הבטתי לשוטר בעיניים, במסרים ובפתקים שקיבלתי בתחנת המשטרה: "כל השוטרים בתחנה מסכימים איתכם בלב, בצער רב אנו נאלצים לבצע את עבודתנו". ראיתי שוב פעם הדימום החברתי הזה, הרפיסות, חוסר האונים והמקובעות של האדם הקטן שנאלץ לעבוד, להתקיים, להביא אוכל הביתה, לכופף את הראש ולהתעסק בטרדות היומיום, לכבות שריפות זמניות... במקום לבער את הנגע מהשורש!