארגון חברות הניקיון, אמר כי "העובדים השעתיים אינם מקופחים, ככל שיש להם מעסיק הגון. אני רואה יתרונות לאוכלוסייה החלשה בקבלת שכר לפי שעות ולא שכר קבוע חודשי, כי אז מביאים לידי ביטוי את השעות הנוספות". לדבריו, בחישוב ממוצע שנתי, שכרו של עובד שעתי אינו נפגע והבעיה העיקרית היא רק בערבי חג, בהם העובדים השעתיים אינם מקבלים שכר וכאן נדרש תיקון חקיקה. עוד הוסיף כי "אין שום סיבה לקשור בין עובדים שעתיים לשכר נמוך ודווקא המדינה, בדיונים על שכר המינימום, מנציחה את שכר המינימום כהמלצה לעובדים בתחומים של עבודה קשה כמו תחום הניקיון".
ח"כ
ג'מאל זחאלקה אמר: "לא ידעתי על היקף התופעה של העסקה לפי שעות. מדובר בנתח ענק מהעובדים במשק וצריך לשים את זה על סדר היום הציבורי. שמענו כאן מיו"ר הארגון על זכויות העובדים, אבל שלא בשליטתו ולא באשמתו, לא כל המעסיקים והקבלנים מתנהגים אותו דבר. לכן יש לצמצם את היקף התופעה ולשמור על הזכויות של מי שמועסק בשיטה הזאת".
יו"ר הוועדה ח"כ
אלי אלאלוף אמר לסיכום כי "כיום אין מספיק מודעות ציבורית לנושא הזה. תפקידנו לעשות מה שצריך כדי לשנות זאת. אנחנו מבינים שזו תופעה שיש לצמצמם אותה באמצעות מסלולים של משרד העבודה להכשרה מקצועית, בניית מסלולי קידום וכיוונים נוספים. בנוסף אנחנו צריכים ללמוד את החוק הקיים ולהציע תיקוני חקיקה כדי לשפר את המצב הקיים. נקיים דיון נוסף בנושא לאחר שנלמד ונבחן את הנושא".
