המוסד לביטוח לאומי אינו רשאי למנוע בצורה גורפת לימודים בחו"ל במסגרת שיקומו של מי שמקבל ממנו קיצבה. כך קובעת שופטת בית הדין הארצי לעבודה,
לאה גליקסמן.
החוק מעודד נפגעי תאונות ומחלות לשוב למעגל העבודה, והביטוח הלאומי מסייע במימון לימודיהם. אולם כללי המוסד קובעים, כי "תוכנית הלימודים תאושר אך ורק ללימודים בתחומי מדינת ישראל, ולא ניתן לאשר לימודים בחו"ל". זאת משום שלא ניתן לעקוב מקרוב אחרי השיקום אם הוא מתבצע בחו"ל ומשום שהמוסד אינו יכול לעמוד על טיב ההכשרה ברחבי העולם ולבחון האם היא משיגה את יעדי השיקום.
גליקסמן אומרת (25.11.18), כי מדובר בנימוקים כבדי משקל - אך לא כאלו המצדיקים קביעת כלל גורף שכזה. מאחר שמדובר בפסילה על הסף, ללא בדיקת המקרה הקונקרטי, היא אינה יכולה לעמוד. יש מקרים בהם אין קושי לעמוד על טיב ההכשרה הניתנת בחו"ל, יש מגוון של דרכים לשמור על קשר עם המשתקם, ואין מקום להפלות לרעה חולים/פצועים לעומת נפגעי פעולות איבה, היכולים ללמוד בחו"ל במוסדות המוכרים בידי הרשויות בישראל.
"במקרים רבים אכן לא ניתן יהיה לאשר תוכנית שיקום בחו"ל מהטעמים שהובאו על-ידי המוסד, [אבל] קביעת הוראה בנוהל שלפיה יש לדחות על הסף בקשה לשיקום מקצועי בחו"ל, בלא שהמוסד בוחן את הבקשה לגופה, אינה עומדת הן במבחן ההסמכה, כיוון שיש בה כדי לצמצם את זכאות המבוטח על-פי החוק והתקנות ובכך יש חריגה מסמכות, והן במבחני הסבירות והענייניות", מסכם גליקסמן.
בית הדין הארצי דחה את ערעורו של הביטוח הלאומי על פסק דינו של בית הדין בנצרת וקבע, כי עליו לבחון לגופה את בקשתו של אמל והיב ללמוד רוקחות בירדן במסגרת שיקומו מתאונה בה נפצע בשנת 2005. גליקסמן גם מציינת, כי המוסד הפר את פסק דינו הראשון של בית הדין האיזורי, בו נקבע בהסכמה שעניינו של והיב יוחזר לפקידת השיקום כדי שייבחן לגופו. הביטוח הלאומי חויב בתשלום הוצאות בסך 7,500 שקל.
השופטים סיגל דוידוב-מוטולה ו
רועי פוליאק ונציגי הציבור רן קידר ודורון קמפלר הסכימו עם גליקסמן. את הביטוח הלאומי ייצג עו"ד רועי שביט, ואת והיב - עוה"ד אורטל סרוסי ורחלי צוריאנו.
