איזי שרצקי, בעל השליטה בחברת איתוראן (ובעלי קבוצת הכדורגל עירוני קריית שמונה), ויורשיו של שותפו המנוח רון בנימין ישלמו מס של 50% על רווחיהם ממכירת מניות החברה בשנת 1999. כך קבע (יום ד', 26.12.18) בית המשפט העליון, בדחותו את ערעורם של השניים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב.

שרצקי ובנימין טענו, כי מדובר היה ברווח הון החייב במס רווחי הון - שהיה אז אפס. פקיד שומה ת"א 4 טען, כי מדובר בעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי - החייבת במס שולי מירבי, שהיה אז 50%. השניים שילמו את המס, 15 מיליון שקל, לאחר פסק דינו של המחוזי (השופט מגן אלטוביה) ביולי 2015. מדובר בסכום שערכו כיום מגיע לכל רווחיהם ממכירת המניות, בשל הפרשי ריבית והצמדה.

בשנת 1999 החזיקו שרצקי ובנימין (בהתאמה) 5% ו-2.5% ממניות איתוראן במישרין, ולא באמצעות חברות שבבעלותם, לאחר ששרצקי רכש מניות נוספות בתחילת השנה. ביוני ובאוקטובר של אותה שנה הם מכרו חבילות משמעותיות של מניות דרך בתי ההשקעות מריל לינץ' ו-IBI, בעסקות קונסיגנציה: מריץ לינץ' יכלה להחזיר מניות שלא נמכרו, והתמורה לשרצקי ובנימין הייתה תלויה בזו שישיגו בתי ההשקעות ממכירת המניות. פקיד השומה קבע שלא מדובר במכירת המניות בידי שרצקי ובנימין, אלא בהעברתן לבתי ההשקעות - ולכן מדובר בעסקה מסחרית ולא ברווח הון. המחוזי קיבל עמדה זאת, וכעת אימץ אותה השופט יצחק עמית.

עמית אומר, כי הראיות העובדתיות מובילות לכך שיש לראות כמקשה אחת את הרכישות בתחילת 1999 ואת המכירות בהמשך השנה - בשל סמיכות המועדים, הזהות בכמויות ומימון הרכישות בכספי התמורה מן המכירות. לכן, לא מדובר בהתנהלות שגרתית של שרצקי ובנימין בשוק ההון - שכאמור הייתה אז פטורה ממס - אלא בעסקה מסחרית החייבת במס מלא. בין המבחנים שנקבעו בפסיקה לאבחנה בין מסחר בניירות הון לבין עסקה מסחרית, מעניק עמית משקל מיוחד במקרה זה לסמיכות האירועים, לאופן המימון ולהיעזרות בבתי השקעות שמומחיותם בכך.

"העסקה רחוקה מקצה המשערת של עסקה הונית", קובע עמית. "המערערים רכשו באופן ישיר את מניות החברה שהכירו היטב ושלטו בה, וזמן קצר לאחר מכן הפיצו אותן בשוק ההון באמצעות גורם מקצועי, ברווח ניכר... בבחינה מפורטת, כמו גם ממעוף הציפור, ניתן לראות בבירור, כי העסקה שערכו המערערים אינה דומה לעסקה טיפוסית שאדם פרטי מבצע בניירות ערך ומפיק ממנה הכנסה הונית".

השופט עופר גרוסקופף, אשר הסכים עם עמית, עומד בהרחבה על הבעייתיות שבאבחנה בין הכנסה הונית להכנסה פירותית, ועל הבעייתיות וחוסר הוודאות שיוצר השימוש המקובל במבחני עזר לצורך כך. לדעתו, "ההבדל הבסיסי בין 'הכנסה הונית' לבין 'הכנסה פירותית' הוא ברכיב בגינו הופקה ההכנסה - הכנסה הנובעת ממימוש עלייה בשווי השוק של רכוש הנישום היא הכנסה הונית, בעוד שהכנסה המופקת מניצול כישוריו ומשאביו של הנישום היא הכנסה פירותית". גרוסקופף מוסיף, כי ניתן להשתמש במבחני העזר הקיימים גם כדי לבצע את האבחנה שהוא מציע.

השופטת יעל וילנר הסכימה עם עמית. את שרצקי ויורשי בנימין ייצגו עוה"ד יניב שקל וביני לינור, ואת המדינה - עו"ד יורם הירשברג.