ועדת החוץ והביטחון אישרה (יום ג', 25.12.18), פה אחד, לקריאות שנייה ושלישית, את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 16), התשע"ט-2018 ואת הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 8), התשע"ט-2018, אשר מאריכות בשלוש שנים את הוראות השעה המאפשרות הצבת חיילים ביחידות מסוימות של משטרת ישראל (שאינן משמר הגבול) ושירות בתי הסוהר, בהתאמה.
עוד אישרה הוועדה, פה אחד, את הצעת הממשלה, כי בכל אחת משלוש השנים הללו, מספר החיילים בשירות סדיר חובה אשר ישרתו באותן יחידות של שירות בתי הסוהר יעמוד על 760, ומספר החיילים בשירות חובה סדיר, אשר ישרתו באותן יחידות של משטרת ישראל (שאינן משמר הגבול), יעמוד על 1,161.
עו"ד ערן יוסף, סגן יועמ"ש משרד הביטחון: "הוראות החוק מעגנות הסדר חריג בחוק שירות ביטחון, אשר נקבעו באופן זמני בשל צורך זמני. כל הגופים כאן בקונצנזוס שזה אירוע שלא יכול להימשך לנצח, ויש למצוא פתרונות אחרים, אך גם שזה לא יכול להסתיים בת אחת, ואכן החל משנת 2011 חל צמצום משמעותי במספר החיילים במסגרות הללו, כאשר המספרים מובאים לאישור הממשלה. אנו לא מבקשים לצמצם או לשנות את ההסדרים הללו כרגע, מתוך ההבנה שהיה צמצום משמעותי בשנים האחרונות, ולאחר ההארכה, בחצי השנה הקרובה, תחל שוב עבודת מטה משותפת לכל הגופים לבחון את ההסדרים הללו".
עו"ד עידו בן יצחק, מהייעוץ המשפטי לוועדת החוץ והביטחון: "ההסדרים הללו ותיקים מאוד, והם אילוץ שאף צד לא מרוצה ממנו - לא הצבא שמוותר על חיילים, והלא המשטרה והשב"ס שהיו מעדיפים תקני קבע. בשנים קודמות הוצגו לוועדה כל מיני תוכניות צמצום או חלופות, וכרגע על הפרק רק ועדה עתידית שתקום ותבחן ולא מתווה קונקרטי להמשך. כמו-כן, עולה השאלה האם קיצור שירות החובה משפיע על ההקצאה של חיילים לגופים האחרים? עוד דבר שראוי לשים לב אליו הוא כי לפני חמש שנים נחקק חוק השירות הלאומי אזרחי, אשר מתעדף את השירות האזרחי ביטחוני, אשר מאפשר הצבה בשירות בתי הסוהר ובמשטרה, אך המספרים בפועל הם נמוכים".
רס"ן עדינה חסון, אגף כוח האדם בצה"ל: "קיצור השירות נלקח בחשבון בעבודת מטה לפני שלוש שנים, שם כבר ידענו שהולכים לקראת קיצור השירות, ולכן גם הצטמצמו המספרים בשנים האחרונות. עמדת צה"ל כעת היא להשאיר את המצב כמות שהוא - לא להרחיב ולא לצמצם.
מורן שפיגל, משטרת ישראל: "יש היום כמה עשרות של משרתי אזרחי ביטחוני, גם בתפקידי סיור, אבל הם לא באותה פונקציה בדיוק. בימים אלה אנו עובדים על פרסום לעודד את השירות הזה, ועושים צעדים נוספים, כדי להגדיל את המשרתים".
סג"ד ירונה פינטו, שירות בתי הסוהר: יש כיום 40 מאוכלוסייה זו בשב"ס, אבל הם לא משולבים בתפקידי ביטחון ואין להם הכשרה לעניין ולכן הם לא יכולים להיות חלופה".
יו"ר הוועדה, ח"כ
אבי דיכטר, סיכם: "מדובר כאן בסוגיה תקציבית בלבד - שהרי צה"ל רוצה את החיילים אצלו, והמשטרה והשב"ס מעדיפים תקני קבע, שיאפשרו משרתים עם בגרות ועם הכשרה מתאימה ומלאה. לא יכול להיות שנמשיך בהסדר רק מכוח האינרציה. לולא היינו בשנת בחירות, הייתי מציע להאריך את הוראות השעה בשנתיים בלבד, אך בעת הזו הדבר יכול להיכנס לסחרור, ולכן אביא לאישור את הצעות החוק".
"זו צריכה להיות ההארכה האחרונה שהחוק נותן להקצאת חיילים וחיילות במקום תקנים של שוטרים וסוהרים. אסור למשרדי הממשלה לבזבז את שלוש השנים הקרובות, ואני מצפה מהם לשלב ידיים כדי להביא את הסיפור לסיומו עד שנת 2021. הוועדה גם תפקח על כך, ותדון בנושא ברבעון האחרון של שנת 2019, בכדי לשמוע על התקדמות עבודת המטה אשר משרדי הממשלה התחייבו אליה, ועל הפתרונות המתגבשים".
לאחר מכן העלה יו"ר הוועדה להצבעה את הצעות החוק ואת הצעת הממשלה למספר החיילים אשר יכולים להיות מוצבים כל שנה, ואלו אושרו, כאמור, פה אחד.
